דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

שכונת בית יעקב דרומה משוק מחנה יהודה

 

זאת אחת השכונות הוותיקות בירושלים ובחלק שבגגות מבניה בשורה כלפי רחוב יפו קיימים כיפות כמו בבתי הערביים, האדמה לרכישת הקרקע נרכשה בשנת 1875 בידי היהודי האמיד בן ציון ליאון ,שראה אפשרות עסקית להקמת מקום שיהיה ניתן לחצוב בו אבנים לבניית הבתים בשכונות החדשות שהוקמו באזור  .

רעיון כלכלי זה נמוג ,לאחר שמכר את הקרקע בשנת 1877  ,למשה גראף שהיה חבר באגודת בית יעקב ועסקן בכולל הורדנא , האגודה הקימה את חברת הרחבת הבונים שהחלה את בניית בתי השכונה בשנת 1879,שמה של השכונה ניתן לה מהפסוק התנכי "כול נפש לבית יעקב שבעים נפש" , על פי התוכנית שבעים בתים תוכננו להבנות בשכונת בית יעקב.

 

 

 

 הבתים הראשונים שהוקמו בשכונה היו רצף של עשרה בתים לאורך רחוב יפו, בתים בני שתי קומות שבהם היו
כעשרים בתי מגורים ,הגגות נבנו בשיטת הכיפה כיוון שלא היו מוטות ברזל לבניית גגות
בארץ ישראל, בכול יחידת דירה היו חזית ועורף לרחוב יפו ,החלק הפנימי ובו פתחי
הכניסה ומדרגות לקומה השנייה ,פנה לרחוב אבישר שהייתה החצר ,החלק האחורי שימש כעין
חומה בכוון רחוב יפו לחצר השכונה , אך היו גם פתחים לכניסה לקומת הממסד, לאחר זמן כניסות
מרחוב יפו והחדר הצמוד להם הפכו לשורת חנויות.

קוני החלקות לבניית בתים בשכונה החדשה לא היו משופעים בכסף,חלקם הגדול נאלץ ללוות כסף שיממן את רכישת החלקות, חלקם לא עמד בהחזרת החובות להלוואות לרכישת הקרקע שלא נזכיר את הכסף שנדרש
לבניית  הבתים. לאחר תקופת מה נבנו כעשרים בתים ובית כנסת שנבנה בכספו של היהודי הבריטי העשיר
יהודה אריה לויטס , בית הכנסת קיבל את שמו של התורם ונקרא בית הכנסת בית יהודה, בשכונה אף נחצב בור מים מרכזי.

פתח הצלה הגיע בזכות כולל הורדנא ,שנענה לבקשת העסקן משה גראף
שהיה חבר בכולל ובזכותו ,הכולל לקח על עצמו בניית כעשרה בתים בשכונה ,על מנת לשכן
בהם יהודים עניים שיגורו בבתים שבנו לתקופה קצובה של שש שנים ויוחלפו בדיירים
חדשים.

אחד האנשים הראשונים שבנה את ביתו בשכונה ,היה משה גראף מבריסק מראשי הפרושים
בירושלים, משה גראף לא התפרנס מכספי החלוקה אלא חיי על כספו שהביא עמו בעת עלייתו
לארץ ישראל  ולירושלים, את שטח האדמה בת ארבעים וארבע אלף אמה , שעליה קמה השכונה
הוא רכש בסכום של 550 נפולאונים זהובים, מידי בן ציון ליאון ,בהמשך את האדמה מכר
למשה וויטנברג שעזר להכניס ביחד עם משה גראף את כולל הורדנא  לעסקה .

וויטנברג עצמו מכר את חלקתו בשכונת בית יעקב ,לחברי כולל וילנה והורדנא מרוסיה , עזר בשכנוע
ותווך גם כן בעסקת כולל הודנא אליעזר ליפמן קמניץ ( שהיה בעל מלון קמניץ שנהרס
במלחמת העולם הראשונה) שהיה עוזרו ויועצו של וויטנברג, בנוסף תרם העשיר הבריטי
יהודה אריה לויטס ,סכום גדול לבניית בית הכנסת בית יהודה בשכונה.

משה אנישיקה אחד היזמים הנוספים בבניית שכונת בית יעקב , שהחזיק בבעלותו  כארבעת אלפים
אמה מהשטח, נאלץ למכור את רכושו עקב חובות דרך ההוצאה לפועל בשנת 1924 .

בשטחה של השכונה, נבנו שורת בתים שבקומת הממסד היו 29 חדרים בחלק האחורי לכוון החצר
בקומת הממסד, מצדו השני של המבנה שחזיתו פנתה לרחוב יפו ,נבנו 21 חנויות ומעליהם
10 חדרים בקומה השנייה וחצר בחלק האחורי של המבנה השכונה, היו שלוש בארות מים ,
בנוסף בשטחה של השכונה נבנו מבנים לטובת הציבור בממונו של יעקב בלומנטל ,בית הכנסת
לאשכנזים בני עדת הפרושים ובית המדרש בית יהודה ברחוב אבישר 7 ,נבנה מקווה ומאפיה
שבה היה תנור השכונה לסירי חמין השבת .

אגדות השכונה מספרות כי בשנת 1911 בעת שבנו את שורת הבתים של השכונה על רחוב יפו
התמוטטו מספר תקרות במבנים עקב הגשמים החזקים ועקב שימוש בקבלן ערבי שחסך בחומרי
הבנייה והמלט וכמובן התמוכות.

כמובן שהיזם לא התרגש ובנה מחדש את התקרות בעבודה ערבית, עלה מתקין הגגות על התקרה החדשה על מנת להתקינה, צנחה התקרה ולקחה עמה את תקרת קומת הממסד ושתי הקומות בנפלם, פצעו קשות את הבנאי, כמו שנאמר החיסכון מעלה את המחיר הסופי , כיוון שתקרה זאת נבנתה שלוש פעמים .
השכונה כיוון שהייתה מבודדת ,סבלה ממעשי שוד וגניבות של ערביים ובאחד ממעשי השוד הללו
נרצח ישראל הורביץ מתושבי השכונה , אך היו עוד תקיפות ועוד הרוגים במעשי השוד
הללו.
 
לאורך הציר של רחוב יפו והשכונה המערבית קיצונית בית יעקב ,החלו בשנות השבעים - שמונים
של המאה התשע עשר , החלו לסלול את הדרך הסלולה לעיר יפו ,בקרבת השכונה נפתחה גם
תחנת הכרכרות לתחבורה בין שער יפו ושכונת בית יעקב כתחנה לכניסה לעיר.


  

 
 
 
בניית אתרים - שרקור