דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

רחוב הנביאים 32 הרב האדום חיים פסחוביץ

 

סיפורו של הרב האדום מתחיל בליטא בעת שנולד בשנת 1877 ונפטר בארץ ישראל בשנת 1956,האגדות מספרות כי כאשר נולד קיבל את תווית המהפכן והמרדן,בסרבו לצאת ממקומו החמים והטוב ברחמה של אימו,את ילדותו העביר בלימוד בשורה של ישיבות עדות למרדנותו ,שהמפורסמת שבהם הכנסת ספרי השכלה חיצוניים לישיבת סלבודקה המפורסמת (תורת המוסר) בעת שעיין בספרים אלו ,זקני העיר נשבעים כי מעשה זה הביא לפילוג בין בחורי הישיבה ולהתפלגותם .

כמובן שראשי הישיבה לא קיבלו את דרכו ומעשיו,והצרה את דרכיו ופגעה בכלכלתו, אופיו המרדני גרם לו לתבוע את ראשי ישיבת סלבודקה לדין תורה תביעה שאף זכה בה ,את התביעה הגיש לרב  צבי הירש רבה של העיר קובנה.

האגדות מוסיפות כי בעת ששוחח הרב האדום עם הרב צבי הירש ,הבטיח לו הרב הירש כי עם רוב הלומדים ינטוש את הישיבה בעקבות מעשיו של הרב האדום ,הוא ייתן חסות כלכלית ורוחנית לישיבה .


כאשר הכריז הרב האדום בעזרת רוב תלמידי ישיבת סלבודקה על פרישתם מהישיבה ,קיים הרב הירש את הבטחתו וביחד עם הרב האדום פתחו ישיבה חדשה שנקראה בית יצחק לזכרו של רבי יצחק אלחנן,המיעוט שנשאר עם מנהליה לשעבר של הישיבה נטשו ופתחו ישיבה חדשה שנשאה את השם בית ישראל לזכרו של הרב ישראל מסלנט.

המשך סיפור חיו של הרב האדום ברוסיה

הרב פסחוביץ הושמץ ברוסיה על דעותיו בעיתונות הרוסית,בעת ששימש כרב בעיר מינסק ואף בידי היהודים והשלטונות, לאחר עליית הקומוניזם המשיך לעמוד על זכויות היהודים לזכויותיהם הדתיות , למרות התנגדות הקומוניסטיים לכול פעילות דתית.

 

בתקופה זאת נאסר הרב פסחוביץ, שלוש פעמים בשל שליחותיו ודרשנותיו בקהילות ברוסיה שונאיו ומשמיציו הפיצו את השמועה כי מסעותיו הם למסחר בבשר חזיר, באחת הפעמים שנעצר הרב פסחוביץ,בידי השלטונות הסובייטים ,הייתה העילה למעצרו, דרשה שנשא בבית כנסת בחג הפסח באחת הקהילות, שבה קרא את המשפט הידוע "שפוך חמתך על הגויים שלא ידעוך ועל הממלכות אשר בשמך לא קראו" ,ומכיוון שהקומוניזם לא האמינו בדת ואף רדפו את המאמינים והכמרים שהטיפו לנצרות ,נראה המשפט שדרש, כאי הכרה בקומוניזם בעיני השלטונות.

 

שנתיים לפני שעזב את רוסיה לעלייה לארץ ישראל , הגיש הרב פסחוביץ בקשה לעזיבת משפחתו ולהתיישב בפולין מקום מושבו של אביו,אך הבקשה נדחתה,במקביל עוקלו חשבונותיו וחשבון קהילתו בידי השלטונות ,בגין תביעה לתשלום מס מכספי הקהילה,הרכוש שנלקח ממנו כלל שני בתים וסכום של כעשרת אלפים רובל.

 

סיפור משפחת הרב האדום - הרב חיים פסחוביץ

חיו האישיים של הרב האדום,כללו נישואים בשנת 1899 לרעייתו ינטא רבקה ,צאצאיו מרעייתו ינטא שני בנים וארבע בנות , בן אחד נהרג במלחמה,בנו השני חיי בישראל והוא אב לילדים,שתי בנות עלו לארץ ישראל וגם הן נשואות עם ילדים ,שתי בנות מתו במלחמה.

לאחר שנפטרה נשא את רעייתו השנייה שנקראה "נכה לבית פסחוביץ " בשנת 1919, (לזוג היו שני בנים שחיו בארץ ישראל לאחר עלייתם ),הרב האדום עבר לישיבתו של סולובייציק בין השנים 1915-18 ,שם היה אחד מתלמידיו ועבד כשליח לדרשות בין בתי הכנסת ,למרות שלא נידרש לממון לפרנסתו,כיוון שמשפחתו הייתה בעלת ממון רב,שרובו אבד בידי שלטונות רוסיה הקומוניסטים, נכדתו נעמי סחף ,מספרת שבאגדות המשפחה ,הביא איתו הרב האדום סכום השווה לעשרה דולר.

העלייה לארץ ישראל של משפחת הרב פסחוביץ

בשנת 1931 עלה הרב פסחוביץ לארץ ישראל, ושכר כביתו בשנים 1931-6 ,את ביתו של הקבלן הערבי העשיר ,חסן ביי תורגמן ברחוב הנביאים 32,במבנה התגוררה המשפחה בקומה הראשונה.


הרב צבי פסחוביץ שבשל דעותיו הקומוניסטיות כונה, "הרב האדום " ,את הכינוי קיבל הרב משום שצידד בתנועה הקומוניסטית והטיף לסוציאליזם ומתן שיוון לכול האדם, את דעותיו אלו הפיץ לאחר עלייתו לארץ ישראל, בסתירה לימיו תחת השלטון הקומוניסטי ,שרדף אחריו בשל דעותיו .

   

במבנה הקים הרב האדום את בית כנסת תורה ודעה ,ששימש גם כבית מדרש ושטיבל,את קירות בית הכנסת קישט הרב האדום בתמונות המנהיגים הקומוניסטיים לנין מרקס ועוד, במבנה מגוריו,הקים לאחר זמן כתוצאה ממחסור במזומנים, את משרד החלפנות וההלוואות והבנק הפרטי שנקרא, בנק התחייה בע''מ ,שפעל במבנה עד שנת 1936 ,ועבר לרחוב בן יהודה לאחר הפרעות בשנה זאת.

   

לאחר שעסקי ההלוואות והבנקאות ,החלו להכניס מזומנים לקופתו, החל להתפנות יותר להטפותיו ברוח הסוציאליסטית הקומוניסטית , בדרך זאת הגדיל את מספר חסידיו והבאים בבית מדרשו,באחד מחדרי הבנק הקים בית כנסת קטן שבו נהג להתפלל בעזרת מנין קבוע ,וכמובן בבית הכנסת אשר בביתו.

 

ספור בנק התחייה בע"מ שהקים הרב פסחוביץ – הרב האדום

 

לאחר חזרתו לארץ ישראל של הרב האדום,מאמריקה בשנת 1945 ,חידש הרב את פעילות בנק התחייה ,בעזרת כספים שהביא מאמריקה מחסידיו,במהרה מצא הרב ,כר פורה בקרב הצעירים המרדניים (הבוהמה) והסטודנטים,ואנשי הצווארון הכחול ,שנאלצו להתמודד בבעיות ההישרדות והפרנסה, ושהפוליטיקה לא הייתה בראש מעיינם,כולם חיפשו את דלתו על מנת לקבל מעת מצלצלים כהלוואה לכיסם.

 

כיוון שהרב האדום היה דרשן,והדיבור והשיחה היו נשק חיקו נאלצו המלווים לחלוף על משוכה זאת של בקשת ההלוואה וקבלתה בשיחת שעה של נושאים רוחניים ופחות גשמיים בטביעת עינו שהטיל על מבקש ההלוואה ,הרב האדום היה מחליט ,מה יהיה נושא השיחה והדיון.

 

כך בבנק התחייה (החברה להלוואות התחייה) שברחוב בן יהודה ,בטרם קיבלו האנשים את ההלוואה נמצא הזמן לדיון רוחני,בעת שהעסקים נחלשו על פי עונות השנה,היה הרב האדום יוצא לפתח הבית ברחוב בן יהודה לצוד קליינטים ,למטרת שיחה ואולי גם עסקים.

 

הבעיה העיקרית הנוספת לסגירת בנק התחייה של הרב האדום - הרב חיים פסחוביץ במתכונתו הראשונה, היו חגי ישראל ובעיקר חג ראש השנה שבה נוהגים יהודים לשלוח שנות טובות אחד לרעהו .

 

יצרני אגרות השנות טובות ,נהגו להדפיס כשנות טובות שדמו להמחאות (שקים) של בנק התחייה ,שבהם ברכו השולחים את חבריהם ,בברכה של חיים עד מאה ועשרים , זייפנים וגנבים היו משתמשים בכרטיסים אלו כהמחאות ,במסחר עם בורים ושאינם יודעים לקרוא וגרמו לבנק של הרב האדום נזקים גדולים.

 

בנק התחייה עסק ככול בנק אחר ,במסחר במניות ואגרות חוב והלוואות,ומכיוון שהמדינה הוכרזה והוקמה ,הוקמו גופים מסודרים והוטל פיקוח על הבנקים , הוצרה גם דרכו של בנק התחייה ואוסף החוקים החדשים והתקנות, ולאחר שהתייאש הם מזיופי ברכות אלו ומרדיפת פקידי האוצר והגופים הממשלתיים , גרמו לו להפסיק להיקרא כבנק ושמו שונה לחברה להלוואות.

 

לאחר התפילה והדרשה עמד האדם לשוחח עם הרב פסחוביץ ולהקיש קושיו לדעותיו,בין שאלותיו הייתה השאלה האם לרב לא מספיקה פעילותו כרב בין חסידיו ,לבין פעילותו בהקמת בנק והפעלתו,השיב הרב פסחוביץ כי בהקמת הבנק והפעלתו,הגשים את האמירה כי כול מפעל או רעיון צריך להגשימו ולתמוך בו כספית לעצם קיומו ולא לסמוך על תרומות , שנורר או נדבות, הוסיף כי ניסיונו הכספי שצבר ברוסייה עזר לו בקיום ותחזוקת מפעלו כבית המדרש ואברכיו.

 

עוד הוסיף הבנק כי סך הכול ההוצאות של הבנק בשנת פעילות ,היו בסדר גודל של 55 לירות כסכום משכורת פקיד בנק ממוצא בחודש,כיוון שאת עבודתו עשה בהתנדבות בשילוב שני בעלי רכוש וכסף יהודים ,שהעניקו תמיכה כספית לניהולו של הבנק ועבדו כמותו בהתנדבות ללא שכר.

 

לטענה כי הכסף שהבנק שלו מלווה,משולמת ריבית הגבוהה מיתר ההלוואות שנותנים הבנקים הגדולים,השיב הרב פסחוביץ כי הבנק שלו קטן והמחזור קטן ועל כן הוא נאלץ לגבות יותר על מנת שלבנק יהיה אורך נשימה כלכלי ויציבות,הסיבה השנייה ,שלבנק התחייה ,בהיותו בנק קטן ,אין עדיין מספיק קרנות ופיקדונות של כספי לקוחות .

 

לטענתו של הרב פסחוביץ, הבנקים הגדולים שבבעלות יהודית ,אינם מלווים לבנק שלו כספים ,מסיבת מלחמתם בבנקים הקטנים ,ולכן בנק התחייה ,נאלץ ללוות מבנקים שאינם בבעלות יהודית ,כסף לפעילות הבנק בריבית גבוה יותר , הבדל אחד בין בנק התחייה ליתר הבנקים ,שבו יכלו לקוחות בנק התחייה, למכור את מניותיהם ולקבל מיידית את כספם.

 

לסיום השאלות לנושאי בנק התחייה ,הוסיף הרב פסחוביץ כי כאשר יגדל כוחו של הבנק הבנק ינמיך את הריבית הגבוהה יחסית של כספי ההלוואות ללקוחות הבנק.

 

בית הכנסת ,בית המדרש –השטייבל של הרב פסחוביץ

 

דרשותיו השונות והריאליסטיות שדגלו ברוח הרעיון הקומוניסטי לצדק חברתי,של הרב האדום בבית מדרשו, גרמו במהרה לקרע בין הממסד הדתי המסורתי בארץ ישראל ובירושלים בפרט לבינו, אך מאידך גיסא הוא משך צעירים רבים שנחשפו לקדמה ולרעיונותיו לבין כתלי בית מדרשו,גם חלק מהציבור הפחות מסורתי בירושלים לא חיבבו את תורתו הקומוניסטית.

 

הרב חיים פסחוביץ בעל רעמת זקנו הלבנה המתנופפת ,נהג להתלבש בקפוטה ולהלך עם רעייתו ברחובות ירושלים בימי השבוע ,לעצור ולשוחח עם מכרים או אנשים שהזדמנו לדרכו להתווכח ויכוח פוליטי לדעותיו הקומוניסטיות,יש והיה מגיע לנאום באספות למען השלום של ארגונים קומוניסטיים והליגה לידידות עם ברית המועצות .

 

מהצד השני הרב האדום היה בבחינת מוקצה בעיני הדתיים המסורתיים ורבניהם בחוגי הישוב הדתי , אפילו ספרו דברי החפץ שבו נאגדו דרשותיו בבתי הכנסת ,הוחרם ונמכר במספרים קטנים , האבסורד היה בשכלו הרב ויכולת הרטוריקה הנפלאה שלו בעת דרשותיו הקשורות לדת לבין השנאה העצומה שהפגינו כנגדו אנשי הדת המסורתיים.

 

בשנת 1939 בעקבות הפרעות ותחילת ניצני מלחמת העולם השנייה ,היגר הרב האדום לארצות הברית,שם שהה עד שהסתיימה המלחמה בשנת 1945 וחזר לארץ ישראל לעסקי הבנקאות שנקראו אז ולבית מדרשו , בהביאו עימו כסף שהלוו לו חסידיו באמריקה .

 

הרב פסחוביץ – בכינויו הרב האדום

 

בחודש יולי 1931,לאחר התיישבותו של הרב חיים פסחוביץ – הרב האדום בירושלים,הגיב הרב פסחוביץ ,בעיתון דואר היום ,תגובה למפיצי דיבתו בקרב צעירי אגודת ישראל בירושלים שפרסמו כי הרב פסחוביץ שייך לקבוצת רבנים המתקראים הרבים האדומים ,שאינם יראי שמים ,כיוון שבדרשותיהם בבתי הכנסת והשטיבלים, הם משלבים את הדעות המודרניות של ההשכלה ,בניגוד לפרשנות המסורתית האורתודוכסית.

 

בתשובתו משיב הרב פסחוביץ כי ברוסיה המדינה שממנה הגיע,יש למעלה מאלפים רבים יהודיים ורק אחד ידוע כרב אדום,בין הרבנים ישנם רבנים משכילים ומודרניים,רבנים אלו לא ישנו את דעתם ,משום שאינה מקובלת או לדעתם של צעירי אגודת ישראל,שאלה נוקבת שואל הרב פסחוביץ את הצעירים האם בשל השכלתם , יקראו רבנים אלו אדומים ?.

 

הרב פסחוביץ בתגובתו אומר שבקהילתו הפרטית הוא רשאי לומר את דברו,ולאחר שנים רבות כרב מוסמך ושרות כרב ללא כתם ,ויעידו על כך מכתבי התודה בקהילות ששרת כולל קהילת העיר האנגלית ליברפול,בעיר מוסקווה ובעוד ערים חשובות ברוסיה,למרות דעותיו הידועות הוזמן הרב פסחוביץ לתת דרשנות בקהילות חסידיות שונות ברוסיה.

טענתו העיקרית לחדשנות ולהשכלה בדרשנותו,נעוצה בדעתו כי הדרשנות הישנה,מגרשת צעירים רבים לחיק ההשכלה ומרחיקה אותם מדת ישראל, ואלו הוא מקרבם בזכות השילוב בין הדת לקדמה,ולהשיבם לצור מחצבתם היהודית ולבית הוריהם.

 

בדרשותיו הוא מסביר את ההיגיון ,של שילוב השאיפות הלאומניות והציוניות ותורת המדע שבהשכלה,לערכי הדת היהודית,הגורמים לצעירים לא לזנוח את שרשי הדת,התוצאה לשילוב הזה, מושך צעירים רבים שעזבו את הדת והמסורת , מבין אנשי העליות בחזרה למקורות ולדת, זרם הצעירים הגובר ועולה,הנוהרים לשמוע את דעותיו ,מוכיחים שדרכו נכונה כמו דרכם של המסורתיים.

 

כתב ופרסם בשנת 1933 אחד ממאזיניו ,ששמע דרשה בבית הכנסת תורה ודעת ,מכתב בעיתונות העברית ,שבו הוא ניסה להבין ולהסביר את הסתירה המשולשת בין האדם ,שחווה ושוחח עם מנהיגי הקומוניסטים ברוסיה ( ששנאו את הדת ורדפוה ברוסיה) ,לרב כאדם שדרשותיו המעולות בנושאי דת העטופות באידיאלים קומוניסטים, של שוויון בין בני האדם,לבין הסיפור הדתי ומן הצד השני אדם שהיה בנקאי ובעל ידע במספרים.

 

במשך השנים שלאחר מכן ,הרב פסחוביץ פרסם בעיתונות העברית ,כי בבית מדרשו תורה ודעת יערוך דרשות על מנת להביא צעירים רבים יהודיים בני ירושלים לשמוע את דרשותיו בשבתות ,הרב פסחוביץ אף טרח והביא חזן מעולה לתפילותיו בימי השבת.

 

האגדה לטקס הלוויתו של הרב האדום

 


הרב חיים פסחוביץ שכונה הרב האדום נפטר בגיל 78 בפבואר 1956 , זקני ירושלים מתארים את מסע ההלוויה כניגוד של מלוויו החסידים הלבושים שחור וכסות ראש לראשם,לבין קבוצת המלווים הקומוניסטיים ללא הכסות והלבושים בגדים מודרניים,שכולם באו לחלוק לרב את הכבוד האחרון,בעת שנקבר בהר המנוחות,ספד לו על קברו חברו עורך הדין חיים לוצ'ינסקי .

 

תודה לדב דב גנחובסקי ז"ל ולאורי קציר על עזרתם בכתיבת המאמר.




 



 
 
 
בניית אתרים - שרקור