דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

שמואל ובריינה ציזיק סיפורם של הילדיהם

 

סיפורו של אפרים ציזיק

הבן אפרים צ'יזיק שנהרג בשנת 1929 , תשע שנים לאחר מות אחותו שרה בחצר תל חי, בהתקפת פורעים ערביים בעת שהגן על נסיגת חבריו לקבוצה בחולדה .

אגדה משפחתית לבית צ'יזיק מספרת על העגלה האהובה על אפרים שהיה בן 13  ואחותו ציפורה בעת שגרו במושבה כנרת, כדרכם של בעלי חיים לא הבינה העגלה את המותר והאסור, בבוקר אחד החליטה שגן הירק של השכן מורה בית הספר ירוק מתמיד ויצאה לסעוד את ליבה בגן הירק.

המורה שדמו עלה לראשו ירה בעגלה האהובה כצעד חינוכי , אפרים הצעיר ואחותו ציפורה החליטו לנקום, ובאחד הלילות החריבו את גן הירק עד היסוד ,מובן שהמושבה סערה והענין הועלה לדין חברים במושבה , על אפרים נגזרה תקופת גלות שאותה ריצה בחיפה ועל אחותו ציפורה הוטל חרם חברתי.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה ,גויס אפרים לצבא התורכי ושימש כעגלון להובלת יערות העצים שנכרתו בידיהם ,על מנת להסיק את קטרי הרכבות שהובילו ציוד צבאי וחיילים,כאשר הסתיימה המלחמה יצא ולמד וטרינריה בעיר יפו, כשגמר ללמוד יצא כרופא בהמות ועבד במושבות בגליל כווטרינר , עד המאורעות בשנת 1921 באזור תל אביב ששם התגייס לעצור את הפורעים.

לאחר עבודתו בהגנת שכונות בתל אביב ששם נפצע בלחימה ,חזר לחוות הוריו האיכרים במנחמיה (מלחמיה) ועבד בחוות המשפחה  , עד שהוזעק בידי ההגנה לירושלים בתקופת פרעות 1929 ונשלח להקים את הגנת חולדה וחוות יער שהיוו משק חקלאי .

אפרים ציזיק הגיע לחולדה לאחר מות אחותו שרה שנפלה בקרב להגנת תל חי , על אנדרטת האריה השואג שמה מופיע החמישי, אחותם הנוספת רבקה מתה מעקיצת עקרב, ,כאשר אפרים הגיע להתנחלות חולדה בטרם שנבנה מגורי הקבע .

ספור הקרב להגנת חוות יער ובית הרצל

הקדמה ליער הרצל ולבית הרצל

שטח אדמות חולדה נרכש בשנת 1904 בידי בנק אנגלו פלשתינה כספה של ההנהלה הציונית ,על השטח ניטע יער ,בשנת 1906 הוקמה חוות הכשרת חקלאית בעיקר בנטיעות עצים בעבור החלוצים שנשלחו לחולדה ,בתחילה נקרא המקום חוות חולדה,למקום התווסף בשנת 1909 מבנה בן שתי קומות שנקרא בית הרצל על שמו של הרצל שנפטר בשנת 1904 ואשר ביקר במקום בדרכו לירושלים בשנת 1898 להיפגש עם קיסר גרמניה וילהלם השני , במבנה שהוקם התגוררו בקומה העליונה לואי בריש מנהל ההכשרה והחווה והחלוצים שעבדו והוכשרו במקום.

מחוץ לעצי אורן נטעו בנוסף במקום בעיקר עצי זית בכספי הקרן לעצי זית , חלקת כרם עצי הזית שניטעו בה קרוב לשנים עשר עצים ,כשלה ורק שלושת אלפים עצים שרדו מהנטיעות כישלון זה והתמרמרות העובדים בחווה ,סיבות אלו גרמו להחלפתו של מנהל ולשינוי צביונה מחווה חקלאית לנטיעות, לחוות הכשרה חקלאית שבראשה עמד מחליפו של לואי בריש האגרונום יצחק וילקנסקי, שהחל להרחיב את החווה שנוספו עליה ענף הלול ורפת ,ענף פלחה ושדות חיטה ועצי פרי,כרמים,עצי שקד , נבנה גורן לאיסוף התבואה מחוץ לחצר המבנה ,נבנתה בריכת אגירה שאף שימשה כמאגר לקו מים השילוח בתקופת מלחמת העצמאות והעבירה את המים לתחנת הדחיפה בעיינות סוסין.

מציאות ימי מלחמת העולם הראשונה טפחה בפני המתיישבים בחוות הרצל ,שבה גורשו בידי התורכים חלק מהמתיישבים וחלקם עזבו מחוסר במים ומכת הארבה שהכתה בגידולים החקלאיים בחווה.

לאחר שמלחמת העולם הראשונה הסתיימה התיישבה במקום קבוצת חלוצים שפעלו בחסות הקרן הקיימת והחל ייעור בעצי אורן של הגבעות והשטחים החשופים ,החלוצים שהגיעו למדו נטיעות וגידלו גם גידולים נוספים כולל חיטה ותבואה ,כולל משק חיי שטופח מחדש.

סיפור הקרב במאורעות 1929

סיפורו של הקרב החל שבוע לפני שפרצו המאורעות ,בתחילה הגיעו לנקודה שני שוטרים ערביים מנפת רמלה ובקשו מהשומר להיות ערני ובאם יגלה בעיה שיפתח באש והם יגיעו לעזרה, למחרת ביום שישי הם הגיעו לנקודה בטענה שנשלחו להגן על המקום ונשארו שם,אחד מחברי הקבוצה חש למפקדת ההגנה בתל אביב ושטח את הבעיה שנוצרה, מפקדת ההגנה שלחה מיד את אפרים צ'יזיק ומתניה אהרונסון לארגן ולהתארגן לקראת מתקפה של ערביי הסביבה.

כאשר הגיע לנקודה הזמנית של חולדה ,מצא במקום קבוצת חלוצים קטנה ,שמנתה 16 גברים שתי נשים ושני ילדים שהתרכזה במבנה שאנו קוראים לו בית הרצל כיוון שבו לן הרצל בעת שביקר בארץ ישראל בדרכו לפגישה עם קיסר גרמניה בירושלים.

בית הרצל היה מורכב ממבנה בן שתי קומות וחצר ,לבית הרצל נשלח אפרים ציזיק עם חברו מתניה אברמסון בידי מפקדת ההגנה ששכנה בתל אביב, מיד שהגיעו אפרים ומתניה למקום הם החלו בעזרת אנשי הקבוצה לבצר את החצר והמבנה בעזרת חפירת תעלות מגן ומילוי שקי חול , מחסן הנשק של הנקודה כלל מספר רובים אנגליים ,רימונים ורובים קנדיים, לאחר טיפול בנשק והשמשתו החלו שני החברים להדריך את חברי הקבוצה בשימוש בהם.

במוצאי השבת הגיע לבית הרצל איש מושבת אוריה הסמוך ,אדם ששרד את התקפת הערבים על הכפר וסיפר כי הערבים התנפלו על המושבה התושבים הספיקו להגיע לבית אחד המוכתרים בסביבה אך המושבה נשדדה ונשרפה פרט לגורן המשותפת לאנשי המושבה ואנשי בכפר הערבי הסמוך.

אז חזרו שני השוטרים הערביים לחולדה שמעו את אשר קרא במושבה אוריה יצאו למקום ובדקו וחזרו ואישרו את הסיפור, מיד יצאו השורד ואיש מחולדה לתחנת המשטרה בעקרון לדרוש שיפנו את היהודים מבית המוכתר , לאחר קשיים הצליחו להשיג רכב ושוטר יהודי ואנשי מושבת אוריה נחלצו למקום מבטחים .

בחוות חולדה התגברו הכנות ההגנה נוספו עמדות הגנה לתעלות ההגנה , גם במבנה התווספו עמדות ונקבעו גבולות גזרה ללחימה בהגנת המקום, למחרת ניסה אחד החברים להגיע לתל אביב למפקדה ונתברר כי חולדה מוקפת בהמון ערבים מוסת ואין אפשרות להיחלץ.

למרות הכול גוייסו כעשרה חברי הגנה מרחובות ומתל אביב והחל מסעם בדרך תחתים של מחסומים ומעבר בכפרים ערביים ששהו בהם כנופיות חמושים תוך ירי ונסיעה מהירה ,לאחר קרב ופילוס דרך ,הצליחה קבוצת ההגנה לחבור לאנשי חולדה  ,סמוך להגעתם הצליחו עוד עשרה מגנים להגיע בנסיעה ברכבת ובהליכה ברגל וחברו גם הם למגנים קבוצת המגנים מנתה אז כשלושים ואחד מגנים.

עוד באותו הלילה החלו הערביים שכיתרו את חולדה להתקרב למקום,נורו אליהם מספר יריות ואלו ברחו,בבוקר עזבו שמונה מלוחמי תל אביב את חולדה יחד עם הנשים והילדים וחזרו לכוון תל אביב ,עיקר כנופיות הערבים החלו להתרכז באסיפות ליבון יצרים בכפר חולדה הערבית הסמוך.

כוח נוסף של עשרה מגנים היה אמור להגיע ברכבת ולהחליף את השמונה שחזרו,אך שני מגנים שיצאו לקבל את פניהם נוכחו כי הם לא הגיעו ובקרב יריות לאחר שהערבים חסמו את דרכם הצליחו לחזור שני המגנים לחולדה .

אז החלה ההתקפה של הפורעים ,המגנים שישבו בעמדה בגורן מחוץ לחצר ראו המון הפוסע אחרי אנשים שנשאו לפידים במגמה לשרפו ,כיוון שההמון היה כול כך גדול והירי לא הניסם נסוגו המגנים מהגורן לחצר ,הפורעים שרפו את הגורן והחל קרב יריות בים הפורעים ובין המגנים בחצר, עקב נחיתות הן מספרית והן מנחיתות נקודות הגנה ראויות בחצר, נתנה הפקודה בידי אפרים לסגן למבנה הרצל שהיה מותאם להגנה עם עמדות ירי סדורות .

אפרים הורה לאנשים לסגת למבנה בזחילה ,כאשר הוא היה האחרון ,כאשר חשב שהוא יכול להתרומם מהזחילה ולזנק למבנה הוא הקדים מעט בקימה וחטף כדור ,הוא נגרר לתוך המבנה אך מת מפצעיו דקות לאחר שנורה ,אז התגברה ההתקפה על המבנה ברקע הגורן הבוער והיער שהוצת גם הוא,עשרים ושלושה מגנים הסתתרו מאחורי חלונות המוגנים בשקי חול וניהלו קרב בלימה והגנה ,בעיקר מהקומה השנייה השלטת.

למרות היתרון המספרי של הפורעים הערביים והירי הרב לא הצליחו הערבים בכיבוש המבנה הלחימה נמשכה במשך חמש שעות עד שעה אחד עשר בלילה ,לערבים היו אבדות ופצועים ששכבו בחצר המבנה וזעקו לעזרה ,אך אף ערבי לא הצליח להבקיע את ההגנה ולחדור למבנה.

בסביבות השעה אחד עשר בלילה ,החלו להישמע יריות מכוון אחר ,כאשר החלו הערבים לסגת והצעקות ,פרט של הפצועים הערביים שככו ,החלו להישמע שריקות של משרוקיות שוטרים,השוטרים החלו לקרוא לעבר הנצורים באנגלית ובערבית ,לאפשר להם להתקרב ולהיכנס למבנה, זיכרון קרב תל חי היה עדיין חקוק במוחות המגנים והם מנעו התקרבות השוטרים למבנה.

לאחר שווידאו שאכן הכוח שהגיע שייך למשטרה הבריטית ובראשו שני קצינים הם הורשו להיכנס למבנה ,לאחר שבחנו את מקום הם רצו להסתלק ולדווח על פי דבריהם למפקדת המשטרה הסמוכה ,אלא שלזה התנגדו המגנים בכול תוקף, ומה שקרה בעת שהבריטים נכנסו , ניצלו הפורעים והאספסוף את שטח החצר ופרצו פנימה תוך ביצוע מעשי ביזה ללא ירי של המגנים משום שהכוחות הבריטים היו במבנה ומחוצה לו.

כך או כך לבריטים שהגיעו לשדה הקרב הופנתה דרישה לפנות את המגנים הנותרים מבית הרצל שם התכנסו האנשים בנסיגתם,לאחר דין ודבריטם פונו המגנים בידי הכוחות הבריטים שסירבו לפנות גם את גופתו של אפרים מהמבנה ,ולכן גופתו החרוכה הייתה מוטלת כשלושה ימים בבית הרצל ,עד שפונתה בידי חבריו ובני משפחתו ונקברה תחת גל אבנים כיוון שלא היו כלי חפירה להטמנת גופו באדמה.

בהתערבות כוחות בריטים לאחר מכן ,שכפו על המתיישבים לעזוב,נעזב המקום והיער נשרף עקב זאת החווה נהרסה, במצבה הזה החווה נשארה כך שנתיים ושוקמה מחדש על ידי מתיישבים חדשים מקבוצת גרודוניה בשנת 1931, בני הקבוצה החלו לשקם ולטפח את הקיים, הבעיה המרכזית של הנקודה הישנה הייתה המחסור הנוראי במים .

לכן הועתקה נקודת ההתיישבות למקומו של קבוץ חולדה כיום,ובהמשך תחילת בניית ישוב הקבע של חולדה בנקודה סמוכה ,במיקומה החדש שלטה חולדה על צמתי דרכים המובילות לירושלים ובהמשך נקודת מוצא לשיירות העולות לירושלים ולהערכות הצבא לכיבוש מצודת לטרון .

המצבה של אפרים צייזיק "העבודה וההגנה" בבית הרצל

את המצבה של אפרים ציזיק שהוצבה בבית הרצל מעל גל האבנים שהיה קברו של אפרים צ'יזיק ליד קבוץ חולדה יצרה הפסלת בתיה לישינסקי בעלת פרס ישראל , בוגרת בצלאל והאקדמיה לאומנות ברומא ( אחותה של רחל ינאית בן צבי) מאבן בת מעל לארבעים טון שנלקחה ממחצבה סמוכה לכפר הערבי בית צפפא, בפסלה עיצבה בתיה לישינסקי שלושה ראשים של אפרים,אחותו שרה שנפלה בתל חי ודמות אחד השומרים בחוות יער בחולדה .

שבע שנים נמשך פיסולו של הפסל והיא הסתיימה בשנת 1937 , שלוש שנים לאחר סיום הקמת האנדרטה של תל חי שהוקמה לזכרם של הנופלים בקרב ובינהם אחותו שרה (חמישית ברשימת הנופלים על המצבה) ,לעיתים גרה הפסלת בתיה באוהל ליד הפסל על מנת לעבוד עליו, עד שהסתיימה העבודה .

בחלקה התחתונה של המצבה ניתן לראות כלי עבודה חקלאיים חקוקים במצבה כמו : טוריה,מכוש,חרמש וקלשון , עוד על המצבה חקוק שמו של אפרים ציזיק עם התזכורת כי נפל להגנת המקום, בסמוך לאנדרטה קיימת שדרת עצי וושינגטוניה שאורכה כקילומטר .

ציפורה אחותו של אפרים הייתה קשורה בנימי נשמתה לאחיה כצמד תאומים

הספדה של ציפורה צ'יזיק לאחיה אפרים שנרצח

בשם כול המשפחה הפזורה מדן ועד באר שבע ,בשם מנין האנשים אשר ב ח' בחשוון ביום שני של השבוע,יום אשר עם שקיעת השמש ,נפל חלל אחינו היקר אפרים ,באותו יום עם זריחת השמש,נשמעה דפיקה ראשונה של פטיש על אדמת חולדה ההרוסה.

אנו מחזיקי כף הסיידים הראשונה לאחר חורבנה של חולדה ,על קברו של אפרים בהניחנו יסוד למצבתו ,החלטנו פה אחד,לדרוש מהציבור היוצר נקודות בארץ , למחות בכול תוקף כנגד אותו כוח אשר ביכולתו לתת להחרב לנקודות עבריות.

באחד עם הזקן היקר שלנומר אוסישקין,אנו דורשים מכם מבטאי דברינו,כי תמחו יחד אתנו,ולא רק למחות כי אם לא לתת לעמוד בדד בתך אדמה שוממה לאותה מצבה ,אשר בתוכה שוכב אפרים היקר שלנו.

לא לא נתן זאת !!

בשם כל המשפחה,היודעת להקריב קרבנות בעד כול שעל אדמה בארץ ,לא תנוחם משפחתנו כל עוד לא חולדה אחת תבנה ,כי אם עשרות כפרי אפרים בסביבה.

אחרת לא ינוח אפרים בקרבו,כי לא בשביל שתמחק חולדה הלך אפרים להגנתה כי אם לבנותה,לבנות ולבנות כי בזאת נתנחם.

ציפורה צ'יזיק

שכונת אפרים לזכרו של אפרים צ'יזיק

לאחר נפילתו של אפרים בשנת 1929 , החלו להקים בצפון תל אביב ארבעה שכונות לפועלים וחלוצים בעלי מקצוע חופשיים שאינם חברי מפלגה , השכונה הראשונה שנבנתה נקראה בשם "שכונת אפרים" לזכרו , להדגשת הנושא נקראו רחובות השכונה בשמות  מעשי גבורה של יהודים כמו:מצדה,גוש חלב וחולדה.

 
 
 
בניית אתרים - שרקור