דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

נחלת שבעה תולדות השכונה

 

רכישת אדמות שכונת נחלת שבעה

רכישת אדמות בתקופה העותומאנית ,בכול שטחי שליטתם  ,ניתנה הייתה לאנשים שהיו מוסלמים או בעלי נתינות תורכית עותומאנית.
 

בתחילה רצו הרוכשים לקרוא לשכונה החדשה נחלת ישראל אך מפחד רוגזם של המוסלמים מן השם החליטו לקרוא לה נחלת שבע כי הספרה שבע מעבר למספרם של היזמים הוא סימן לברכה בגימטרייה  .

החלק המעניין ברכישת אדמות שכונת נחלת שבעה , שנרכשו מאדמות תושבי הכפר ליפתא שגידלו עליה אפונה, היה שהרישום הבעלות על האדמה שעליה נבנתה, לא הייתה יכולה להירשם על שמות שבעת מייסדי השכונה, מכיוון שהיו בעלי אזרחות אירופאית ורק אשת המייסד הרב לאמזר ( ליב הורוביץ) ,הגברת  אלטושה (אסתר) לאזמר ( בתו של רבי אליהו יוסף) ילידת חברון הייתה בעלת נתינות תורכית בארץ ישראל , לכן אדמת שכונת נחלת שבעה  נרשמה על שמה במסמכי המקרקעין התורכי .
 

כפי שזקני העיר מגחכים בעת שמספרים סיפור זה בבחינת אישה אחת אחזה בשבעה גברים,בעת שהגיעה לרישום הקרקע במוסד הטבו התורכי ,לבשה אלטושה בגדי אישה מוסלמית ורעלה לפניה .

שטח האדמה שנרכש בתחילה היה בן כעשרים וארבע אלף אמה מרובעת,אך בעת הרישום התגלתה מחלוקת בין המוכרים הערביים לבין הקונים היהודיים, אי לכך נגרע מחלקה המערבי של האדמה שנרכשה חלק מסוים,  גבולותיה של אדמת שכונת השבעה היו: בחלקה הצפוני רחוב יפו, בחלקה הדרומי בית הקברות המוסלמי ובריכת ממילא,בחלק המערבי נשק לראינוע ציון והחלק המזרחי הייתה חצר פיינגולד,בתחילה נבנתה השכונה כשכונה אשכנזית אך עד מהרה נרכשו חלקות קרקע בידי ספרדים ואנשי העלייה הבוכרית.

 

באותה שנה שהאדמת שכונת נחלת שבעה נגאלה בשנת 1867 ,נמכרה אמה מרובעת במחיר של עשרים וחמש פרוטות עלה מחירה של אמה מרובעת לשלושים וחמישה פרוטות וכחלוף השנים המחיר עלה ללירה ארץ ישראלית , הסכום המקורי לרכישה היה מאה שבעים לירות תורכיות ,שנוספו אליהם דמי שימון ( הבקשיש) ותביעות יורשים בחמולות הערביות שמכרו את הקרקע  , את רוב הכסף הביא יוסף ריבלין ממסע שנורר שערך בין יהודים בנכר.

שכונת נחלת שבעה שהוקמה בשנת 1869 קבלה את שמה ,ממספרם של שבעת חברי האגודה שחברו באגודת בוני ירושלים להקימה ,חברי הקבוצה היו בוגרי ישיבת עץ החיים האשכנזית , שחברו לרעיון לצאת מחוץ לתחומי חומות העיר העתיקה ,לכן רכשו אדמה  לאחר סיור שערכו במקום , לאחר שנבנו הבתים הראשונים והחלו להיכנס דיירים לבתיהם עבר על השכונה גל של פריצות וגניבות בידי ערבים , פריצות וגניבות שנמשכו לאורך שנים רבות .

שבעת חברי האגודה שרכשו את הקרקע היו : יוסף ריבלין, יהושע ילין,חיים יואל סלומון עורך העיתון יהודה וירושלים , רבי בנימין בייניש סלנט , הרב מיכל כהן בעליה של הוצאת הספרים אריאל , הרב לאמזר ( ליב הורוביץ)  , חיים הלוי (קובנר ) .

שטח האדמה שנרכש חולק לשבעה רצועות ארוכות ,שהחלו ברחוב יפו ונמשכו עד בריכת ממילא מצפון לדרום ,לאחר החלוקה לרצועות ,נערכה ההגרלה בין רוכשי החלקות , הראשון שיצא בגורלו שני הפסים המזרחיים  מיכל כהן,לידו יוסף ריבלין גם כן שני פסים ,לידו שני הפסים של משה סלומון ולידו שני הפסים של חיים הלוי (קוואנר), בשטחים חצבו הקונים בורות לאיסוף מי גשמים ה,האמידים חצבו בור פרטי שנעלוהו בפתח מברזל נעול , הקונים האחרים חצבו ביחד את בורות המים וחלקו במים שנאספו.
 
בשנת 1950 הוגשה לעייריה תוכנית שנקראה תוכנית חומש, בתכנונו של ברגר מהנדס העיר שעיקרה הריסת שכונת נחלת שבעה ובנייתה מחדש של השכונה כמרכז מסחרי במרכז העיר בעלות של מיליון לירות , על זה אמרו חכמינו כסף לא צומח על העצים .

 
 
 
בניית אתרים - שרקור