דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

חיפה סיור בשכונת האחמדים (כבאביר )בחיפה ומסגדם

 

בכול שלושת הדתות השולטות בין מאמיניהם ברחבי העולם ,ניכרת התייאשות מסוימת מצורת התנהלות הגופים הדתיים הגדולים ,המקבלים סממנים חיצונים של עבודת האל באמצעות שליחיהם ,המפרשים את האמונה הדתית ,על צרכיהם והבנתם האישית של הבוחשים בקודש,חלקם של המנהיגים אף לתועלת החומרית המתלווה לתפקידם בהסתמכם על בערות,השכלה מועטת של המאמינים וטבעם של האנשים ,החושבים כי מעשים שעשו יכופרו  רק משום שהמנהיגים הרוחניים אמרו כך ,ועל כן יביאו להם את גן עדן הגשמי .

בהתרסה קמו כתות דתיות המוחות על המצב הקיים ,ומתקוממות לנהלים הדתיים, של השולטים בשלושת הדתות בעולם,כך נוצרה כת האחמדים בהודו במאה התשע עשר, בידי מירזא גולאם אחמד אל-קאדיאני ,מאמין מוסלמי שהחליט כי אללה החליט להאיר את דרכו בנבכי האיסלם,ולהשתית אמונה איסלמית הדוגלת בנאורות,אהבת הזולת ושואפת לשלום בין אנשי כול הדתות.


עיקרי האמונה האחמדית

הכלל העיקרי של תורת האחמדים,מתנגדת לאלימות,במסגרת האמונה הראשית של התנועה האיסלמית למלחמת דת (ג'יהאד) להשלטת הדת האיסלמית ברחבי העולם בכוח הנשק,התנועה האחמדית דוגלת בהקניית ההשכלה ולביעור הבערות בקרב חבריה,הכת האחמדית דוגלת בשלום ובאחווה בין האנשים ,בהאמינם כי ישו לא מת על הצלב אלא הורד ממנו בידי מאמיניו והועבר להודו.

עוד מאמינים בני הכת האחמדית כי במותו של מוחמד לא נגמרה הנבואה ולכן היא הועברה למייסד דתם,בכול הקשור לאהבת האחר,מציינים בני הדת כי כול בני שלושת הדתות הם חברים על פי תפיסת השלום הגלובלית.

לדעת האמונה האחמדית,נשים וגברים הם בעלי מעמד שווה,לכן במוסדות הדת שלהם אין הפרדה ,האחמדים בניגוד לדת האיסלמית דוגלים בשוויון זה ככלל יסודי,בני הדת האחמדית מפרישים סכום מסויים של כעשרה אחוזים מפרי עמלם, למוסדות המנהלים את הדת,כספים אלו משמשים לבניית מוסדות ציבור,ספריות,השכלה ובתי תפילה ומסגדים.  

המשך פעילות תנועת האחמדים

בעקבות רדיפות השלטונות ובני כת האיסלם המסורתי בהודו ,עבר מירזא גולאם אחמד אל-קאדיאני ואנשיו, להקים ולחזק את סיעתו בפקיסטן ,באמצעות הקמת עיר חדשה בפקיסטן שבה יגורו המאמינים בפלג החדש שנוצר,בנקודה זאת החלו לצוץ סניפים נוספים של האחמדים בתורכיה ובעיקר בלונדון ,לאחר מותו של המנהיג מירזא גולאם אחמד אל-קאדיאני בתחילת המאה ועשרים ,נתמנה לתפקיד המנהיג חאכים נור אל-דין .

האגדות מספרות כי כאשר שני יהודים נפגשים שלוש מפלגות קמות,כך לא פסחה אימרה זאת על האחמדים ,שהתפצלו לשני פלגים שנים ספורות לאחר מותו של היורש חאכים נור אל-דין ,הפלג הראשון קבע את מרכז אמונתו בעיר קדיאן שבפקיסטן ,לתפקיד המנהיג הדתי מונה בנו של מייסד הכת האחמדית מירזא בשיר אל-מימון מחמוד אחמד ,על פי אמונתם נקבע כי מייסד התנועה האחמדית, הוא הנביא האחרון שחותם את רשימת הנביאים , ובכך לקחו את תוארו של המנהיג מוחמד מייסד האיסלם כחותם הנביאים, מכאן נובעת שנאתם של אנשי האיסלם הטוענים כי הם בוגדים.

הפלג השני בראשותו של מולאי מוחמד עלי , פנה והתיישב בעיר לאהור בפקיסטן ,עיר שרוב תושביה מוסלמים, הפלג הזה  שהתיישב בעיר לאהור שינה את אמונתו ,והתקרב שוב לדת האיסלמית הישנה ,מפנה זה גרם למנהיגי האיסלם הראשיים ,לקבל את עיקרי אמונתם ולכן הם מקובלים בתפיסה האיסלמית המסורתית.  

כיוון שרוב תושביה של העיר לאהור הם מוסלמים,ברור היה שממנה תצא רוח ההתקוממות כנגד השלטון הבריטי בהודו ובפקיסטן,הפרדוקס היה שהעיר נבנתה על פי ערכים קולניאלים אירופאים ,כולל המוסדות השלטוניים,לאחר המרד חולקה מדינת הודו הגדולה לשני מדינות: ההודית והפקיסטנית,כיוון שבאזור התגוררו בני העדה הסיקית וההינדים ,שלהם היו שאיפות טריטוריאליות לשלטון שלהם על השטח פרצו מהומות דמים בין הפלגים.

במרד זה בניגוד לתפיסת הכת האחמדית,לכן לא נטלו בני הכת בפעילות כנגד השלטון בהאמינם בחוק והשלטון, כתוצאה ממהומות אלו ,נהרגו אנשים רבים ובסיומם הוחלט על חלוקה ומעבר בני העדות המוסלמיות לתחומי פקיסטן ובני העדות הסיקים וההינדים עברו להודו.

מרכז האמונה האחמדית עשה עלייה לארץ ישראל ,בשנות השלושים של המאה הקודמת,בתקופת המנדט הבריטי,האחמדים התיישבו במעלה וואדי שיח בתחילה בכפר שנקרא כבאביר ,שפרושו בערבית כשמו של שיח הצלף וכמובן דעה נוספת שפרוש השם הוא כובברה (בור סיד),ענף הפרנסה של בני הכת האחמדית בחיפה בשרפת ויצור סיד בבורות.

האגדות מספרות כי מערת ההתיישבות הראשונה הוקמה בכפר בידי משפחת עודה מהשומרון שנמלטה מגיוס לצבא העותומאני והתיישבה במקום,בני החמולה עבדו בעבודות שונות , שכרם הובא לקופה משותפת שממנה חולק הכסף בין בני המשפחה על פי צרכי המשפחות,לאחר הגעת האחמדים והעברת מרכזם מדמשק לכפר כבאביר ,הצטרפו בני החמולה לכת האחמדית.

 

בהמשך צמח הכפר לשכונה שבה חיים כשלושת אלפים איש ,המוקפת בשכונות יהודיות,בשכונתם הוקם מסגד הנקרא ג'אמע סיידנא (אדוננו מחמוד) על שמו של מירזא בשיר א-דין מחמוד אחמד בנו של מייסד הדת האחמדית, מסגד מתומן ובו שני מינראטים בגובה 35 מטר , האחד מסמן את השם אחמד והשני את השם מוחמד,עוד הוקמו בשכונה בתי ספר,ספריות ומועדון לנוער ולפעילות בני הכת.

ביקור במסגד האחמדים ג'אמע סיידנא    

 
 
 
 
טלפון לתאום והסבר בטלפון 04-83850002.

מרחוב עולים בשורת מדרגות לרחבת המסגד ,המצפה זמן רב לתרומה לריצוף הרחבה באריחים,מעל לפתח הכניסה למסגד תלויה טבלת אבן שעליה כתוב בתרגום עממי: כל הנכנס למבנה  בטחונו מובטח ,לאחר הכניסה נמצא חדר המבואה וממנו נכנסים לאולם התפילה ,על רצפת האולם מונחים שטיחים וזהו.

על הקירות אין אלמנטים קישוטיים,מעל לתקרת האולם נמצאת כיפה שבה שקועים חלונות רבים להחדרת אור לאולם,תוספת לתאורה מגיעה מנברשת תאורה המשתלשלת ממרכז הכיפה,בחלקו הדרומי של המסגד נמצא המחרב,משני צדדיו של המחרב  נמצאים חלונות שחלקם העליון הם בצורת כף יד ואצבעות , כעין חיבור בין האור לאדמה.

משקוף המחרב מקיף את המחרב, בצורת משושה כאשר רגלו הימנית מסתיימת בקובייה שעליה מוטבע סמל הסהר המוסלמי,הרגל השמאלית ניצבת על קובייה נמוכה יותר, במבנה סמוך ומשמאלו של המסגד במתחם, נמצאת הספרייה ומרכז כדוגמת מתנ"ס.  

מתחת למסגד נקודת תצפית לשיפוליה הדרומיים של העיר חיפה ,(ממש מעל לבית הקברות),נמצאת נקודת התצפית ,שווה להתעכב דקות ספורות ,חבל שהעצים הגבוהים מסתירים את הצפייה לחיפה לכוון צפון , אבל ניתן לצאת ממעגל התצפית שמאלה (באחריות המבקרים)ולהתקרב לשפת התצפית ולעקוף את מסתור עלוות העצים.

 

 
 
 
בניית אתרים - שרקור