דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

רחוב יפו 204-208 בית הזקנים והזקנות הספרדיים

 

הקדמה

כבר במאות הקודמות החליטו הספרדים שגרו בארץ ישראל ובירושלים בפרט ,להקים להם ועד שייצגם בנושאים דתיים ובפני השלטונות בארץ ישראל במיוחד בתקופת השלטון העותומאני, במחצית המאה התשע עשר העמידו בראש ועד הספרדים אישיות רבנית שנקראה הראשון לציון ,או החכם באשי כראש רבני ירושלים בעדה הספרדית.

הראשון לציון היה הפוסק ובעל הסמכות האחרונה בנושאי דת, שמירה על נכסים דתיים,הן בארץ והן בגולה,אחראי על החינוך התורני ועל הכשרת מוסדות להכשרת מורים ומלמדים אך לא תמיד עמד בראש הועד הספרדי אישיות שנשאה את התואר רב,דוגמה מיוחדת הייתה חיים וולירו שזכה לתוארו בזכות ייחוסו ומעמדו ,בין הרעיונות שדגל בהם היה הרעיון להקמת בית זקנים וזקנות , אגודות צדקה ובתי תבשיל לארוחות צדקה ,לתושביה הספרדים של ירושלים.

קדם לבית הזקנים הספרדים היה בית הזקנים הכללי האשכנזי שהוקם בשנת 1878 שהחל את פעילותו בין חומות העיר העתיקה ונבנה בשכונת עץ החיים בכניסה לירושלים בדרך רחוב יפו.

כאשר החלה יוזמה לפתיחת בית הזקנים הספרדיים חברו לרעיון בשנת 1901, גבאי בתי הכנסת וחברי ועד בית הזקנים : יחיאל מיכל פינס,יצחק אייזיק בן טובים,ישראל דוב פרומקין,שמואל זלקינד ואברהם אלקנה ,הם פנו בקריאה לצבור המתפללים בבתי הכנסת בקריאה לליבם של המתפללים בקריאה במשפט " אל תשליכני לעת זקנה" ותרמו כספים להקמת המוסד בית הזקנים תחילה בתחומי העיר העתיקה ולאחריה בשטחים שנרכשו מחוץ לחומות .

הקמת בית הזקנים והזקנות הספרדי

שטח האדמה שנרכש בעבור בניית בית הזקנים הספרדי בחלקה המערבית לשכונת אבו באסל ,חלק גדול מהכסף לרכישת הקרקע הגיע מהמשפחות חיים ולירו הבנקאי ומשפחת יוסף קוקיא ,את האדמה רכשו מידי שלמה בן דוד פיינגולד (חצר פיינגולד) בשנת 1906 התחילה העבודה להקמת בית הזקנים והזקנות הספרדי .

שלמה בן דוד פיינגולד בקצרה

שלמה פיינגולד מעולם לא הצהיר כי המיר את דתו לנצרות והמשיך לטעון כי הינו יהודי המאמין בעקרונות הכת, בשנת 1878 באנגליה נישא לאישה נוצרייה ממוצא סקוטי בשם אליזבט קורוויל ששמרה על אדיקותה כנוצריה עד מותה, אליזבט הייתה בתה המאומצת של מרגרט פלמר ,אישה עשירה ואשת ציבור ידועה באנגליה,לבני הזוג לא היו ילדים .

מרגרט פלמר הפכה לשותפתו בעסקים בארץ ישראל של שלמה פיינגולד , כיוון ששלמה פיינגולד המיר את דתו הוא לא היה אהוב בידי היהודים הדתיים שראו בו אויב בשנים

1885-6 עלו שלמה פיינגולד ,אשתו אליזבט ואמה המאמצת מרגרט פלמר לארץ ישראל בדרכם התעכבו בפריז ושם הוציאו את העיתון " האמת " שבו בטא את דעותיו המומרות החדשות כיהודי מומר בערכי הרעיון של "בני ישראל הבריטיים".

לאחר שהתיישבו בירושלים גרו בני הזוג והאם החורגת בבית אחד, אשתו מיעטה להופיע בציבור ובדרך כלל הופיע שלמה פיינגולד בציבור, בלוית שותפותו לעסקים מרגרט פלמר האמידה ,בתחילה ניסה להגיע לליבות היהודים החרדיים בעיקר בני המזרח הספרדים בהשתתפות כספית בהקמת בית הזקנים לזקני הספרדיים,בתרומות לנזקקים יהודיים ופתיחת כיתות לימוד לילדים.

אך החשדנות כלפיו כיהודי מומר המשיכה לחלחל,שלמה פיינגולד רכש אדמות נוספות כמו האדמה שעליה הוקם בית הזקנים הספרדיים בתחילת רחוב יפו, האדמה נקנתה ממנו בידי חיים ולירו ויוסף קוקיא לצורך הבנייה של בית הזקנים הספרדי.

לאחר שהוקמו מבני המגורים בתקופת מלחמת העולם הראשונה נתפס והוחרם המבנה ולתוכו נכנסו חיילים תורכיים,שפגעו ברכוש המבנים ובמבנים עצמם,לאחר שהצבא הבריטי כבש את ירושלים,הוחזר בית הזקנים לידי העדה הספרדית שביצעה בו תיקונים והחזירה את תושביו למקום.

כיוון שתקציב הבנייה היה חסר נבנה בתחילה המבנה ברחוב יפו 204 בשנים 1906-8 מסביב למבנה הוקמה גדר ושער שמעליו נקבע השלט בית הזקנים והזקנות הספרדי , במבנה הראשוני התגוררו בתחילה מעל לארבעים זקנים,חלק גדול מהכספים למבנה נתרמו מרכושו של הרב שלמה יהודיוף, שאף התכבד בטבלת לוח שיש, על חזית המבנה המספרת את פועלו , המבנה השני בחלק המערבי לכוון היציאה מירושלים ,נבנה בתרומת שמעון בן דוד רוסיק שזכה גם כן לטבלת לוח שיש בחזית המבנה.

מתחם בית הזקנים הספרדי היה בצורת האות חת שבמרכזה נבנו מבני מגורים לאנשי הצוות המטפל,המטבח,בית הכנסת ,מחסני הציוד והמזון וחדרי ההנהלה.

בית הזקנים התקיים עד שנות עד שנות השבעים ,שטח האדמה נרכש מידי ועד הקהילה הספרדית בתמורה להקמת בית זקנים חדש בשכונת קריית יובל, על השטח שפונה מחוץ למבנה אחד שעדיין ממשיכים בפעולות שימור ,נבנו שלושה מפלצות גדולות : בית אגד בית מספר 208,בית אולפני הבירה בתקופת האינטיפדה בית מספר 208 ומלון ישרוטל מספר 204 ברחוב יפו .


 
 
 
בניית אתרים - שרקור