דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

שער הגיא המצדית (מצדית חורבת חרסיס)

 

מצודת הדרכים מצדית שער הגיא (מצדית חורבת חרסיס), נבנתה בשנת 1860 ,בתקופת שלטון העותומאני , הגישה למצדית הדרכים בחורבת חרסיס ,בנתיב היורד מירושלים לתל אביב, הכניסה היא מתחנת הדלק בשער הגיא . מצודת הדרכים מצדית שער הגיא (מצדית חורבת חרסיס),

מצדית שער הגיא (מצדית חורבת חרסיס) ,נבנתה בידי סוראיה פאשה מושל ירושלים באותה תקופה בהוראת השולטאן עבדול חמיט השני  (ספור השעון בשער יפו בירושלים העתיקה) המצד נבנה כאחד משבע עשר המצדיות ,שהוקמו לשמירה והאבטחה על הדרך בין יפו לירושלים כאשר המטרה הראשונה ,להגן על הדרך מפני כנופיות שודדים בדואיות שרחשו לאורך הדרך



סיבה שנייה להקמת המצדיות, הייתה אבטחת הדרך החדשה שנסללה לכרכרות מהשפלה לירושלים ,שהזרז להרחבתה ,הייתה הזמנתו בידי השלטון העותומאני ,של הקיסר האוסטרי פרנץ יוזף ,בדרכו מחנוכת תעלת סואץ וביקור בארץ ישראל ובירושלים, והזמנתו של יורש העצר הפרוסי הנסיך פרדיננד בשנת 1857, בעקבות התהדקות הקשרים הטובים של הממלכה העותומאנית עם הממלכה הפרוסית .

שער הגיא (מצדית חורבת חרסיס)

מצדית שער הגיא (מצדית חורבת חרסיס), ממוקמת מאחורי תחנת הדלק ומעליה הקיימת היום, כיום עצי האיקליפטוס והאורן ,המקיפים את שרידי המצדית , מסתירים הנוף שנשקף ממרפסת התצפית ,לעיני השומרים העותומאניים, בעת שצפו בשיירות ובהולכי הרגל המגיעים מהשפלה , תצפית זאת סיפקה אפשרות להבחין מבעוד מועד התקפת כנופיות ,על הבאים ולהגיש להם עזרה והגנה בעת ההתקפה .

המצדית הוקמה על דרך יפו לירושלים ,בפתחו של נתיב וואדי עלי ובהמשך לנחל אילן , הייתה אחת מ- 17 המצדיות ומגדלי השמירה ,לאורך הדרך המובילה מיפו לירושלים,המצדיות ומגדלי השמירה  סיפקו מקומות לינה ואורוות לסוסים לחיילים של חיל הפרשים העותומאניים ולחיילים השומרים .

בפועל מתוך שבע עשר המצדיות שהוקמו לאורך הדרך ,נותרו ארבעה מהמצדיות השאר נהרסו ,המצד הראשון כיום תחנת המשטרה במחנה יהודה בירושלים,המצד השני הינו שער הגיא (מצדית חורבת חרסיס),המצד השלישי בלטרון והמצד הרביעי ,נמצא בבית דגן והינו חלק ממוסך ממש ליד המכון המטולוגי.

בחלק המערבי של מצדית שער הגיא (מצדית חורבת חרסיס), ניתן להבחין בשרידי עמדת השמירה והלחימה המכונה "משיקולי" עוד ניתן לראות את עיטורי האבן מעל לעמדה , על קיר המצד מבחינים בטבעת אבן ששימשה לקשירת סוסים ליד העמדה,אל גג עמדת התצפית מוליכה שורת מדרגות ,הגג שעליו ניצבו השומרים בעת התצפית לכוון השפלה .

אולם המצד שתקרתו מקומרת ,שימש את החיילים להתנהלות היום יומית ולארוחות ובערב הפך לחדר שינה שבה הונחו מזרוני השינה , בחזית המצד נחפרה באר מים ,שנותבו אליה מי גשמים בתקופת החורף ,לצרכי החיילים ובעלי החיים.

יחידת פרשי באשי בוזוק

האגדות מתארות את יחידת הפרשים העותומאניים ,שכונו "יחידת פרשי באשי בוזוק " ,שכונו בידי היהודים חלולי הראש , בפועל תרגום השם מתורכית "חסרי ההנהגה , האגדה מספרת את מנהגם היומי של יחידת פרשי באשי בוזוק , שישבה במצד שער הגיא (מצדית חורבת חרסיס),ערכה מסע יומי הלוך וחזור לעבר חרבת עלקת הממוקמת במורד מצד שער הגיא, מנהג שהמשיך עד מלחמת העולם הראשונה.

חיילי באשי בוזוק , נמנו על כוחות שאינם כוחות סדירים של הצבא העותומאני , אלא מליציות שכירי חרב ,שגויסו מכול רחבי הממלכה העותומאנית,יש הטוענים כי חלק גדול מהם הגיע משבטי מדינת אפגניסטן של היום, חיילים אלו לא קיבלו את משכורתם מהשלטונות והתפרנסו מעושק וגזל, ומהמוסד הידוע התורכי בקשיש ,בנקודות שהוצבו ברחבי הממלכה .

כיוון שחיילים אלו היו שכירי חרב אכזריים ,בגיבוי אדוניהם העותומאניים שמשלו בעזרתם על השטחים העצומים בממלכתם , והניחו להם להתפרנס משללם ,חיילים אלו נדרשו למלחמות הרבות שנערכו בשטחים הכבושים ובעיקר כנגד מרידות של עמים וחבלי ארץ כבושים בממלכה העותומאנית ,תושבים שנמאס להם משלטון העריצות והעושק.

העותומאניים שלחו כנגדם  את שכירי החרב חיילי הבאשי בוזוק ,שהצליחו לדכא את המרידות ,בזכות האכזריות וההרג שביצעו במורדים, נקודת מגע נוספת של חיילים אלו,מספרת על אכזריותם בקרב בחצי האי קרים כנגד הצבא הבריטי  .

מצדית שער הגיא (מצדית חורבת חרסיס),  שימש את חיילי הצבא הבריטי שהתמקמו בנקודה בתקופת המרד הערבי בשנת 1936 ,במטרה להסיר את האיום של ניתוק הדרך לירושלים בידי כנופיות ערביות כפי שזה נעשה בתקופת מלחמת השחרור.

   


 
 
 
בניית אתרים - שרקור