דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

הר כנרת יהושע כהן והשותפים שלמה זפרנץ ופריץ גוטמן

 

בשנת 1927 חברו שלושת החלוצים  יהושוע כהן (שייקה אוליצקי ) שלמה זפרנץ ופריץ גוטמן להקמת משק חקלאי בהר הכנרת ,לצורך הקמת המשק החקלאי חתמו השלושה חוזה חכירה לשנתיים עם מחלקת ההתיישבות הציונית לקבלת חמש מאות דונמים מאדמות ההתיישבות הר כנרת הנטושה ,על אדמות אלו תכננו השלושה לגדל בעלי חיים וכרמי ענבים וזיתים .

אלא שהשלושה לא תכננו לעבור ולגור בהר כנרת ,אלא רק לעבד את החלקות החקלאיות שעליהם חתמו חוזה חכירה ושבעבורם קבלו הלוואה לשנתיים לרכישת ציוד,צמחים ובעלי חיים,אריס משני לעבוד החקלאי משלהם מצאו השלושה בשמותם של ישראל שרייבר ורעייתו בעת שחזר והתיישב בהר כנרת שוב.

בחוזה האריסות שנחתם בינם ,הובטח למשפחת שרייבר חלק מהיבול תמורת עבודתו,כרגיל ההבטחות לקבלת רווחים לעבודתו בכרמי השלושה לא קיבלה משפחת שרייבר והוא נאלץ להגיע לביתם ולהוציא מהם רכוש במקום שכר,כיוון ששלושת השותפים ,ניהלו את משקם החקלאי שחכרו בשלט רחוק ,גרם הדבר להתנגדות גוברת והולכת של משפחת שרייבר והמתיישב מושקוביץ.

שרידי המתיישבים פנו וטענו בפני המוסדות המיישבים הציונים כי לא ראוי לגדל בהר כנרת חקלאות בשלט רחוק,  מלחמת עולם חדשה פרצה בין שלושת החוכרים לבין ברקוביץ ושרייבר ,כנגד טענה זאת טענו שלושת השותפים כלפי המוסדות המיישבים הציוניים כי הם חכרו את השטח וזכותם לעשות כרצונם עליו,שלושת השותפים חשבו שיצליחו לסלק מעל פני השטח בהר הכנרת את המתיישבים הבודדים שרייבר וברקוביץ.

לצורך זה ,רקח יהושוע כהן אחד משלושת השותפים ,תוכנית גרנדיוזית להשתלטות על חלק גדול יותר ,מהחלקות של התיישבות הר כנרת והסתתר מאחורי מניעים ציונים ,שיש להגן על האדמה מפני הפלאחים הערביים ולשמור על הקרקע בעיבוד ועבודה חקלאית , בתוכניתו זאת ציין יהושע כהן כי הוא מבקש עוד כסף לצורך תוכניתו.

לאחר שבחנו המוסדות המיישבים ,את תוכניתו של יהושוע כהן והבינו כי התיישבות לא תהייה במקום אלא ניסיון להתפרנס מחקלאות כדין כול אריסות אחרת הם דחו את התוכנית והחליטו בשנת 1928 לפנות את ההר מכול הנאחזים בו ולהעביר את אדמות הר הכנרת לידי קבוצת כנרת להקמת מטעים וכרמים שיועבדו על ידם .

לאחר שפרץ הסכסוך בין השלושה למתיישבים ברקוביץ ושרייבר ,החלו השלושה לעבד את החלקות באמצעות מסירת העבודה ליזרעאלי אחד מאיכרי המושבה כנרת , בנוסך חכרו אדמה נוספת בשיפולי פורייה  שעליו הקימו עדר פרות ,גורן ושם עיבדו חיטה ודגנים בעזרת חריש במחרשה רתומה לפרדות ,בשתי החלקות שחכרו ,העסיקו השלושה פועלים ערביים .

הסכסוכים ודרך ההתנהלות של השלושה במיוחד העסקת העבודה הערבית, גרמה למוסדות המיישבים שהחכירו להם את האדמה ,ושלהם השלושה עדיין היו חייבים כסף ,שניתן להם לצורך העיבוד החקלאי ורכישת בעלי החיים , כי קצה נפשם מההסדר ושלחה נציגים לפרק את המשק החקלאי ובעלי החיות ולחלקם להתיישבויות אחרו שלהם.


 
 
 
בניית אתרים - שרקור