דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ספור המושבה הראשונה הטמפלרית בחיפה

 

לצורך העלייה להתיישבות ועבודה חקלאית בארץ ישראל , הקימו בני העדה בשנת 1856 חווה חקלאית בגרמניה ,להכשרת בני העדה , בחווה נלמדו שיטות וארגון לעבודה חקלאית מודרנית, על פי הנהוג בגרמניה ,תוך הקפדה על סדר על מנת שיוכלו במסגרת משקים סגורים ,לספק את צרכיהם של המתיישבים .

 

עוד הוכשרו גם בני העדה כבעלי מקצוע נלווים והקשורים לענפים החקלאיים ,בנוסף הוכשרו אנשים לטיפול בבעלי החיים בציוד ולעיבוד המזון לאחר גידולו ,על מנת שלא יהיו חסרים מזון ועבודה לבני העדה הטמפלרית ,עוד מטרה טופחה חיזוק האמונה לצד פתרונות כלכליים קיומיים.

 

בעת בואם של בני הכת הטמפלרית לארץ ישראל ,עזרה להם מוכנותם הטכנולוגית והתעשייתית בתורת המלאכה, השיטות החקלאיות לעיבוד ודישון בשילוב דרכי העבודה המודרניות של המאה התשע עשר והיעילות הגרמנית והחריצות וחוזק אמונתם במעשיהם. 

 

   

המסה המסיבית של העלייה הטמפלרית לארץ ישראל ,נוצרה אשר הגיעה הקבוצה הגדולה הראשונה בשנת 1868, ממדינת ויטנברג בגרמניה מעוז בני הכת ,וקבוצת משפחות גרמניות בני הכת הטמפלרית שהיגרו לאמריקה, ובעת העלייה הראשונה להקמת מושבת חיפה,חיסלו את עסקיהם באמריקה,מכרו את רכושם והצטרפו לקבוצה , הקבוצה שהגיעה מנתה מעל לארבע מאות חמישים מבני הכת הטמפלרית,אנשי הכת הטמפלרית בחרו להתיישב בעיר חיפה ,כיוון שהוא נחשב לנמל הגדול ובעל המזח הטוב בארץ ישראל באותה תקופה,ושיכול היה לשמש אוניות קיטור בעת עגינתם.      
 
מיקום העיר היה נוח הן מבחינת מזג האוויר והן מבחינת נגישותו לחלקה הצפוני של הארץ, מיד לאחר שרכשו את שטח האדמה הקרוב לנמל החלו להקים את בתיהם במושבה , הקבוצה שהגיעה להקמת המושבה הגרמנית הטמפלרית בחיפה,מנתה מעל לארבע מאות חמישים מבני הכת הטמפלרית, בראשם כריסטיאן הופמן ו דוד הרדג .   
 

היחסים הלבביים בין השלטון העותומאני ,לבין הקיסרות הגרמנית ,היוו את הבסיס והאישור לעלייה הטמפלרית לארץ ישראל ,בתוספת האישור החשוב שאפשר לבני העדה הגרמנית הטמפלרית, לרכוש אדמות בשטח העותומאני בישראל, על פי הסכם שנחתם בשנת 1968-9 בין האימפריה העותומאנית לפרוסיה, שהתיר לגרמנים לרכוש קרקעות בארץ ישראל.

כיוון שהטמפלרים העדיפו להתיישב בחיפה ,דווקא מחוץ לתחומי העיר העתיקה בחלק יחסי שטוח למחצה,שנתן להם את האפשרות להקים בתים (דוגמת החוות החקלאיות בארצם) בשיטות בנייה חדשות ותכנון חדשני,בתים שהוקפו בחצרות ושטחי חקלאות ,מלאכה ותעשייה,תוך נתינת האפשרות ולהתרחב בשטח בלתי מיושב,עם גישה למזח בנמל ,על מנת לייבא ולייצא סחורות, באמצעות תובלה ימית מנמל חיפה.

ממה התקיימו הטמפלרים בארץ ישראל

על מנת להתפרנס ולהתקיים עבדו בני הכת הטמפלרית בעבודות מגוונות שכללו חקלאות ויצור מזון מחומרי הגלם , חלב ,בשר,גבינות,דבש,יין ובירה , בתי בד,טחנות רוח,מפעלי יצור לסבונים ,חומרי בניה ועוד.

כמו כן התפרנסו הטמפלרים מתכנון אדריכלי ובנייה,מסחר,יבוא סחורות,תובלה בכרכרות ברחבי ישראל לצורכיהם והתיירות הצליינית בתעבורה בין המושבות,הדרכת צליינים ותיירות במקומות הקדושים לנצרות בישראל, חלק מן המתיישבים הטמפלרים הקימו ועבדו בבתי מלאכה מודרניים לכלים חקלאיים,סתתות ,כלי עבודה ,נגרות מכאנית ויצור כרכרות .          


 
 
 
בניית אתרים - שרקור