דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

סיפורו של הסופר משה סמילנסקי בגאולת אדמות ארץ ישראל

 
משה סמילנסקי חי בשנים 1874 – 1953 ,בעת שעלה לארץ ישראל בעליה הראשונה בשנת 1890בגיל 16 לבדו, היה ממייסדי המושבה חדרה בעקבות סיפוריו עלתה משפחתו לארץ ישראל ואביו רכש כאלף דונם בעת שהקימו את המושבה חדרה .

 

קשיי המחלות הביצות והרעב ,דחקו את המשפחה ממגוריהם במושבה חדרה והמשפחה קבלה החלטה להתיישב במושבה ראשון לציון  ,שם התייאשו לגמרי הוריו ובני המשפחה וחזרו בלעדיו לרוסיה , בשנת 1893 רכש משה שטח אדמה במושבה רחובות, עליה נטע כרם ענבים ושקדים .

 

האגדה למשפחת סמילנסקי מספרת ,כי למרות שהתכונן ללמוד חקלאות ,לאחר עלייתו לארץ בבית הספר החקלאי מקווה ישראל, דחה תוכנית זאת כיוון ששפת הלימוד הייתה צרפתית .

תוך כדי עבודתו בשדות ובפרדסים כעובד אדמה ,למד את חיי הערביים וכתב עליהם בעיתונות העברית בשמו הספרותי חווג'ה מוסה,כינוי נוסף שבה השתמש במאמריו בעיתונות העברית הייתה "בן חווה" , במקביל עבד כסופר  וטייל בארץ ישראל  לרוחבה ואורכה , אז הושפע מהסופר חברו "אחד העם "והצטרף לאגודת בני משה, שבה השקיע אתת מרצו בפעילות ציבורית וחינוכית .

 

בנוסף לחברו "אחד העם "שיתף פעולה בכתיבה עם, י"ל פרץ, יעקב פיכמן ,יוסף קלוזנר וחיים נחמן ביאליק .

 

לאורך דרכו החקלאית בארץ ישראל, סמילנסקי היה מנושאי המרד כנגד תלות המושבות בנדיב רוטשילד ובאגודת יק"א ,במסגרת התנגדותו זאת ,נסע לפריז פגישה עם הברון רוטשילד , על מנת לשכנעו להניח למושבות מעול פקידיו, לאחר שניכשל בשליחותו ,החליט סמילנסקי ,להקים יקב מתחרה כנגד יקב ראשון לציון של רוטשילד ,בהקימו עם חברים יקב משלו,אך יוזמתו נכשלה ממחסור במזומנים.

 

בשנת 1904, החליט להעביר את עיקר הפעילות החקלאית לגידול עצי הדר ( ענף הפרדסנות) והמשיך את כתיבתו הספרותית ותרגום ספרים לעברית ,לאחר מספר שנים של מחקר העם הערבי בארץ הישראלי, החל סמילנסקי  בשנת 1912 , להבין את תובנות העם הערבי ורצונו לשלוט בארץ ישראל.

 

מאבקו זה לדבר אל היהודים ,להחדרת הבנת הרעיון של השאיפות הערביות ,אל מול כמיהת היהודים לחזור לארץ ישראל ולעבדה,רעיונות אלו גרמו לו בשנת 1913 להיות מואשם בעלילה ,שהצביעה עליו  ועל מספר מחבריו מרחובות ,לטענה שהם רצחו ערבי מהכפר זרנוגה בסביבה , סופה של העלילה שנמשכה מספר שנים שיצאו זכאים במשפט.

 

לאחר כבוש ארץ ישראל התגייס לגדוד העברי בצבא הבריטי,לאחר גמר השרות המשיך במלחמתו לייסוד ארגון האיכרים במושבות בארץ ישראל ,לאחר שהוקם הארגון הקים את עיתון בוסתנאי בהתאחדות האיכרים.

 

רעיון רכישת אדמות הנגב הצפוני החלו לקנן בראשו ובזכות קשריו עם יהודים עשירים בדרום אפריקה ובאמריקה, קיבל כספים לרכישת גושי אדמות ,בעקר בנגב הצפוני,עם כסף זה ,פנה לחנקין שהתפנה לאחר סיום רכישת אדמות ארד אל סיר בשנים 1926-34  , שנה לאחר מכן בשנת 1935 פנו השייח סלאמה אבן סעיד מהשבט מסעיין אלעזאזמה ומתווכו הסוחר סלימן א- זרבאווי ,למשרדו של יהושוע חנקין בבאר שבע בהצעה שירכוש את אדמות קאעת מקבולה ,שפירושו ( האדמה הטובה) ,שטח בן 35.000 דונם בדרום מערב באר שבע במה שאנו קוראים ביר עסלוג .

 

לאחר שסוכמו פרטי הסכם במשא ומתן ,למכירת אדמות קאעת מקבולה שפירושו ( האדמה הטובה) ,יצאו לשטח יוהושע חנקין ,חירם דנין,המהנדס זלמן ליפשיץ ,עמינדב אלטשולר ועורך הדין יוסף סטרומה ,לאחר ביקורם בשטח , יצא לשטח גם משה סמילנסקי ,שחלק שבחים לטיב הקרקעות.

 

בשנים 1935-6 הוקמה השותפות הרעיונית ליישוב השטח של ביר עסלוג, שכללה את האישים : משה סמילנסקי , פנחס רוטנברג (מפעל החשמל נהריים) , גד פרומקין (עיתון חבצלת הירושלמי) , יהודה לייב מאגנס (נשיא האוניברסיטה העברית הראשון) ומשה אברמוביץ נובומייסקי ( המנהל והמייסד של חברת האשלג בים המלח) ,שקראה לעצמה "ברית שלום" ,גוף שפעל למתן שלטון דו לאומי ליהודים ולערבים בארץ ישראל בהשגחת השלטון המנדטורי .

 

בעת התגברות עליית הנאצים בגרמניה ובשלהי מלחמת העולם השנייה ,יצא משה סמילנסקי  בשליחות המחלקה לגאולת אדמות ארץ ישראל בקק"ל ,ואגודת הכשרת היישוב שבה היה חבר הנהלה ,לארצות הברית ודרום אפריקה ,במטרה להיפגש עם יהודי עשירים ,על מנת לרתום אותם לעשייה ולאיסוף תרומות במדינותיהם לעזרה בטיפול בבעיית ההתיישבותית היהודית בארץ ישראל ,ועזרה כספית לרכישת אדמות להתיישבות יהודית בארץ ישראל , כאשר תשומת לב עיקרית של נעיצת יתד התיישבותי בנגב ,בסיור זה רכש ידידים שאף נרתמו לעזור למפעל ההתיישבות .

 

משה סמילנסקי עסק גם ,בהשגת המימון לרכישת זיכיון החולה, מידיי חבריו אלו והיה שותף בתהליך הרכישה,עסקנותו הציבורית ומאבקו בגיוס כספים ,ופעילותו ברכישת קרקעות בארץ ישראל ,לא הובלטה לאורך השנים ,אנו בלימודינו בבית הספר, למדנו להכיר רק את משה סמילנסקי הסופר והכותב וחבל.

 

בעת רכישת האדמות של ביר עסלוג ,שהחל במשא ומתן רציני במשרדו של חנקין בבאר שבע ,לפגישה הוזמנו שני שייחים נוספים שהיו בעלי חלק מהשטח , מחוץ לשייח סלאמה אבן סעיד מהשבט מסעיין אלעזאמה,המחיר שסוכם ליחידת דונם אחת היה לירה ישראלית וחמש גרוש ,עוד נקבע בפגישה ,כי השטח שיימכר בסופו של דבר יהיה בן 25-35 אלף דונם ,עוד באותו היום נחתם החוזה למכירה.

 

כאשר נקנו חלק גדול מהחלקות ,מידי אנשי שבט מסעיין אלעזאמה והשייחים , יצאו למקום נציגי חברת הכשרת הישוב וטרקטורים ,על מנת לחרוש את השטח ולדסקסו ,האגדה מספרת כי אורכו של כול תלם היה באורך חמישה קילומטר,במרכז השטח הוקם מחנה אוהלים, כיוון שהחורשים עבדו יומם ולילה להספיק את החריש.

 

מטרת החריש הדחוף והזריעה, מקורו במנהג הנהוג כי על שטח שנחרש כשטח מעובד ,אין אפשרות למישהו חדש ,לצוץ ולתבוע בעלות על חלק מהשטח , בתהליך העיבוד של השטח ,ניתן להוכיח כי השטח איננו שומם אלא היה בשימוש של בעליו.

 

במקביל ,הובאו לשטח קבוצת מודדים ,על מנת שישלימו את מיפויו ,לצורך סיום הליכי בקשת הרישום בטאבו ,בתחילה החלו לרשום השטח על שמם של הבדואיים, ולאחר מכן רשמו את הקונים החדשים, על מנת שיוכח שהשטח אכן נרכש בידי הקונים החדשים ,על פי חוקי הקרקעות בארץ ישראל.

 

אחד מהמודדים היה רענן וייץ ,בהמשך ראש ראש מחלקת ההתיישבות בסוכנות היהודית,קבוצת המודדים החלה בסימון  החלקות באופן בסיסי, שלאחריהם הוברר כי אין מפה מסודרת, אין נקודות ייחוס לחלקות ,שסומנו ויותר מהכול ,אי אפשרה היה לקבל את גודלם של החלקות שנרכשו בעמל רב, הבעיה העיקרית הייתה ,במבנה של השטח המישורי ,שחסרו בו נקודות טריאנגולציה .


 
 
 


 
 
 
בניית אתרים - שרקור