דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

התיישבות הר כנרת

 

תודה לעודד ישראל ,למולי יזרעאלי ,א, מונק לעזרתם בכתיבת המאמר

הקדמה

בחלטה שנפלה במשרדי הקק"ל בשנת 1920 ובשיתוף עם המיישבים חברת הכשרת הישוב החליטה להשתמש באדמה ציבורית במדרונות הר הכנרת ,השייכת לקק"ל ושהוחכרה להכשרת הישוב ,למסור למחלקה להתיישבות וחקלאות של הפועל הצעיר את השטח שגודלו כאלפים שלוש מאות דונם.

במסגרת רכישת הקרקעות בידי הקק"ל והכשרת הישוב ,באזור עמק הירדן נרכש גם השטח מתחת לביתניה העילית וכלל את מדרון הר הכנרת (פורייה) מעל למושבה כנרת ,השטח בן כאלפים שלוש מאות דונם ,כלל גם את מעין קדיש (קדש נפתלי) שנקרא כך על פי סיפורי המקרא. 

בתחילה נשלחו שתי קבוצות שמנו כשלושים וחמש חלוצים מטעם הפועל הצעיר להתחיל בעבודה ,עד מהרה הצטרפה עוד קבוצה ובנקודה היו בתחילת העבודה הראשונה כשמונים חלוצים שגרו באוהלים וצריף מנהלתי, סידור הלינה באוהלים היה על פי מפתח המקומות שמהם הגיעו החלוצים .

בפועל התיישבות הר כנרת התקיימה בשנים 1920-1924 ,לאחר שהקק"ל החלה בהכנות להכשיר את מורדות הר כנרת לייעור והתיישבות ,בסיקול אבנים וסלעים ,עקירת שיחי פרא ועצים שצמחו בחורש הטבעי, במשך תקופה זאת הצטמצמו  קבוצות החלוצים שבאו לישב את הנקודה ,מבעיות של מחסור במים,פרנסה מימון רעב ומחלות כמו המלריה ומכת היתושים .

יש לזכור כי לאחר תקופה קצרה בת מספר חודשים ,של מימון ההתיישבות בידי הסוכנות בשלב הכשרת השטח הראשוני בשנת 1920, אך המימון של הסוכנות פסק והמתיישבים הוזנחו לגורלם.

בתהליך הכשרת השטח והקמת הטרסות , ניטעו בהם 90 דונם של כרם שקדים וזיתים שנקרא "דסוי" ,על שם הבוטנאי פרופסור ווינברג שניטע בשמו בידי אנשי עירו, חלקות שתוכננו כגידולי בעל ,שגידוליו ניזונים ממימי הגשמים, על מדרונות ההר ,ניטעו איקליפטוסים למניעת סחף האדמה בימי הגשמים , עוד הוכשרו שטחים לשתילת צמחים .

כאשר הגיע הרגע לאחר הכשרת הקרקע הראשונית לעבור לנטיעות מסיביות , החליטה  הקק"ל לדחות את תוכניותיה ביעור ודרשה לצמצם את מספר החלוצים בהתיישבות הר כנרת ובעצם להפסיק את העבודה לחלוטין .

בשנת 1924,הפסיקה לשלם לחלוצים שכר חודשי ,בעבור עיבוד שטח האדמה שרכשה במשבצת של אלפים שלוש מאות דונם , שממנו הצליחו החלוצים לעבד כארבע מאות דונם לנטיעות ,נטשו שארית המתיישבים באופן רשמי את המקום .


 
 
 
בניית אתרים - שרקור