דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

מלטה אגדת הקמת הארכיפלג

 

כמו בפסח אצל היהודים החליט היושב למעלה לערוך שינויים בעולמו וטרח להזיז מעט את יבשת אירופה ויבשת אפריקה וברווח שנוצר יצר יש מאין את ארכיפלג איי מלטה,על מנת לשמר את אופיו של האיים ותושביהם החליט להשאירם בימי הביניים, שבהם לא יצא תושב כפר או עיירה מתחום המגורים ולא עבר לבקר בקצה אחר של האי עד יום מותו , תופעה זאת השתמרה עד שנות השישים של המאה הקודמת.

אלא שמיקומם כשער אחורי לים התיכון לאחר המעבר במייצרי גיברלטר ,משך את עינם של תרבויות ומעצמות לאורך התקופה של לפני הבריאה ולאחריה ואיים המנמנמים עברו כשבע תקופות של כיבושים והתנחלויות ואף מקרים של כמעט כיבושים ,אך רוחם הפנימית של התושבים התגבשה והם המשיכו לחיות את חייהם תחת הכיבושים השונים עד שנת 1964 שאז הוחזרה לשלטונם העצמי האיים ומאז הם מדינה עצמאית ככול המדינות .

כאשר החלו לחזור לקולוניה לשעבר ,לוגמי הבירה הבריטיים , החלה הקדמה לנגוס במסורת,בני המלטה אחזה בהם התזזית והחליטו כי עבודת אדמה ,זיעה והתכופפות כול היום ומעדר בידם ,אינה עוד לרוחם והחליטו לעבור לענף התיירות ,המהווה כיום את רוב כלכלת מלטה.

ראה היושב במרומים כי בני עדתו החלו להאמין לדת הקדמה ,עמד וטרח והוסיף רגלים תומכות מתחת לאיים לחיזוק,על מנת שלא ישקעו האיים במימי הים התיכון מכובד בתי המלון והאירוח המוקמים בתקופה זאת.

התייר המבקר כיום במלטה ,רואה מבעד חלונות המטוס, בעת נחיתת מטוסו בשדה התעופה את מספרם העצום של מנופי הבנייה הנמצאים במספרים העולים על מספר תושביה של מלטה ,נוף שמיה של מלטה מלא בעגורנים וקשה להבחין בזריחת השמש או בשקיעתה, אין צורך במגדלורים להכוונה בעת הכניסה לנמלים המנופים מראים את הדרך.

רק דבר אחד שכח היושב במרומים לספר לנתיניו החרוצים ברוח הקמה,שהמפגש בין בתי המלון ,האטרקציות ושדה התעופה קשורים בכבישים , וברחבי העולם הנאור והמתקדם נהוג לסלול נתיבים לחיבור באמצעות כלי תחבורה שאינם בעלי חיים ועגלות, בכבישים שהם בני יותר משני נתיבים להלוך ושוב.

האגדה המסורתית והחיבור לדת הנוצרית ,באמצעות כשלוש מאות וחמישים קתדראלות כנסיות וקפלות הקשורות לקדושים, שאת פסליהם נהוג להוציא לאוורור ,לפחות פעם אחת בשנה בכול כפר ועיירה לפחות בפעם אחת בשנה ,קשורה למצב הכבישים וזאת כיצד:

 

בראש התהלוכה עם הפסלים הקדושים ,הולך קוואס ובידו מוט כמו מקל רועים או סמל דתי בראשו ,ובכול צעד וצעד הוא מקיש על הדרך ויוצר חורים (הרבה הקשות יוצרות מהמורות) ומחמת הקדושה ,אין מתקנים חורים אלו שנעשו לכבוד יום חגו של הקדוש ,והתיירים משתתפים אומנם מאוחר בחגם של הקדושים באמצעות מחושי הכאב בגב.

למרות הכול אני מאוהב בעם ובנימוסיו כלפי הזולת ,בבתים המסורתיים ובסמטאות שאינך חושש לעבור דרכם בשעות החשיכה .


 
 
 
בניית אתרים - שרקור