דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

חנקין יהושוע גואל הקרקעות תקציר פעילותיו

 

לאחר עליית משפחת חנקין בתנועת חובבי ציון לישראל בשנת 1882 ,התיישבה המשפחה בתחילה ביפו,שם הקים אביו את ועד חלוצי העלייה ,על מנת לרכוש אדמות באזור יפו, כאשר ניסיון זה לא צלח עברה המשפחה למושבה ראשון לציון והאגדות מספרות שהם הקימו את המבנה הראשון במושבה.

באותה הזדמנות בשנת 1890 רכשה המשפחה  כעשרת אלפים דונם שעליהם צמחה המושבה רחובות, כיוון שלא הסכין לרודנות פקידי המושבות בעת שעבד את חלקותיו בניסיונו החקלאי שעזר לו להצליח בעמלו, סרב להישמע לפקודותיהם של פקידי הברון,כיוון שהתמרדה המשפחה עם עוד איכרים בראשון .

בשנת 1890 רכשה משפחת חנקין , כשלושים אלף דונמים ,בעיקר אדמות ביצות באזור חדרה , מידי האפנדי סלים חורי המוסלמי,הרכישה נעשתה בעבור תנועת חובבי ציון ברוסיה עקב רצונם לעזוב את המדינה בעקבות הפרעות שעברו שהיו באותה העת.משלחת מטעם תנועת חובבי ציון יצאה לישראל על מנת לרכוש קרקע בעבור אנשיהם שהתאגדו ברוסיה מהערים והעיירות בליטא מהערים : וילנה,אלסקוט,ריגה ,כאשר הגיעו נציגי הקבוצה לישראל הם נעזרו בקשריו של חנקין עם המושל התורכי ברכישת האדמות .


בניגוד למושבות אחרות , המושבת חדרה לא הייתה תחת שלטון פקידי הברון,שאיתם משפחת חנקין הייתה בסכסוך באי רצונם לקבל את מרותם ושיטות החקלאות שהנהיגו במושבותיהם, למעשה משפחת חנקין עברה לגור בחדרה ואף בנתה את ביתה במקום לאחר הפשרה שנעשתה במושבה גדרה בינם לבין אשת רוטשילד שעליהם לעזוב ולמכור את אדמתם בגדרה.

ביחד עם משפחת חנקין ,התיישבו בחדרה משפחות פיינברג ומשפחת בלקינד שיש הטוענים כי היו קרובי משפחה של משפחת חנקין, תוך יצירת מחנה כנגד מחנה המתיישבים הראשונים במושבה חדרה, לאחר מכן למזלם של משפחת חנקין ,באותה עת האמירו מחירי הקרקעות בחדרה ,כתוצאה מביקוש לאדמה בידי אנשי העלייה השנייה , כתוצאה מכך מכרו משפחת חנקין את האדמה ועברו זמנית לגור שוב ביפו.

בעת שאדמת הביצות בחדרה  נרכשה בראשונה בתווכו של חנקין ,התחייב חנקין לייבש את הביצות ,בטרם יועברו לידי המתיישבים החדשים, עד אז הוסכם כי הכסף בעבור האדמה ושטרי הבעלות שנקראו קושאנים, יימסרו למשמורת לידיו של  זאב טיומקין ,לא ברור במדויק איך כספים ושטרות אלו ,עברו לבסוף לידיו של חנקין ,למרות שלא עמד בדיבורו ,לייבש את אדמות הביצות כפי שהבטיח.

נציגי קבוצת חובבי ציון פנו לרב משה מרדכי אפשטיין על מנת לייצגם במשא ומתן להחזרת האדמות לרשותם,הרב אפשטיין לאחר משא ומתן הצליח להחזיר את חלקם הגדול של האדמות לידיה של אנשי העלייה למושבה חדרה, בהותירו בידו של חנקין חלק מן האדמות .

 

לאחר שמרבית האדמה חזרה לידיהם ,התיישבו אנשי העלייה הראשונה על אדמותיהם בשנת 1881 ,למרות הקשיים שיצרו השלטונות העותומאניים , כאשר סירבו לתת למתיישבים  לבנות את בתיהם על הקרקע שנרכשה ,לכן התגוררו  העולים החדשים ,בחדרי מבנה החאן ,שניצב על האדמות ,על פי העדויות חלק מהמתיישבים שהו כשש שנים בחדרים אלו, עד אשר קבלו את אישור הבנייה לבתיהם.

 

אדמת עמק יזרעאל משכה מלכתחילה את עינם של גואלי אדמות בארץ ישראל, מן הסיבות כי האדמה בעמק הייתה פורייה ושימשה דרך מעבר ממערב למזרח כולל לאדמות של מעבר לירדן, המשיכה והרצון הללו לא נעלמה מעיני בעלי הקרקעות הערביים בעמק.

בשנת 1901, פנה הועד של התארגנות לעליה של אנשי אודסה במסגרת אגודת חובבי ציון לאחר שרכש בעבורם את אדמות חדרה , לרכוש בעבורם קרקעות בעמק יזרעאל, חנקין פנה לתושבי הכפר הערבי פולה במרכז העמק והחל משא ומתן לרכישת עשרת אלפים דונם

בעת שהיה במשא ומתן עם אנשי הכפר הערבי פולה,הוא פנה כהרגלו לחברת יקא שעמם עבד ברכישת אדמות בגליל,שירתמו גם לרכישת אדמות אלו, כיוון שהנושא קבל תאוצה חתם חנקין לבדו על חוזה הרכישה ,כיוון שיקא לא נתנה את הסכמתה לרכישת אדמות הכפר פולה בעמק ,חברת יקא סירבה להעביר את הכסף בעבור הרכישה .

חנקין שהיה חתום על רכישת האדמה ולא רצה להפר את החוזה החתום,פנה לחברת הכשרת הישוב לרכוש את האדמה, באותה העת לחברת הכשרת הישוב חסר ממון לרכישה היא נאלצה לסרב להצעה, בצר לו פנה חנקין לקקל, שהסכימה לתת חלק מהכסף, לרכישה שליש מהקרקע , כשלושת אלפים דונם  ואת היתרה לתשלום בעבור האדמה, הוא השיג מאנשים פרטיים.

לקנייה והעברת הבעלות קמה התנגדות השלטון העותומאני ,בחוק הידוע שאדמות בשטחים ששלטון העותומאני שלט בהם יועברו בקושאן רק למוסלמים, מצב זה הצריך את חנקין לבקר במרכז השלטון בבירות לשמן מספר ידיים ולחזור כשהקושאן בידיו.

צרה נוספת נפלה על רוכשי הקרקע באזור הכפר הערבי פולה בעמק, בעיית האריסות , חלק מן הקרקעות הושכר לפלחים ערביים שעיבדו את האדמה בתמורה למסירת חלק מהיבול לבעלים ולעותומאניים, בעיה קשה זאת נפתרה לבסוף בהכנסת יד נוספת לכיס ותשלום לאריסים אלו שיעזבו את השטח שנקנה ובתגרות רבות עם הסרבנים מבין האריסים כמובן שבעיות אלו ייקרו את הקנייה בסופו של דבר על אדמות אלו קמה המושבה מרחביה בעמק יזרעאל בשנת 1909 .

התורכים שלא אהבו את קניית האדמה וכיוון שמשפחת חנקין היו נתיני מדינה שאינה בקשרים עם העותומאניים ,ערב מלחמת העולם הראשונה ,הוגלתה המשפחה למצרים מיפו וחזרה לאחר מלחמת העולם הראשונה,את מסע גאולת הארץ חידש חנקין יהושוע וביחד עם קק"ל בשנת 1920, רכש למעלה מחמישים אלף דונם בעמק יזרעאל , על אדמות אלו קמו בישובים, כפר יחזקאל,נהלל, תל יוסף ועין חרוד.

קבוץ רביבים ספור רכישת אדמות ביר עסלוג

 

לאחר סיום מכירת אדמות ארד אל סיר בשנים 1926-34  , הציע שייח סלאמה אבן סעיד מהשבט מסעיין אלעזאזמה ומתווכו הסוחר סלימן א- זרבאווי בשנת 1935,למשרדו של יהושוע חנקין בבאר שבע לרכוש את אדמות קאעת מקבולה שפירושו ( האדמה הטובה) שטח בן 35.000 דונם בדרום מערב באר שבע במה שאנו קוראים ביר עסלוג .

 

לאחר שסוכמו פרטי הסכם במשא ומתן למכירת אדמות קאעת מקבולה שפירושו ( האדמה הטובה) ,יצאו לשטח יוהושע חנקין ,חירם דנין,המהנדס זלמן ליפשיץ ,עמינדב אלטשולר ועורך הדין יוסף סטרומה ,לאחר מכן יצא לשטח גם משה סמילנסקי שחלק שבחים לטיב הקרקעות.

 

אז החל המשא ומתן הרציני במשרדו של חנקין בבאר שבע ,למקום הוזמנו שני שייחים נוספים שהיו בעלי חלק מהשטח , מחוץ לשייח סלאמה אבן סעיד מהשבט מסעיין אלעזאמה,המחיר שסוכם ליחידת דונם אחד היה לירה ישראלית וחמש גרוש ,נקבע כי השטח שיימכר בסופו של דבר יהיה בן 25-35 אלף דונם ,עוד באותו היום נחתם החוזה למכירה.

 כאשר נקנו חלק גדול מהחלקות מידי אנשי שבט מסעיין אלעזאמה והשייחים , יצאו למקום נציגי חברת הכשרת הישוב וטרקטורים על מנת לחרוש את השטח ולדסקסו ,האגדה מספרת כי אורכו של כול תלם היה באורך חמישה קילומטר,במרכז השטח הוקם מחנה אוהלים כיוון שהחורשים עבדו יומם ולילה להספיק את החריש.

 

מטרת החריש הדחוף והזריעה מקורו במנהג הנהוג כי על שטח שנחרש כשטח מעובד ,אין אפשרות למישהו חדש לצוץ ולתבוע בעלות על חלק מהשטח , בתהליך העיבוד ניתן להוכיח כי השטח איננו שומם אלא היה בשימוש של בעליו.

רכישת אדמות עמק חפר (וואדי אל חווארת)

יהושוע חנקין רכש את שטח עמק חפר (וואדי אל חווארת) ,כשלושים אלף דונם מידיו של הערבי הנוצרי אנטואן בישארי טיאן ,במגעים שהחלו עוד בשנת 1910 בתקופה העותומאנית והבשילו בתחילת שנות העשרים ,בתחבולה מעניינת כך מספרות האגדות ,פעילות שמאחורי הגב שבה הנגלה מוסתר .

האגדה ממשיכה בתיאור העסקה של האדמות שהיו רשומות אומנם ברישום הטאבו העותומאני ,אך לא הייתה קיימת מפת פרצלציה מוסדרת לגבולות השטח,והפחד העיקרי לתביעות של שכנים בשטח לבעלויות על חלקים ממנו.

אי לכך סיכם חנקין עם עורך דינו של המוכר כי מצד אחד יעברו האדמות למכירה פומבית,ובאותה העת משרד המקרקעין הממשלתי שלח צוותי מיפוי שמיפו בדקדקנות את גבולות השטח, והעלו אותם לרישום חוקי בטאבו,בעת המכירה הפומבית נטל פקיד המקרקעין ,את השטח המסומן לבעלותו של הטאבו .

חברת הקק"ל שימשה את חזית הרכישה,לאחר עבודתה של הכשרת הישוב בראשות יהושוע חנקין,כיוון שיומה האחרון של המכירה הפומבית היה ביום כיפור ,התיר הרב קוק לנציגי הקק"ל לנסוע וכסף בידם לשכם על מנת לרכוש את השטח ולרישומו בהוראת פקיד ההוצאה לפועל ברשם המקרקעין של הטאבו בטול כרם.

הטריק הפשוט במהלך הרכישה ,היה כיוון שמכירת הקרקע נעשתה במכירה פומבית,לא היה ניתן לערער על המכירה מבחינה חוקית,לכן כול הטענות והתביעות של הערבים שחלקותיהם גבלו בשטח לזכויות עליהם ושנרכשו בידי הקק"ל נדחו .

כאשר באו לבחון את גבולות החלקה לאחר המכירה מודדי המשרדים הממשלתיים ,נתברר כי בדרכם מחדרה לעין חפר, נדרשו לעבור בנחל אלכסנדר ומראה החולות הנמצאות בגבולות השטח שנקנה ,עוררו שאלות של המודדים הממשלתיים,אך יהושוע חנקין הסביר כי השטח החולי המערבי דרומי של החלקה( שהם חלק מנתניה של היום, שטח הכפר הערבי אום אטל חלד ), הם למעשה דרך שפת הים של החלקה .

משרדו של יהושוע חנקין בתל אביב

בשנות העשרים תל אביב פעל משרדו בן שני החדרים של יהושוע חנקין, שהיה גם מנהל חברת הכשרת הישוב, ברחוב אלנבי פינת אחד העם מול בית הכנסת הגדול בקומה השנייה של המבנה,חדר אחד שימש את חנקין ובחדר השני ישבו עוזרו יעקב לובמן חביב ,חירם דנין המזכירה שרה שוב יהלום וישראל אבני המנהל לשעבר במשרד בבאר שבע.

בשנת 1927 רכשה חברת הכשרת הישוב ,את קרקעות חרבת עזון (חלק מאדמות השטח התעשייתי של רעננה), בכספים שניתנו לו מחברת ניו יורק אחוזה א' ,חברה זאת הייתה מיוצגת בארץ ישראל בידי שוורץ וזקס, אדמות אלו נקנו בעזרת המתווך הערבי שאנטי .

האגדה מספרת כי חנקין יהושוע הנהיג שיטה שלפיה חתם המוכר הערבי על חוזה בשטר מכירה בטאבו ובנוסף חתם המוכר על שטר ערבות לדמי הקדימה שקיבל ,שבו צוין במפורש הסכום שקיבל ,על מנת למנוע ממנו אפשרות נסיגה מתנאי החוזה ולהבטיח את הסכום שקיבל כמקדמה (אם ינהג המוכר הערבי כיאות ויממש את ההסכם יוחזר השטר למוכר ,ולא יוכל חנקין להחזיר את כספו למשקיעים).

האגדה ממשיכה כי לצורך גאולת האדמה פעלו מבצעי הרכישה (אנשיו של חנקין הדתיים ) גם בשבתות וחגים (פעילות דוחת שבת) ,על מנת למהר ולסיים את הרישום בטאבו ובבתי המשפט ,למניעת דחייה ואפשרות למוכרים לסגת מהמכירה בעקבות לחצים שונים.

פגישת אל עיסא עורך העיתון פלשתין הערבי עם חנקין

קישור http://www.malon.co.il/article.aspx?id=31270

בית חנקין בחדרה קישור : http://www.malon.co.il/article.aspx?id=9874

מוזיאון חנקין בקבוץ מעיין חרוד קישור http://www.malon.co.il/article.aspx?id=9101

כפר יהושוע בעמק לזכרו של חנקין קישור http://www.malon.co.il/article.aspx?id=9990

תודה למשפחת חירם דנין על המידע והעזרה

 
 
 
בניית אתרים - שרקור