דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ים המלח מצפה יריחו בכביש לים המלח

 

במחלף מעלה אדומים ניסע מזרחה. לאחר כ- 12 ק"מ נגיע לצומת הכניסה לישוב מצפה יריחו. הכניסה חופשית לרכב פרט לימי שבת ,כיוון שהישוב דתי ושייך לזרם הדתי .

שתי התצפיות ממוקמות על המתחם שתחילתו התנחלות של שני גרעיני נחל שאיישו את הנקודה במשותף כגרעין דתי וגרעין חילוני.
 
אל שתי התצפיות המוצבות בישוב מגיעים עם רכב ,נכנסים בנסיעה מבעד שער הכניסה עד למפגש עם של תחנת האוטובוס של הישוב ,ספסלים ועץ שעליו קבוע ארון ספרי קודש לעיון בהמתנה , אז פונים שמאלה וממשיכים על פי השילוט , הנקודה הראשונה בחלק המזרחי במרכז הישוב והנקודה השנייה בנסיעה לשלוחה השנייה בישוב עד הקצה למרפסת התצפית השנייה .       

מעט הקדמה

תחילה התיישבו שני הגרעינים על האדמות השייכות למדינה בשנת 1977 ( אדמה שנרכשה בתחילת המאה התשע עשר בידי יהודים, לאחר העלייה על הקרקע התערב בנעשה שר הביטחון באותה תקופה עזר ויצמן, לאחר התנגדותו הורדו הגרעינים ויושבו בגוש מישור אדומים על הגבעה ממול לבסיס הצבאי של היום.

 

כאשר שמע על הנושא שר החקלאות אריאל שרון הוא הפעיל את השפעתו על ראש הממשלה בגין והגרעינים הוחזרו לנקודה שנקראה בימי התורכים טיבק ריאש,כאשר חזרו לנקודה גרעיני הנחל המקום קיבל את שמו כמצפה יריחו כיוון שמרום המצוק היא צפתה על העיר יריחו.

 

שנתיים הצליחו הגרעינים הדתי והחילוני לחיות בחיי שיתוף ,עד שהמבנה ההתיישבותי המשותף התפרק ,בשנת 1978 לקחה על עצמה מחלקת ההתיישבות של ההסתדרות הציונית בסוכנות ליישב מחדש את הגרעין החילוני ולהמשיך ליישב את הגרעין הדתי בנקודה הנוכחית,

 
בשנת 1980 העבירה ההסתדרות הציונית את הגרעין החילוני לנקודה שנקראה ורד יריחו בהמשך הירידה מירושלים לכוון ים המלח ,גם כן על נקודה שולטת על העיר יריחו בחלק הדרום מזרחי של המצוק.

 

כיום בישוב המשתרע על מספר שלוחות מעל לארבע מאות משפחות , לרובם בתים פרטיים ואחרים במבנים ארעיים ,בישוב תשע בתי כנסת ,לרשות בילדים והנוער קיימים בישוב גני ילדים,בית ספר,ישיבה תיכונית וישיבה גבוה הנקראת מאור טוביה.

 
בנושא התעסוקה כעשרים אחוז מבני המקום מתפרנסים שרוט במוסדות הקהילה,וממפעלי תעשייה בתחומי האלקטרוניקה והכנת מערכי לימודים,מפעל למיזוג,נגריה,סדנאות אומנים חברת תיירות וטיולים בסביבה.

 

נקודת התצפית הראשונה

לאחר הכניסה בשערי הישוב , יש לפנות מיד ימינה, עולים בכביש הישר וממשיכים עם הכביש המתעקל שמאלה, ממשיכים במעלה הדרך ,עד שמבחינים אחרי הכיכר המרובעת הממוקמת משמאל לדרך ומגרש כדורסל  מצד ימין ,ממשיכים ימינה ושמאלה שם נמצא מגרש החניה של אולם השמחות נוף הירדן, במגרש החניה שלו עומדים ומחנים,טיילת הנוף והתצפית בחלק המזרחי של המגרש.

טיילת הנוף והתצפית ממוקמת מעל למצוק ,ניתן לראות לרגלי המצוק את חלקו התחתון של נחל פרת ,והנוף לכוון ים המלח והסביבה , למיטיבי לכת ניתן לרדת לוואדי קלט ולמעיינות עין קלט משער הכניסה לישוב , במעיינות ניתן לרחוץ .

 

נקודת התצפית השנייה

       

למצפה השני הממוקם בקצה השלוחה השנייה של הישוב בחלק הצפון מזרחי בגבעת ברקאי ,ניתן להגיע בנסיעה על כביש המוביל לטיילת נוף נוספת המאפשרת לצפות מעט יותר לכוון צפון ,מזרח ודרום לוואדיות ולים המלח (תלוי בתנאי האובך) .

 

מעט על נחל הפרת

אורכו של נחל פרת כעשרים ושמונה קילומטר מנקודת המוצא במורדות הרי ירושלים עד לנקודת השפיכה לנהר הירדן,בדרכו יורד נחל הפרט מגובה של כשבע מאות שמונים מטר בהרי ירושלים ,תוך חריצת הסלעים ויצירת נתיב השזור בגבי מים ומעיינות שיכבה רב שנתיים .

אזהרה ונטילת אחריות של המטייל למסלול, אין לבצע את המסלול ללא תאום ביטחוני עם הנוגעים לדבר , התיאור במאמר איננו המלצה או הכוונה .

 בעת הביקור בנחל פרת לאחר הירידה בשביל עומדים שלושה מקטעים לביקור :

הקטע הראשון כולל את הדרך ממעין פרת למעין מבוע .

נביעת עין פרת הכוללת את בריכת המעיין ,כוללת את חורשת האיקליפטוסים שנטעו הבריטים בשנת 1917 ,במקום שולחנות וצל בין שתי בריכות מים שנאגרים מהנביעה ,כיום בתחום השמורה גם עצי פרי ומשפחות שפני סלע.

הקטע השני במסלול לכוון מזרח ,הוא המעבר ממעין מבוע לעין קלט שלאורך מסלולו הזורם בן השבעה קילומטר ניתן ללכת בתוך המים,בין צמחי הרדוף .

למעין מבוע ניתן להגיע גם בנסיעה על כביש ירושלים לבקעה כביש מספר אחד,ופונים לכוון הישוב אלון על דרך אלון מספר 458 ,ממנו יורד כביש עד למגרש החניה הצמוד למעין מבוע

מעין מבוע הינו מעין פעימה הנובע ממערה במחזוריות, על פי כלל הכלים השלובים המים מתמלאים ונובעים לתוך בריכת אגירה ,מעין זה שימש כמכון שאיבה שהוזרמו בצינורות לירושלים בתקופה הבריטית ולמעשה עד שנת 1967 .

כיום לאחר שהוקמה בו אמה מבטון על תווי אמה מימי בית שני שהזרימה את המים להתיישבות במצודות בקרבה לים המלח .

סיפורו של האח שמואל ליברמן (המוסד הירושלמי למפתחות)

כיוון שהשכר בעבודתו במפעל הפח והקופסאות לא היה רב, חיפש שמואל אחיו של אליהו ליברמן,עבודה מכניסה יותר במקצועו , סיבה נוספת הייתה נישואיו עם ציפורה , שעלתה מאזור קרוב למקום הולדתו בפולין ואף היה קשר משפחתי ביניהם, בני הזוג גרו בקרבה לדירת האח אליהו בחדר ששכרו בשכונת ימין משה.

לאחר שנבחן לעבודה במחלקת המים העירונית ,באגף השאיבה והמנועים ,נתקבל שמואל לעבודה בתחזוקת מנועי השאיבה של מעין עין פארה (עין פרט ),כך עבד עד אשר הסתכסך עם אחד מעובדיו הערביים ונאלץ לנטוש את עין פארה,מנהלו ניסה למצוא לו תעסוקה אחרת במחלקה אך התקופה הייתה קשה וכאשר לו נמצאה לו עבודה הוא נאלץ לעזוב.

הקטע השלישי לכוון מזרח,מעין קלט לכוון מנזר סנט גורג' (דיר מאר ג'יריס)

לאחר שיפוץ של כביש הגישה מהישוב מצפה יריחו לכוון מנזר סנט גורג' , הממוקם על צלע ההר מהישוב מוליך כביש סלול שאורכו כשלושה קילומטר והמגיע למגרש חניה,שם עוצרים מתצפתים לכוון המנזר והוואדי או יורדים בשביל למנזר,הבעיה העיקרית היא התאום הביטחוני לנסיעה במסלול הזה .

כניסה ללא תשלום, שעות הביקור במנזר סנט גורג' בימים שני – שישי בשעות  07:00 עד 18:00, ביום שבת בשעות  07:00 עד 17:00,ביום ראשון שעות הפתיחה 09:00 עד 17:00.

המנזר היווני אורתודוכסי על שם הקדוש גיאורגיס (אין כניסה לנשים) ונדרש לבוש צנוע לכניסה ,משמש כאבן שואבת למבקרים אך דורש תאום כניסה עם הנזירים , מאחר וישנם בעיות כאלו ואחרות לביקור ,ניתן להתרשם מתצפית עליו מהכביש היוצא מהכניסה לישוב מצפה יריחו שאורכו כשלושה קילומטר ועד מגרש החניה המסודר,שם ניתן לעמוד ולצפות בגגות המנזר בצבע הטורקיז או בנקודה שלפני המגרש ליד אחד מצלבי הברזל המקובעים בגבעות שמסביב למנזר .

ממגרש החניה ,חולפים על פני שלוש קשתות המסמנות את תחילת שביל הירידה למנזר שאורכו כשבע מאות מטר ,ירידה ובחזרה בעליה .

תחילתו של מנזר סנט גורג' בהתיישבות של המתבודד יוחנן שהגיע מהעיר תבאי במצרים המנזר התרחב במאה השישית לספירה בתקופה הביזנטית ,בעת הכיבוש הפרסי במאה השישית נהרס המנזר,שוקם בתקופה הצלבנית במאה העשירית,נהרס שוב בכיבוש המוסלמי במאה השתים עשר,חודש המאה התשע עשר בידי הכנסייה היוונית האורתודוכסית .

שלושה מפלסים מהווים את מבנה המנזר,בחלקו העליון ממוקמת מערת המגורים של יוחנן שעליה הוקם המנזר,החלק האמצעי משמש את הנזירים כקומת המגורים ובה גם שלוש כנסיות ומגדל פעמוני המנזר, בחלק התחתון עם הקשתות נמצאות מערות הקבורה של הנזירים ומחסני המנזר.

בהרים המקיפים את המנזר קיבעו בשנת 1967 הנזירים צלבים מברזל .



 
 
 
בניית אתרים - שרקור