דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

צפת בית החולים רוטשילד (הדסה) כיום בניין מכללת צפת

 

בית החולים של המיסיון בראשות האגודה הלונדונית להפצת הדת הנוצרית בקרב היהודים באנגליה ,שנפתח בשנת 1904 במטרה למשוך יהודים עניים על מנת לטפל בהם תוך שטיפת מוח בניסיון להמיר את דתם,ניסיונות אלו גרמו לנכבדי העיר ורבניה ,לפנות לבעלי ממון יהודיים על מנת לפתוח כמשקל נגד בית חולים יהודי בעיר צפת ואכן בשנת 1907 החלה הבנייה ,לימים כונה בית החולים של החלוצים.

 

מתחם בית החולים שנבנה על גבעה בשיפולי מצודת צפת ,כלל שני מבנים ,שאחד צורתו המלה העברית בית והשני צורתו האות העברית ריש,מסביבו ניטעו עצים שהפכו בהמשך לחורשה,בעת שנפתח בית החולים בשנת 1912 ניהל אותו הרופא גרשון גרי,החליף אותו דוקטור משה קריגר שעבד עימו בתחילת ההקמה, לתקופה של שנתיים.

 


אגדת אישפוז רחל (בלובשטיין) המשוררת

 

בעת שניהל את בית החולים דוקטור קריגר אושפזה בו רחל המשוררת לשתי תקופות בשנת 1921 ובשנת 1925,לאחר מגוריה בירושלים, כאשר נפגשו בבית החולים ,סיפק לה הרופא חדר רק לעצמה והוסיף שולחן לחדרה,את מתנתו המפורסמת הייתה ספר שירים בצרפתית, כיוון שידע שרחל חזרה מבית הספר לגננות בצרפת, בקשתו לתרגום השירים הצרפתיים לעברית ,ממשיכה האגדה ומספרת פתח את יצירתה כמשוררת בכתיבת שירים, בהמשך נפתח מועדון וספריה במחלקת חולי השחפת לזכרה.

 

רחל התפרסמה בשיריה שנשאו תג תוגה ,מתוך כאב , רחל נשאה את מטענה האישי ,אשה שאהבה את החיים ונלחמה בהם עקב מחלתה,אישה אמיצה שהגיעה מצפונה של רוסיה בגיל 19 ,עברה בארץ כשאר חבריה את תהליך החלוציות,בפרדסי המושבה רחובות,בחוות כנרת,ירושלים,צפת ולבסוף בתל אביב, רחל סיימה בית ספר לאומנות,בית ספר לגננות בצרפת,רכשה שפות כמו: רוסית,עברית,צרפתית,איטלקית.    

 

קישור לתקופת מגוריה בירושלים בצריף ברחוב הנביאים 64 בירושלים

 

רחל המשוררת נפטרה ממחלת השחפת שממנה סבלה בחייה הקצרים בשנת 1931 בבית החולים הדסה בתל אביב,לאחר מותה על פי בקשתה הובלה לקבורה בבית הקברות בכנרת על שפת האגם, לזכרה של רחל קרוייה רצועת חוף קטנה בחופי הכנרת הנקרא חוף גן רחל.

 

רצועת חוף חקלאי שאורכה 150 מטרים , בחלקה הדרומי של אגם הכנרת ,זהו קטע חוף קצר הנמצא ממש בסמוך לבית העלמין של כנרת, שם קבורה רחל המשוררת. זוהי בעצם פינת חמד בצל דקלים בסמוך לחוף שלדג הסמוך, אדמת החוף מורכבת מחלוקי אבן וסחף , החוף אינו מוכרז ,חוף טבעי ללא מתקנים, צמחיה במים .

 

על מצבתה נחקקו המילים :

 

רחל

פרוש כנפיים ראה מנגד

שמה – אין בא

איש ונבו לו

על ארץ רבה

 

המשך דרכו של בית החולים הדסה – רוטשילד       

 

בשנת 1923 ממשיך בית החולים הדסה – רוטשילד להתקיים בצפת בניהולו של דוקטור שפירא ,ובעזרת האחות הראשית טויבע (טובה) פסטרסקי עד מותה בשנת 1924,אשת העלייה השלישית שהתיישבה כחלוצה ברחובות,והצטרפה לקורס הראשון של אחיות יהודיות בבית החולים הדסה בירושלים,לאחור מכן עברה לעבוד בבית החולים בצפת.

 

למרות הידלדלות מספרם של תושבי צפת היהודים בשנות העשרים של המאה התשע עשר כתוצאה מעזיבת תושבים גדולה,בית החולים בצפת היה גם אבן שואבת ליהודים ממושבות נוספות וערים בגליל אשר הגיעו לטיפולים רפואיים,יחד עם חולים אלו מגיעים בני המשפחה דבר המגביר את כמות התושבים היהודים בעיר.

 

צריך לזכור כי באותה התקופה נסגר בית החולים בטבריה ולמעשה בכול הגליל בית החולים בצפת נותר בודד בעבור האוכלוסייה היהודית בגליל, כמו במושבות ראש פינה, יסוד המעלה, מחניים, משמר הירדן ומטולה, לכן נפתח אגף לחולי שחפת בזכות האוויר הצלול של צפת שהקל על מחלתם ומנע מספרי תמותה שמעל לשני אחוז מהחולים , במחלקת השחפת טופלו כארבעים חולים מדי חודש,עוד נפתחה בבית החולים מחלקה בעבור ילדים בתחומי בית החולים.

 

תקציב בית החולים השנתי מתרומתו של הברון רוטשילד ,לא הספיקה ולכן נדרש לצורך התקציב לאסוף כספי שנורר ותרומות ,בנוסף למס מבריאים ששלמו חברי ההסתדרות לטובת בית החולים,לאחר עזיבת מנהל בית החולים דוקטור שפירא החליפו בתפקיד דוקטור וויל ,שיצא במחצית שנות השלושים ללמוד שיטות רפואה מתקדמות באמריקה, את מקומו תפס דוקטור יהודה אשר הירושלמי.    

 

בתחילת מלחמת העולם הראשונה נתפס בית החולים והולאם לטובת הצבא העותומאני,כמו בית החולים הסקוטי בטבריה,לאחר המלחמה עמד בית החולים ונפתח שוב בשנת 1921 כבית חולים לשחפת ולילודה , אך הוא הפך לבית חולים כללי השייך לשלטונות המנדט,ולכן טופלה בו גם אוכלוסיה ערבית, לכן העדיפו חולים ונשים ילדות להגיע לבית החולים שוויצר (הסקוטי) בטבריה שטיפל בעיקר ביהודים ,( שם נולדתי אני).

 

בתקופת המרד הערבי והמאורעות בשנת 1936 שימש מבנה בית החולים כמקום שהערבים ירו עליו צדי פעם, בתקופת מלחמת השחרור תחת ניהולו של דוקטור צימרמן,הועברו חוליו בעיקר חולי השחפת לסנטוריום בזכרון יעקב,לאחר עזיבת החולים האזרחיים הפך בית החולים לבית חולים צבאי של הצבא שבדך ,אך הוא סבל ממחסור בתרופות ובחומרי הרדמה, עד שהדסה הזרימה תרופות וציוד לחדר ניתוח ואף הקימה בנק דם קטן .

 

לאחר מלחמת השחרור הפך בית החולים לבית חולים ממשלתי ואושפזו בו בעיקר יולדות וחולים מיוצאי המחנות שדעתם יצאה ממקומה ונדרשו לטפול פסיכיאטרי,יש הטוענים כי ארבע חמישיות מחולי השחפת באותה העת היו עולים ממחנות הריכוז שעלו לארץ ישראל.

 

בשנת 1951 החכירה משפחת רוטשילד באמצעות חברת פיק"א ,את מתחם בית החולים לעיריית צפת,שהסבה את שמו לבית החולים על שם רוטשילד , באותו מעמד תרמה חברת פיק"א סכום כסף לרכישת ציוד חדש לבית החולים ,בשנת 1957 מסרה הדסה סופית את זכויותיה בבית החולים והעבירה אותם לרשות משרד הבריאות.    

אך הסיבה העיקרית לזירוז ההקמה ,הייתה כפי הנראה אסון הילולת לג בעומר ליד קברו של הרשב"י בשנת 1911,בבית הקברות של העיר צפת,אסון זה שימש כזרז להקמת בית החולים היהודי והוא נפתח בשנת 1912 ,בעזרת תרומתו של הברון רוטשילד, שימת הלב בהקמה הייתה הפיכתו לבית חולים מודרני ,בעזרת הכוח המקצועי הרב של ארגון הדסה וארגון נשות הדסה שנתנו חסותם על בית החולים לאורך ארבעים שנה,רופאים מאמריקה ומירושלים נשלחו לצפת, בשלבי הפתיחה והכשרת הדור הבא של המרפאים.

 

בשנת 1954 הפך בית החולים לרכוש משרד הבריאות ,וכול חולי השחפת בבית החולים אביחיל (כיכר ספרא בירושלים) הועברו בחזרה למחלקת השחפת בבית החולים רוטשילד לשעבר בצפת יחד עם חולים מרחבי הארץ, עוד החלטה נקבעה ,להעביר את המבנה לידי קופת חולים שתעשה בו שינויים להפכו למחלקת היולדות העיקרי בצפון,החלטה שלא הוגשמה לבסוף בבית חולים זה.

 

סופו של דבר החליטה המדינה על פתיחת בית חולים מודרני בשנת 1962החלה העבודה והסתיימה בשנת 1972 ,בית חולים שיהווה מרכז רפואי בצפון המדינה , עד הקמת המבנה הראשי של בית החולים על שם רבקה זיו ,התפצל לכמה מבנים בעיר.

 

במבנים שנשארו בשיממונם עברו שיפוץ בשנים האחרונות והפכו ועברו לתפקידם החדש כמכללת צפת בשנת 1970 , בשנת 2013 נפתחה הדרך ללימודים אקדמיים במכללה.



 
 
 
בניית אתרים - שרקור