דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

המושבה הגרמנית (הטמפלרית) בחיפה

 

סיפורם של בני העדה הטמפלרית אבירי ההיכל הקדמה להתיישבות

כת הטמפלרית הנצה בתחילת המאה ה 17 במדינת וויטנברג בגרמניה , כאשר מאמיניה בחלו בגינוני הטקס ובפאר הבולט בכנסיות, במקום להתייחס למאמינים דלי האמצעים בכת הפרוטסטנטית ,בני הכת הטמפלרית החליטו להתנתק מהכת הפרוטסטנטית ולהקים כת משלהם שדגלה בחזרה למקורות הנוצריים.
 
הכת הטמפלרית ,שהתבססה על עקרונות הערכים בנצרות הטהורה ,שנבעה מהלב לאהבת הזולת הבסיסית ובחיזוקה, ובאמונה שהמשיח יחזור לארץ ישראל ויש להמתין לביאת המשיח בארץ ישראל,אמונתם זאת והתפלגותם מהכנסייה הפרוטסטנטית ששלטה בגרמניה הביאה לשנאה גוברת לבני הכת הנוצרית החדשה, בדומה מעט לפלג הקראים ביהדות שדוגלים בתנ"ך ככתבו וכלשונו ללא פרשנויות .
 
מוטיב ההיכל בשם של הטמפלרים (טמפל) ,מייצגת את מוטיב תפיסת העולם של הטמפלרים שהמקדש הרוחני לאל, שוכן בתוך הגוף האישי של המאמין ,כאשר המאמין מחויב לפעול על ערכי תורתו הבסיסים של ישו, בזכות נכונותו של ישו למסירת חיו ,לתיקון ועזרה לאנושות בחמלה , עוד באמונתם הדתית, דמותו של ישו היא דמות אנושית ולא אלוהית ,לכן האדם מוגבל בתפיסת האל.
 
 

בהמשך לאמונה הטמפלרית, חזרתו של ישו לעולם (ביאת המשיח), היא אירוע נפשי אישי קיומי שמעבר לחיי אדם,ומכיוון שהאמונה הטמפלרית ,אינה מייחסת קדושה למקום התפילה גופו של האדם והקהילה הם המקדש לתפילה,כתחליף לאנשי הכמורה המנהיגים את הכתות הנוצריות על גינוני התלבושות וסממני השלטון,בכת הטמפלרים נבחרים זקני הכת הטמפלרית ,להנהיג את חיי הרוח בקהילה. 

עמוד התווך לעלייה של בני הכת לארץ ישראל במאה התשע עשר ,היה כריסטוף הופמן שמטרתו כראש הטמפלרים הייתה להתיישב בארץ ישראל, על מנת לעבוד את הנצרות במקום היווצרותה, הופמן התמנה לראש הקהילה הטמפלרית בארץ ישראל ,לאחר ההתיישבות והקמת המושבות בארץ ישראל ,

את מטרתו לעלייה לארץ ישראל, טיפח בהחדרת הרוח המשיחית והגאולה בארץ ישראל ,של בני העדה הטמפלרית ובהתמסרות ושלוב עבודת האל, שכללה את עבודה האל שנבעה מהנפש ולא מהאמונה, כמשקל נגד לעבודת האל המסורתית ,ובניגוד למנהגים האורתודוכסיים ,באמונה הנוצרית האורתודוכסית או הפרוטסטנטית.

על פי האמונה הטמפלרית ,היהודים שישבו בארץ ישראל לא האמינו בישו ובתורתו ומחוסר אמונתם זאת נלקחה מהיהודים שישבו בארץ ישראל הזכות ההיסטורית לבנות ולישב מחדש את ארץ ישראל ולכן זכותם בעת החדשה אבדה מחוסר מעש ואמונה, ועל כן ,נדרשו הטמפלרים המאמינים בני ההייכל , לישב את ארץ ישראל ולעבדה בהמתנה לביאת המשיח.   

בימי הזוהר של ההתיישבות הטמפלרית בארץ ישראל ,ומאגדות ההיסטוריה הארץ ישראלית מתברר שלמרות הפרסום הרב לתולדותיהם בארץ ישראל מנו הטמפלרים מעט מעל לאלפים מתיישבים בשמונה המושבות ובסוגי ההתיישבויות השונות הנוספות.               

 

לצורך העלייה להתיישבות ועבודה חקלאית בארץ ישראל , הקימו בני העדה בשנת 1856 חווה חקלאית בגרמניה ,להכשרת בני העדה , בחווה נלמדו שיטות וארגון לעבודה חקלאית מודרנית, על פי הנהוג בגרמניה ,תוך הקפדה על סדר על מנת שיוכלו במסגרת משקים סגורים ,לספק את צרכיהם של המתיישבים , עוד הוכשרו גם בני העדה כבעלי מקצוע נלווים והקשורים לענפים החקלאיים ,בנוסף הוכשרו אנשים לטיפול בבעלי החיים בציוד ולעיבוד המזון לאחר גידולו ,על מנת שלא יהיו חסרים מזון ועבודה לבני העדה הטמפלרית ,עוד מטרה טופחה חיזוק האמונה לצד פתרונות כלכליים קיומיים.

 

בעת בואם של בני הכת הטמפלרית לארץ ישראל ,עזרה להם מוכנותם הטכנולוגית והתעשייתית בתורת המלאכה, השיטות החקלאיות לעיבוד ודישון בשילוב דרכי העבודה המודרניות של המאה התשע עשר והיעילות הגרמנית והחריצות וחוזק אמונתם במעשיהם. 



 
 
 
בניית אתרים - שרקור