דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

עסקאות מכירת קרקעות (העברה) בשנים 7 - 1936 בין הטמפלרים לקק"ל בחיפה

 

פרצה שנוצרה בחוקה הגרמנית ,למניעת מכירת רכוש של אזרחים גרמניים ,במושבות או במדינות שהתיישבו בהם ,נתגלתה לארגונים היהודיים הציונים,שהבינו שהפרצה התבססה על החוק הגרמני ,שכאשר שולם מחיר הרכישה במטבע הגרמני ,אין המוכר זקוק לאישור ממשרד הכלכלה הגרמני ,ולכן המוכר משוחרר גם מתשלום מס על העסקה לשלטונות הגרמניים .

הפרצה השנייה והחשובה כי על פי תקנות המטבע שהיו נהוגות באותה תקופה ,מכירת נכסים ומקרקעין המצויים מחוץ לגבולות גרמניה והנמכרות בידי אזרחי גרמניה כתושב חוזר מותרת ואין זאת עברה על חוקי המטבע שהיו נהוגים בגרמניה באותה העת .

בספטמבר 1938,נסתמה פרצת חוקי המטבע ומכירת הרכוש ,בידי שלטונות הרייך הגרמני ומאותו הזמן ,נעצרה פעולת "העברה" .

במרץ 1936 ובהמשך עידוד היהודים להגר מגרמניה אישרה מחלקת המטבע הגרמני כי כספים שיגיעו ממגביות ציוניות ומאגודות ציוניות כמו : הקק"ל,קרן היסוד,לצורך רכישת קרקעות יוכלו לשמש בתהליך "העברה" ובכך נפרצה הדרך לסיום עסקאות שהיו תקועות מחוסר יכולת להשתמש בכספים אלו שנאספו.


חלק גדול מכספים אלו נאספו מעיזבונות של אנשים שעודם בחיים ,שהורישו את רכושם ונכסיהם למוסדות הציונים בתמורה לחוזה לפנסיה (רנטה) לשארית חיים,מצבור הכספים תמורת עיזבונות אלו שימשו את המוסדות לרכישת שטחי אדמה של תושבים חוזרים גרמניים בארץ ישראל.

למעשה מעט עסקאות בוצעו בניסיונות אלו ,דוגמאות בודדות הן ,של מכירת  רכושה של משפחת פינגר בחיפה ,עסקה שבוצעה למרות ההתנגדות הגרמנית בשנים 1936-7 .

בין השנים 1936-7 ,נערכו ארבעה הסכמים בתקופה של שבעה חודשים,למכירת 14 מגרשים שהיו שייכים לאנשי הכת הטמפלרית לבין הקק"ל,השטח שנרכש כלל כמאה ועשרים וששה דונם ,במבואות המערביים של העיר חיפה במושבה כרמלטיים.

הטמפלרי החיפאי לשעבר הראשון ,שהחל במגעים למכירת רכושו על פי "חוק העברה הגרמני" היה הטמפלרי פרדיננד קלר,שנישא למריה בתו המאומצת של אברהם דוק,אחד הסוחרים הטמפלרים העשירים בחיפה ,ראש המושבה הגרמנית בחיפה,ובעל הסוכנות החיפאית של עמנואל ברייט הסוחר הגדול מהמושבה ביפו,בעסקי המסחר בחומרי בנייה, ששימשה כאחת מהיבואניות הגדולות בארץ ובעלי הזיכיון לרעפי מרסי מצרפת , עד שנת 1926 שאז נפטר.

חתנו פרדיננד קלר שירש את השטח בזכות נישואיו לבתו של אברהם,דוק, שחזר לגרמניה בשנת 1936,רצה למכור את קרקעותיו בחיפה שכונו בערבית (ארד אל מאר) שטח של כשמונים דונמים,כדי לבסס את עצמו מחדש בגרמניה כתושב חוזר,לצורך זה אף פנה למוסדות וארגונים יהודיים שמשרדיהם בגרמניה מיוזמתו למכירת רכושו בחיפה , כמובן שנערכה בדיקה בטאבו החיפאי שהרכוש אכן חופשי ללא שעבודים ושבאמת הוא רשום על שמו.

לאחר משא ומתן ארוך הסכים קלר להוריד מהסכום שביקש כארבעים אחוז גם כתוצאה מלחצם של השלטונות בגרמניה ,העדיף קלר לקבל לידיו כסף ומיד לבל יאבד את רכושו בסבך הבירוקראטי הגרמני, עסקה זאת אפשרה לקק"ל להוריד מסכום הקרן שנאספה לצרכי רכישות אלו ושעמדה ללא יכולת להשתמש בה.

לסיום העסקה החיפאית של רכישת רכוש טמפלרי בסוף אפריל 1937 ,של רכישת ארבע עשר מגרשים ,סוכמו עוד שלוש עסקאות רכישה נוספות שקבלו הסכמה בידי השלטון הגרמני ובאישור המנדט הבריטי ברישומם בטאבו

העסקה השניה של אדמותיו של הרמן קלר(עסקה סיבובית כיד הדמיון) , הייתה של התושב טמפלרי גרהרד קלר שהחליט לחזור לגרמניה העסקה כמעט ונפלה מהסיבה שביתו היה במרכז המושבה בחיפה, ושכניו התנגדו לכניסת יהודי למרכז שכונתם.

כך קם המוח היהודי והחלה עסקה סיבובית ,שעיקרה רכישת שתי חלקותיו של הטמפלרי אונגר שמגרשיו ניצבו בקצה השכונה הטמפלרית ,שאותם מכר לקונה יהודי (חברת מהיימן בע"מ),בהסכמת ועד המושבה ,בתואנה כי שתי החלקות של אונגר ממוקמות מחוץ למושבה הטמפלרית ,בכסף זה שקיבל בעבור חלקותיו ,רכש אונגר הטמפלרי את ביתו של הרמן קלר במרכז המושבה.

שתי עסקאות נוספות של מכירת חלקות טמפלריות בחודש אפריל 1937 היו,במגרשים של משפחת גרהרד,פרידה,רות ואיליזה קלר במושבה ,בהסכמת השלטונות בגרמניה והועד המושבה.



 
 
 
בניית אתרים - שרקור