דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

סיור ביער יתיר בדרום הר חברון

 
בשנות השישים החלה הקק"ל לנטוע ולעבד יער יתיר הנחשב לגדול במדינה בגבול מדבר יהודה גודלו של היער כשלושים אלף דונם ,הוא נבנה בזמנו לצרכי הביטחון ומקום להתיישבות יהודים ויער לחופשה ובילוי לאזרחי מדינת ישראל .

סוגים שונים של עצים ניטעו ביער יתיר כמו : אורנים,אלות,חרובים,זייתים,איקליפטוסים וניטעו גם גפנים, חלקות גדולות של עצי אלת הבוטנה (המכונות פיסטוק חלבי) .


מספר דרכים לסייר ולטייל ביער יתיר

 

דרך היער הראשית הסלולה ומסומנת בסימון השבילים של הקק"ל בצבע הירוק ,היא הדרך העיקרית ביער יתיר   הדרך הסלולה באספלט,  עוברת מצומת שוקת (בכביש לערד שמספרה 31 ,כשני קילומטר לאחר הישוב הבדואי חורה פונים שמאלה הדרך חולפת על פני הישוב שני ומסתיימת בקצה היער ,ליד ההר והישוב עמשא,בנקודה שהדרך מתפצלת לכביש לישוב בית בתיר והדרך השנייה יורדת לכוון תל ערד ולעיר ערד.

 

איך להגיע לבית היערנים בנסיעה על כביש 31,מצומת שוקת לערד,עוברים על סימון הכביש הקילומטר 21, ממשיכים 900 מטר,פונים לכוון צפון על פי השילוט לכוון יתיר ושני,בנסיעה עוברים בשולי העיירה הבדואית חורה.

 

מהפניה שמאלה לאחר כשלושה קילומטר וקצת, פונים לכוון מזרח,ועולים לכוון רכס ענים,נכנסים ליער יתיר,עד הצומת אשר פונים בה ימינה,לכוון מזרח, הדרך מטפסת לכוון הר המתנשא לגובה 687 מטר מעל לגובה פני הים, שעליו ממוקם בית היערנים (מצודת היערנים),שתחילתו ככפר היערנים שהוקם בידי הקק"ל למגורים לנוטעי היער וכנקודת מגן באזור הספר של אותם הימים ,ימי טרם מלחמת ששת הימים .

 

אגף הנוער של הקק"ל פתח במקום לאחר ששת הימים מקום לשהיית קבוצות נוער שטיילו ביער יתיר,כיום בעיקר משמש בית היערנים מקום מגורים לעובדי שימור היער , נקודת השיא לביקור בבית היערנים ,היא מרפסת גג המבנה, הנותנת תצפית נוף ופרספקטיבה טובה לגודלו של יער יתיר וסביבתו.

 

בנוסף הכשירה הקק"ל חדר אירוח חינמי עם ארבעה מיטות ,מקלחת ומטבח בעבור אנשים העוברים בשביל ישראל (שבילניסטים) בדרכם במסלול,והחפצים ללון ולנוח בטרם ימשיכו את דרכם .

 

במרכזו של יער יתיר הוקמה תחנת ניטור המודדת את גזיי החממה הירוקה ,על מנת לחקור ולהבין את האיזון ושרי הגומלין בין קליטת הפחמן בידי הצמחייה ביער, לבין פליטת הפחמן הדו חמצני , בדיקות אלו של מגדל המעבדה הירוק הנחבא ביער ,מראות את תהליך התחממות כדור הארץ כיוון שהגז הדו חמצני הוא העיקרי בין הגזים לבדיקת ההתחממות .

 

המשך הנסיעה מבית היערנים

 

כאשר יוצאים מבית היערן על הכביש הסלול ניתן לבקר במצפור הקריות , הממוקם מעט צפונה לכביש , המצפור הוקם בידי הקק"ל לזכרו של יצחק ערמוני שהיה ממייסדי ההתיישבות באזור ואף שימש כראש מועצת הר חברון.

 

בערך כארבעה קילומטר מבית היערן פונים לכוון הישוב שני ממשיכים עוד כשש מאות מטר ועוצרים ליד שרידי המבנים של הישוב הקדום ענים (כיום מכונה חרבת ענים)

 

בחורבת ענים נסייר בשרידי בית כנסת, שנוסד במאה ה- 4 לספירה והתקיים עד למאה השמינית ,בראש הגבעה ניתן לראות בשרידי מבנה שצורתו ריבוע שעל פי הסברות שימש כמצודה בתקופת שלטון מלכי יהודה ,מסביב למבנה ניתן לראות שרידי מערות ששימשו למגורי התושבים ,לידם מערכת תעלות מסתור וטרסות ישנות.

       

בהמשך הדרך מחורבת ענים ,נוסעים בכביש וניתן לעלות למצפור קריות הממוקם בראש שלוחת הר עמשא מעל חורבות קריות , נקודת תצפית לבקעת ערד , למרגלות המצפה, מזרחה, נראים שרידי הדרך הרומית הקדומה שירדה מחברון דרך הר עמשא לערד.

 

כאשר ממשיכים לנסוע לכוון לנסוע לכוון הקבוץ עמשא ולתצפית הנוף בהר עמשא ,נוסעים בדרך צרה, לשים לב לשילוט המפנה אותנו לכוון הקבוץ בפניה שמאלה, בקצה החורשה נפנה שוב שמאלה לכביש העולה לקבוץ על שער הכניסה ,שם נחנה ונעלה לפסגת תצפית הר עמשא,בשביל מימין לקבוץ , שתחילתו בסימון דרכים עד שמגיעים לנקודת התצפית לכוון בקעת ערד ודרום מדבר יהודה.

 

הר עמשא המשמש גם כשמורת טבע מהווה כר גידול של צמחיה ים תיכונית המעורבת בצמחיה האופיינית לערבה מדברית,ואפילו ניתן למצוא בשיפולי ההר צבעוני הרים.

 

מעט על קבוץ עמשא

תחילתו של הקבוץ בהחלטת התק"ם בשנת 1884 להקימו בחבל יתיר במרומי הר עמשא לאחר שנים התמוגג הרעיון הקיבוצי,חברי הקבוץ עזבו ונותרו במקום מתיישבים השייכים לאגודה שיתופית בסיוע המוסדות המיישבים ,כאשר הישוב לא הצליח להתרומם מבחינת התעסוקה בחקלאות , הגיעו המוסדות המיישבים בשנת 2009 ,כי הגיע הזמן לפירוקו הסופי של הישוב במתכונתו הרעיונית מנכסיו ,בידי מפרק והחזרת חובותיו של היישוב.

 

כיום לאחר מינוי הכונס – מפרק החלה קליטת מתיישבים חדשים ,ברוח ההתיישבות של חבל יתיר ושמירה על אדמות המדינה, ולבתים שהתפנו החלו להיקלט משפחות שהמקום משמש להם למגורים וחלקם עדין עוסק בחקלאות.

 

סיור בחרבת יתיר

הכניסה חופשית

איך להגיע בנסיעה על כביש 31,מצומת שוקת לערד,עוברים על סימון הכביש הקילומטר 21, ממשיכים 900 מטר,פונים לכוון צפון על פי השילוט לכוון יתיר ושני,בנסיעה עוברים בשולי העיירה הבדואית חורה.

 

מהפניה שמאלה לאחר כשלושה קילומטר וקצת, פונים לכוון מזרח,ועולים לכוון רכס ענים,נכנסים ליער יתיר,עד הצומת אשר פונים בה ימינה,לכוון מזרח,נסיעה ישר תוביל לבית היערן,לאחר 700 מטר בנסיעה לכוון מזרח,ישנה פניה בדרך עפר שמאלה,לפי שלט ההכוונה לחורבות יתיר,לאחר כארבעה קילומטר מגיעים לחורבות יתיר,חונים ומסיירים.

 

שרידי יתיר המקראית ממוקמים באוכף בין שתי גבעות, במקרא מוזכרת חרבת יתיר כאחת מערי הכוהנים,יתיר מופיעה גם במפת מידבא מהמאה השישית ,שנמצאה בכנסייה מעבר לירדן,המשורר והסופר אשתורי הפרחי שהתמקם לאחר סיוריו בארץ במאה הארבע עשר במעיינות עמק בית שאן ,כתב עליהם בספריו תוך אזכור קבר השיח שלידו.

 

בכתביו של אוסביוס מושל קיסריה במאה הרביעית מוזכרת הישוב יתיר , הוא אף כינה אותה כדרומה הפנימית.

 

חרבת יתיר ממוקמת בדרום הר חברון,בחרבה מספר שרידי מבנים הכוללים שרידי שתי כנסיות מתקופת ההתיישבות הביזנטית שבו על פי הממצאים התקיים ישוב נוצרי,יתכן שאחד המבנים שימש כבית כנסת.

 

מבנה זה פונה לכוון ירושלים,אך גומחת ארון הקודש הצפונית הרוסה,הוא דומה למבנה במעון העתיקה בנגב,על משקופי המבנה ניתן להבחין בסימני חריטה ורוזטות,על קשתות העמודים קיימים מדליוני שריגי גפן,ועמודים המאופיינים לפתח ארון הקודש.

 

הסיור בחורבות מתחיל מהחניה ליד בור המים, עולים לכוון שרידי קבר השיח עתרי ושיח זעבי,לאחר התצפית יורדים לכוון בריכת האגירה הממוקמת מערבית לקבר השייח ,לידה שורת שרידי עמודי כנסייה של הקירות,ושרידי פסיפס מכוסה מהמאה השביעית,המתאר עצי דקל,סמלים, כמו כן נראה כתובת המציינת את שם אמן הפסיפס הבנאי זכריה בן ישי, שהכין את הפסיפס לכבוד תומאס ראש הכנסייה בישוב בשנת 526 להיווסד העיר .

 

 

מחורבת ענים יוצאת דרך המכונה דרך המאגר ,דרך עפר זאת שאורכה כשש מאות מטר מסומנת בסימון כחול , בין עצי יער האורנים ,הדרך עולה דרך מתקני חקלאות עתיקים בורות מים עתיקים גת ליצור יין מענבים ,מפרכת לעיבוד שמן מזייתים.

 

מאגר מים יתיר

 

בשנות האלפיים החליטה הקק"ל להקים מאגר שקרקעיתו ודפנותיו כוסו ביריעות בוטניות שחורות לאיסוף מי הגשם ,מאגר זה הוקם על מנת לסייע במימיו להשקיית הכרמים והמטעים של ישובי חבל יתיר בעונת הקיץ , חל איסור לרחצה במאגר והוא סגור לביקורי מטיילים,המאגר נועד לאסוף כשש מאות וחמישים אלף ליטר של מימי הגשמים.

 

רעיון המאגר היה טוב ,אלא שכמות האידוי הרבה של מימי הגשמים שנאספו בחורף מחום השמש ,גרמו לחלוקה מצומצמת יותר של מים להשקיה מכמות המים שהמאגר יכול להכיל.



 
 
 
בניית אתרים - שרקור