דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

גוטליב שומאכר מהנדס ,אדריכל,מודד וחוקר ארכיאולוגי (בנו של יעקב שומאכר)

 

תודה לפרופסור החוקר יוסי בן ארצי בעזרה לכתיבת מאמר זה

 

הנער גוטליב הצעיר הגיע לארץ ישראל ביחד עם הוריו כאשר מלאו לו אחד עשר שנים,עוד בצעירות ינק מאביו את שורשי האדריכלות והתכנון,כבר מגיל צעיר החל לשרטט לתכנן ולהביע רעיונות שונים הקשורים לבניה,אחת הדוגמאות שנותרו ממכלול עבודותיו היו המפות ששרטט ובמיוחד מפת ההתיישבות של המושבה הגרמנית בחיפה ,שאותה שרטט כבר בגיל שמונה עשר, בטרם יצא ללימודיו האקדמיים בגרמניה.

 

כבר כילד בבית הספר היסודי באמריקה למד אנגלית וגרמנית כשפות אם ,בהמשך לימודיו למד גם את השפות ערבית וצרפתית ודיבר גם תורכית לצורך מגעיו עם השלטון העותומאני לאחר הגיעם לארץ ישראל,למד גוטליב הבן בבית הספר שהקימו הטמפלרים במושבה,שבה חומר הלימוד כלל עבודה מעשית,גוטליב למד מאביו את יסודות האדריכלות,התכנון ההנדסי,מיפוי ורישום , כאשר בגר גוטליב הוא נשלח לגרמניה להמשך לימודיו שם שהה כחמש שנים ולמד בבית ספר לבניה,המשיך לבית ספר להנדסיים וסיים בהצטיינות את הבית ספר הגבוה להנדסה והתמחה באדריכלות.

 

יש הטוענים כי את לימודיו בגרמניה ,מימן אביו מיצירת תחריט על אבן של העיר חיפה שאותה מכר לשלטונות העיר, כאשר חזר הבן גוטליב לביתו בארץ ישראל,הוא נישא למרים בתו של המורה לנגה בשנת 1882 ,לאחר חזרתו נמנה גוטליב כאחד המהנדסים והאדריכלים האזרחיים הבודדים ברחבי ארץ ישראל,בתחילת דרכו בארץ,הוא שימש כיועץ בנייה,מדד ורשם שטחים שיועדו לבנייה ותווי תחבורה,תכנן ובנה את המיסיון הסקוטי בטבריה,תכנן ובנה בתים בחיפה ובנצרת, הוא תכנן ופיקח, בשנת 1887 לבקשתו של רוטשילד,את היקב בראשון לציון .


כאשר זכתה משפחת סורסוק העשיר הערבי ,בזיכיון למתיחת קו רכבת מדמשק לחיפה , נמסרה עבודת המיפוי והתכנון לידיו של גוטליב,למרות שהקו לא הוקם לבסוף ,גוטליב זכה לצבור ניסיון רב בפרויקט,בעת ששה באזור הגולן למיפוי קו הרכבת ,ניצל את זמנו למיפוי וחפירות ארכיאולוגיות בגולן.

 

ניסיון זה בתכנון תוואי של קו רכבת ,עמד לגוטליב בעת שזכה בשנת 1885 ביחד עם שותפים ,בזיכיון להקים קו רכבת בין חיפה לבית שאן והמעברים לצד המזרחי של הירדן,לצורך זה החלו גוליב ושותפיו לרכוש אדמות על התוואי ולמפות את הדרך למסילה,על סמך עבודתו ותכנונו והמיפוי שהכין ,נסללה לאחר מכן המסילה למה שאנו קוראים רכבת העמק.

 

ספור קו הרכבת בין דמשק לחיפה

הקדמה

כאשר החליט השלטון העותומאני לפתוח את קו הרכבת  החג'אזית  ולהוסיף עליו את שלוחת העיר דרעא בסוריה לחיפה,בכדי לעקוף את קו הרכבת בין בירות לדמשק שבשליטת הזיכיון שניתן לזכיין צרפתי,הס  מסילות מקבילות לה. כך החלה סלילה מהעיר דרעא, שבדרום החוראן, לדמשק, במרחק קצר ביותר מהמסילה הצרפתית המקבילה, ובאפריל 1903 גם החלו העבודות מחיפה לכיוון דרעא, על מנת ליצור מוצא מקביל לים.

סיבה השנייה לבסס את השולטאן העותומאני כמושל המוסלמים בערים המקודשות לאיסלם בחצי האי ערב.הקו המתווסף המתוכנן שחלקו בארץ ישראל נקבע כרכבת העמק שעברה בעמק יזרעאל , בין מטרותיה הייתה לשמש ככלי לתעבורה צליינית אסלאמית ומעבר סחורות יבשתי בין קונסטנטינופול  לבין מכה ומדינה תוך מעבר בחבל חיג'אז ,והמטרה העיקרית לחזק את שליטתם בעבר הירדן המזרחי כנגד התמרדויות של שבטים כנגדם במקומות שלא הייתה להם שליטה חזקה.

לצורך סלילת הקו פנה השולטאן העותומאני חמיד השני,למאמיניו ובני הדת האסלאמית לתרום כספים למפעל שאפתני זה,התרומות הדלות שנתקבלו יצרו את הצורך להיעזר במדינות אירופאיות שונות למימון הקמת קו רכבת זאת,חלק מהעזרה היה שימוש במהנדסים ממדינות אירופה,

בתחילה בשנת 1900 על מנת לחסוך בעלויות, ניסו העותומאניים לרכוש את הקו הפרטי של החברה הצרפתית,בין בירות לדמשק, אך משהמשא ומתן לרכישת הקו נכשלה, החלו העותומאניים לסלול מסילות מקבילות משלהם שנה לאחר מכן,כמו המסילה מהעיר דרעא לדמשק והמשכה לנמל חיפה במטרה לקבע נמל בתחנת המוצא.

חלק מההחלטה להמשיך את קו המסילה לאורך רכבת העמק נבע ,מעבודה שהחלה במיפוי ורכישת האדמות למסילה מידי השותפות של הזיכיון של החברה הבריטית ושל המהמנדס הטמפלרי גוטליב שומאכר ,שהתעכב ממחסור במזומנים,המהנדס הראשי הגרמני אוגוסט מיינסר ,של השלטון העותומאני , המליץ לרכוש מחדש את הזיכיון שניתן לזכיינים הבריטיים ובעיקר את המיפוי והתוכניות שהוכנו ,על מנת לקצר את ההליכים והדרך ליצירת המסילה לרכבת העמק.


בזכות שמו הטוב כבעל מקצוע, מונה גוטליב שומאכר כמהנדס העיר עכו , במסגרת תפקידו תכנן את הדרכים מעכו לנצרת ,טבריה ,צפת ובירות,הוא תכנן ובנה גשרים על נהר הקישון,הרחבת רחובות בעיר ובניית בית המושל החדש בעיר,מנזר האחיות הכרמליטיות בבת גלים


בהמשך התמנה גוטליב כמהנדס הצפון בממשל העותומאני,עבודה מפורסמת של גוטליב שומאכר משנת 1886 הייתה תיקון והארכת מזח הפריקה בנמל חיפה (המזח הרוסי),שנבנה בשנים 1858-9,בידי חברת הספנות הרוסית שהובילה סחורה וצליינים לארץ ישראל,גוטליב הגה רעיון לבנות את המזח מעמודי ברזל ,שדרכם עבר סחף החול למניעת סתימת קרקעית הנמל , על החלק הנוסף של המזח ,העמיד מנוף לפריקה ישירה מהאוניות העוגנות ואף הוסיף תאורה שאפשרה פריקה גם בשעות החשיכה.

 

כאשר הגיע לביקור בארץ ישראל ,קיסר גרמניה וילהלם השני ,נתבקש גוטליב לבנות רציף נוסף בהמשך למושבה הגרמנית,לעגינת ספינתו של הקיסר ולצורך ירידה מסודרת של הפמליה והקיסר לחוף,

 

פעילותו בנושאים הארכיאולוגיים בצפון ובגולן נמשכו בזכות היותו חבר באגודה הגרמנית לחקר ארץ ישראל,בעידודו של לורנס אליפנט שהתגורר במושבה הגרמנית,בין עבודותיו בחפירות ומיפוי בגולן ,חפר גוטליב גם בתל מגידו בשנים 1903-5 ,עד היום נקראת תעלת החפירה שחפר בתל על שמו ונקראת תעלת שומאכר.

 

פרויקט גדול נוסף שביצע גוטליב שומאכר לבדו,היה מיפוי עבר הירדן המזרחי במקביל לעבודת הקרן למחקר ארץ ישראל הבריטית בעבר הירדן המערבי,עבודת מיפוי זאת נמשכה גם בזמן ולאחר מלחמת העולם הראשונה ,כאשר שב לארץ מהגלות משום ששרת בצבא העותומאני כמהנדס.

 

לאחר מות אביו יעקב שומאכר בשנת 1891 ,נתמנה גוטליב במקומו כסגן קונסול אמריקה בחיפה,תפקיד שמילא עד שנת 1905,לאחר מכן בשנת 1913 נתמנה כנציג הטמפלרים מטעם קיסר גרמניה בארץ ישראל, בפני השלטון העותומאני בארץ ישראל.

 

בתקופת מלחמת העולם הראשונה גוייס גוטליב שומאכר כמהנדס יועץ בצבא העותומאני למיפוי ואספקת המים , לאחר נסיגת הכוחות הגרמניים ,התיישב גוטליב ליד העיר שטוטגרדט , ונאלץ להישאר שם עד שנת 1924 בטרם אושרה חזרתו לארץ ישראל והוא התיישב ברחוב הנשיא 136 במושבה בכרמלהיים ,בית שעל גגו ניצב מגדל צריח המוקף אורנים (כיום במגרש החנייה של האודוטיריום ) הבית עצמו נהרס בשנת 1968 .

 

בית זה ניצב בשעתו בשטח מגרש החנייה של האודיטוריום בשדרותהנשיא 136 . הוא היה מוקף חורשת אורנים. ולו מגדל דמוי צריח. הבית נהרס בשנת 1968 .

 

לאחר מותו בשנת 1925 (שנה לאחר חזרתו לארץ) , היו לו תשעה ילדים בנים ובנות ואחד עשר נכדים, גוטליב שומאכר נקבר בבית הקברות הטמפלרי בחיפה ברחוב יפו,על מצבתו נחקק המשפט מהברית החדשה " נאמן זה הקורא אתכם" ,לידו ניצבת מצבתה של רעייתו מריה (מרים) לבית המורה לנגה ,בתו נלי שחייה בביתם עד גיל 96 בבית האבות המשיחי אבן העזר ,קבורה גם היא בבית הקברות, על שמו של גוטליב שומאכר נקרא רחוב בחיפה.

 

כאשר נפטר שומאכר התגוררו במבנה אנשי הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל, נקודת האפס שממנה נמדדו מרחקים ומיפוי ארץ ישראל נקבעה בחצר ביתו,לאת תודה בסיום עבודתם העמידו עמוד סימון לנקודת האפס, מפחד של גניבה או פגיעה ניצב העמוד בתוך הבית עצמו.



 
 
 
בניית אתרים - שרקור