דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

באר שבע תל שבע פארק לאומי

 

הכניסה בתשלום

איך להגיע בניעה לכוון באר שבע נוסעים לצומת להבים,בצומת פונים מזרחה לצומת שוקת כביש 31,נפנה לכוון הישוב עומר,לאחר שעוברים את עומר כשני קילומטר,מצד ימין מתנוססת אנדרטת חטיבת הנגב,נפנה שמאלה וניסע על פי השילוט ,לגן הלאומי תל  באר שבע, חונים ומתחילים לסייר.

 

טלפון לתאום 08-6467286

הפארק פתוח  בשעות 08:00-16:00 , אך סגור בלילה.

 

תל שבע המקראית ממוקמת על גבעה שגובה 300 מטר, בצפון מזרח מהעיר באר שבע,ומהווה נקודה שולטת אסטרטגית לעוברים באזור.

תחילתה של ההתיישבות על תל באר שבע מתוארכת לתקופה הכלכותית ,בערך לפני כארבעת אלפים שנה,על התיישבות זאת מעידים שברי חרסים שנתגלו בחפירות באתר,לאחרי התיישבות זאת נזנח האתר לאורך אלפי שנים עד המאה האחד עשר לפני הספירה,שאת סגנון הבנייה מזהים כבתים הנקראים בפינו בתי ארבעת המרחבים,בהמשך הוקף הישוב בחומה.

    

במאה השמינית לפני הספירה בוצרה העיר שוב ונבנתה לה חומה כפולה בימי תקופת מלכי יהודה,ובימי שלטונו של חזקיהו המלך שלאחריה היא ננטשה ונחרבה בשנת 701 לפני הספירה כאשר כוחותיו של סנחריב מלך אשור .

 

כמובן שכאשר שני יהודים נפגשים שלוש מפלגות מוקמות,כן נמשך הויכוח ההיסטורי לגבי מעמדה של העיר באר שבע בהיסטוריה הארץ ישראלית, יש הטוענים כי העיר הייתה מקום מגורים דרומי וזניח, חלק אחר של הטוענים ,מנסים להשתית את הדעה ,כי באר שבע קדמה לירושלים והתחרתה על הכבוד לשמש כעיר רוחנית,קדושה ודתית,בזכות טענתם כי העיר שימשה כשער לעולמות שבשמים מעל.

 

עוד מוסיפים בעלי דעה זאת כי באר שבע התחרתה בירושלים בהיותה מרכז דתי פעיל שהתחרה בירושלים,בין היתר מסתמכים הטוענים לגדולת העיר על פרשיות ,סיפורים וכתובים מתוך ספרי התנ"ך הכתובים בזכות הקשר המיוחד לאבותינו אברהם ויצחק אבינו ולסיפורם התנכי כולל חלום סולם יעקב .

 

עוד טוענים אנשים אלו כי מקום מעמדו של המקדש בעיר באר שבע התעצם ממתחרהו בירושלים,על פי סיפורי התנ"ך גם אליהו הנביא התחבא בעיר מפני המלכה איזבל בטרם יצא למסע להר סיני על מנת לדבר עם האלוהים   .

 

בעת גלות בבל ננטשה העיר מתושביה היהודיים והיא חזרה לשמש כעיר באזור העיר העתיקה של היום,לאחר עליית בבל לארץ ישראל של היהודים החלה שוב ההתבססות במקום קיימים ממצאים ארכיאולוגיים המאוששים כי בתקופת בית שני ,תקופת בית חשמונאי ועד התקופה הביזנטית שימשה העיר למגורי יהודים .


אך הויכוח נותר כמובן מי בעצם הרס את העיר ,או איזו סיבה הייתה לאשורים להרוס את העיר עד היסוד ,או האם העיר נהרסה בידי המלך יהודה חזקיה ,בתגובה למרד שפרץ נגדו בגין הריסת המקדש בעיר באר שבע בהוראתו כיוון שנמאס לו מהתחרות איזה מקדש חשוב יותר בירושלים או באר שבע ,למרות הויכוח הקיים, עדיין סבורים הארכיאולוגים, על פי הממצאים כי העיר נהרסה בידי האשורים ואכן שהיא נשארה שוממה מאות בשנים שלאחר הריסתה.

 

בעת הכיבוש המוסלמי בשנת 632 לספירה נחרבה וננטשה העיר וכך עמדה בשיממונה עד סוף המאה השמונה עשר ותחילת המאה התשע עשר , המציאות בפועל על סמך החפירות מוכיחות כי אכן נהרסה העיר לחלוטין .

 

לתקופת המגורים במאה השמינית ,נהוג לצרף את מפעל המים האדיר ,שהחל באיסוף מימי השיטפונות מאפיק נחל חברות ,והטמנתם בסדרת עוקבת בורות משקע חצובים שחוברו בתעלות וחוברו לבור ענקי , כאשר מבקרים בתל ונכנסים במדרגות תלולות למפעל המים הענקי,הכולל בורות מים שנחפרו,בריכת אגירה גדולה  שעומקה 60 מטר ואשר קירותיה טויחו בטייח,המדרגות מוליכות לכניסה אליה ויציאה מהכוון השני למרגלות התל .

 

הביקור בתל שבע

אל שרידי העיר הבצורה מגיעים בטיפוס במעלה הגבעה ,וכניסה בשער הכניסה לעיר המוגן במגדלי שמירה,למעשה שני שערים חיצוני ופנימי,וחצר קטנה בתווך,הנקראת חצר ההריגה לפורצים את השער החיצוני, ביחד עם מגורי השומרים.

 

ניתן להבחין בשרידי חומת סוגרים היקפית ,המיגנה על מצודה,מגדלי שמירה,שרידי עיר רחובות שרוחבם קבוע בכל העיר, ומבני מגורים וציבור,מחסני אכסון מזון ,שחולקו לשלושה חלקים.

 

ממצאים נוספים שנמצאו הם עשרות בורות לאחסון התבואה שנחפרו בתקופה הפרסית במאות החמישית והרביעית ששימשו כמזון לבעלי החיים וסוסי הצבא שחנו באזור מהתקופה הרומאית מבחינים בשרידי מצודה נוספת שהוקמה במקום ושופצה בתקופת הכיבוש הערבי .

 

באתר נמצא בשרידי מקדש הלניסטי ,נמצא מזבח שנבנה במאה השנייה לספירה  שבכל ארבעת פינותיו בולטות קרניים,המזבח נמצא כיום במוזיאון ישראל,שחזור של המזבח ממוקם ליד הכניסה לשער תל שבע.

 

משמאל לשער הכניסה נחפרה באר מים בסלע שעומקה 70 מטר ,עד למפלס נחל באר שבע,על מנת לספק מים לכל העובר אך עדיין תחת פיקוח של המצודה,לאורך הסיור ברחובות העיר נבחין בתעלת ניקוז למימי הגשמים ,אשר נאספו בבריכת האגירה.

 

על פי הסברות בתקופה הרומאית והביזנטית הועתקו בתי התושבים לנקודת העיר העתיקה של באר שבע,נקודה זאת נעזבה ונותרה שוממה עד תחילת המאה העשרים שבה החליטו התורכים להקים את העיר מחדש כעיר מחוז לחלק הדרומי של ארץ ישראל.

 

לקראת מלחמת העולם הראשונה בוצר תל באר שבע ואף הוקמה עליה נקודת תצפית צבאית אלא שביצורה לא עמד בפני חיל המשלוח הניו זילנדי ששטף את המקום בסוסיו.

 

למרות שתל באר שבע האמיתית ,על פי חלק מהחוקרים ממוקם בלב העיר העתיקה באר שבע ,מתחת לעיר שנבנתה בידי התורכים במאה ה 18 , ואשר אף נקרא ביר סבא,כך על פי המקרא והמחקרים הארכיאולוגים שנעשו לאורך השנים,לאור הממצאים יש לקרא לנקודה בעיר בשמו תל שבע ולתל שנקרא כיום תל שבע רק שבע כשם העיר המקראית הכתובה בתנך בספר  יהושוע .


 
 
 
בניית אתרים - שרקור