דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

שכונת מחנה יהודה

 

שכונת מחנה יהודה קמה בשנת 1887 היזמים ורוכשי הקרקע  : מנהל בנק פרוטינגר ,אשר ישנן סברות כי היה יהודי מומר,היזם שלום קונסטרום שהיה מסגר ופחח ואף בנה את ביתו בשכונה בכיכר וולירו , שלום קונסטרום ( שלום בלעכער ,פרוש השם ביידיש הפחח ) , והיזם והעסקן יוסף נבון , את שמה כשכונת מחנה יהודה ,קבלה משמו של יהודה נבון ,אחיו הבכור של יוסף נבון מהיזמים,למרות הסוברים כי שכונת מחנה יהודה והשוק מחנה יהודה הם ישות אחת, בפועל הן שתי ישויות נפרדות.

למעשה שכונת מחנה יהודה ממוקמת ממול לשוק מחנה יהודה על הציר הדרומי של רחוב יפו,הרחובות המעניקים מסגרת לשכונה הם : הגבול הדרומי הוא רחוב יפו,הרחוב הצפוני הוא רחוב דוד ילין, הגבול המערבי הוא רחוב יוסף נבון והגבול המזרחי הוא רחוב יוסף בן מתתיהו.

שלושת השותפים הללו ,היו גם שותפים ביזמות קו הרכבת מיפו לירושלים,שלום קונסטרום יליד רוסיה שעלה לארץ ישראל עם משפחתו,קשור לעסקה בעיקר בתיווך עם הממשל התורכי ,חלק גדול ממונו ,עשה שלום קונסטרום מעסקאות רכישת קרקעות מידי ערבים ונוצרים ,בזכות קשריו הטובים עם השלטונות התורכיים ובעזרת כישרונו לקליטת שפות כמו : ערבית, צרפתית ואנגלית, יידיש, ספניולית, גרמנית ועברית.

 

ידועות במיוחד עסקאות רכישת הקרקעות בשנת 1887 ,לבניית שכונות כמו שכונת סוכת שלום ( שקרא לה על שמו)ליד שכונת מחנה יהודה ,שכונת עיר שלום ,השותפים חברו והקימו את אגודת בית יוסף ,להקמת שכונת יהודית שהוקמה בהמשך באבו טור, רכישת אדמות שעליה הוקמה שכונת נווה שלום ליד העיר יפו ,שעליה הקים עם שותפיו מספר בתי עסק, עוד רכשו השותפים,אדמה להקמת שכונת מחנה יהודה , בשכונת מחנה יהודה בנה לעצמו בית מרווח (יחסית) ברחוב והכיכר חיים ולירו, בית נוסף בפאתי מאה שערים,אך הבית הראשון שהקים היה בשכונת נחלת שבעה.

כיוון שהיה בידו ממון החליט שלום ביחד עם אשתו זהבה , להקים בית אוכל בדירתם במחנה יהודה על מנת לחלק מזון מבושל לעניי ירושלים ,עוד סייע לעניים ולנרדפים יהודיים במדינות הנכר, ביחד עם נציגות בריטית והבנקאי חיים ולירו והרב האשכנזי שמואל סלנט , על פועלו זה קבל מדליית הערכה מידי הקונסול הבריטי בארץ ישראל.

בחלקה הדרומי של השכונה ממוקם בית הכנסת זהרי חמה שעון השמש בחזיתו ,הפנסיון ובית הסעדה לעולי רגל לירושלים ובית התלמוד , קישור http://www.malon.co.il/article.aspx?id=23539 , ברחוב אלפנדרי ממוקם מרכז יהדות חסידי גור ישיבת שפת אמת ובחצר אחד הבתים מצויים קברם של האדמור מגור הרב שמחה בונים אלתר ובנו .

בשנת 1893 קורא היזם הבנקאי פרוטינגר בשם שותפיו למיזמים של רכישת באדמות בשכונות מחנה יהודה,בית יוסף ועיר שלם ,בקריאה פונה אל היהודים שהתחייבו לשלם הן לרוכשי הבתים שקנו בהלוואות או האדמות ,כי עליהם להמשיך ולשלם את חובם , חרף השמועה שעברה בין רוכשי הבתים והחלקות ,המספרות שלמעשה החלקות אינם יכולות להיות שייכות ליהודים ,כיוון שהשלטון העותומאני ,אוסר על רכישת האדמה למי שאיננו מוסלמי , מוסיף פרוטינגר ,חלקות אלו והבתים בשכונת מחנה יהודה , על פי המידע שמגיע אליו מהמתווך הערבי קלמי ( כלמי) הם בבעלותם בזכות התווך המוסלמי .
 

בעלי הקרקע הבנקאי פרוכיטנגר לאחר שנתקל בבעיות למכור את האדמות שרכש החליט עם שותפיו לרכישה יוסף נבון וקונסטרום ,לשנות את הטקטיקה של המכירה ולהתחיל לבנות על האדמה בתים במהלך מהיר של שנה ,בתים אלו ימכרו לאנשים יחידים בתנאים הבאים :

אדם שיחפוץ בבית ירכוש בתחילה את שטח האדמה הנדרש לבניית הבית ,עשר אמות על חמישים אמות , חלקם של הקונים יהיה גם באופן יחסי בבורות המים שיחצבו בשכונה .

כאשר ישלם הרוכש את התשלום בעבור האדמה, ייחתם חוזה בין היזם לרוכש שיועבר בעותק גם לרוכש ופנקס תשלומים שבו יירשמו התשלומים ששילם הרוכש , חלק מהקונים רכשו את הבתים למגורים וחלקם למכרם ברווח לאחר מכן .

כאשר תגמר בניית הבית ,שיכלול דירת שני חדרים ומטבח בחזיתו ,יימסר המבנה לידי הקונה ,בתנאי שילם את מחיר הבנייה המקורי בתוספת ששה אחוז ריבית למשך חמש עשר שנה עד גמר התשלום הנכס יהיה תחת שמם של רוכשי האדמה ובוני הבתים.

לאחר גמר התשלום לבית , יעביר היזם את הבית לבעליו בטבו על שמם ויעביר קושאן לרכישה על שם הקונה.

על פי קריאתו יהודים אלו ,הרשומים בספר החשבונות של היזמים כבעלי חובות, צריכים להבין כי הם מוכרחים לשלם את חובם, עוד אומר פרויטנגר כי נכון הוא שהחוק העותומאני שריר וקיים, אך הוא לא יפגע ברוכשים דרך המיזמים והקומבינות שלו ושל חבריו.

הבנקאי פרוטינגר ממשיך ואומר כי זהו מהלך כפויי טובה כלפי מי שבנה לתושבים אלו את בתיהם וגם העניק להם הלוואות שיש להחזירם לאורך זמן ובתשלומים קטנים,בטרם יצטרך לנקוט בהליכים משפטיים להחזרת כספם שניתן בהלוואה.

באותה שנה ,ממשיך פרוטינגר בשותפות ורכישות נוספות והשכרות המבנים שנבנו באמצעות סוכנם הערבי קלמי ,להשכיר בתים בשכונות : בית יוסף,עיר שלם ועת ביי ( שכונות שמחוץ לשער שכם בדרך לקברו של שמעון בצדיק) ובשכונת מחנה יהודה .

אגדות זקני שכונת מחנה יהודה

בעלי הכלבים בשכונה אנא היזהרו , העירייה מבצעת חיסול כלבים משוטטים בשכונה, ראו בעלי הכלבים הוזהרתם , החביאו את ההולכים על ארבע שלכם בתוך הבתים , אוי שכחתי לציין שנת 1924 כבר עברה מותר כבר להוציאם החוצה .

אגדת היהודי המרקד על החבל

ספור אגדה שנלחש בידי זקני השכונה ( כלחש בחש) ,למניעת פריצות לדירות בשכונה, בעיר ירושלים התפרסם להטוטן יהודי שהיה מתפרנס מהליכה על חבל הקשור מעל בתים, כיוון שפרנסתו לא הייתה מספיקה ,היה נוהג להשלימה בכניסה לבתים בעזרת כשרונו ולנקות את הבתים ממונם.

יום אחד נפוצה השמועה ,כי בעת ליל ניסה הלהטוטן את מזלו באחד מבתי שכונת מחנה יהודה ,התעוררו בעלי הבית וירו בו למוות כדין פורץ , החלה חרושת השמועות לפלס דרכה כגלים בים ,חלק מהתושבים מכחיש כי אירוע כזה נעשה בשכונה וחלק אף מאדירים את הספור בפרטים המצוצים מן האצבע, כיוון שכך נחלקו השמועות עדיין בשכונה מחפשים את האקדח המעשן.

דירות בשכונה הוצאו להשכרה ,כמו שנאמר ממוחרם עד המוחרם הבא ואפשר עוד מוחרם הסבר: על מנת למנוע תביעת חזקה על בית שגרו בו מעל לשנה בשכירות, ואשר דיירים סרבו לעזבו מטענות שונות ומשונות ובעיקר על פי חוק החזקה לרכוש , נחקק חוק המוחרם, שפירושו ניתן לשכור דירה או מבנה למשך שנה ,ובקץ שנה יש לפנות את הנכס מידית.

אחת הדירות שהוצאו להשכרה בשכונה הייתה בת שלושה חדרים וחצר ,בקומת הדיוטא הראשונה ( קומה ראשונה) בעלת גזוסטרא ( מרפסת) ובעל מטבח בדירה , תושבת השכונה אסתר ביגר מבקשת את עזרת הציבור למצוא את אבידתה תעודת מסע פולניה , בחיי עד היום אני מחפש את תעודת המסע כפולני טוב, אולי יצא לי משהו מגילוי האבדה , מקום בגן עדן כבר מובטח לי .

לאחר מלחמת העולם הראשונה מבית מגוריו בשכונה, פרסם את עצמו דוקטור ג. וולירו בוגר האוניברסיטה בעיר לוזאן בשוויץ,שעבד כפנימאי בבית חולים בשוויץ והחליט להגיע ולעבוד בירושלים וקיבל חולים בביתו בשכונה ,בין השעות 08:00-13:00 .

בשנות השלושים נפתח בשכונה תלמוד תורה בית אהרון ,בכסף שהוריש חיים אהרון וולירו הלימודים בתחילה יועדו לגיל הרך לכיתות א-ד ,בשכונה נפתחו בתי מרקחת כמו בית המרקחת אופלטקה הנמצא עד היום ברחוב,בית המרקחת יוסף אלימלך ,בית מרקחת מני

לאחר מאורעות 1936 בארץ ישראל החלו להקפיד השלטונות הבריטיים במצרים על בעלי הנתינות הזרה שלא הייתה להם ויזה לישיבה במצרים ,כיוון שכך החלו לשלח יהודים שישבו במצרים ללא ויזה בחזרה לארץ ישראל,התווספו לכך דעותיהם של פקידים בשלטונות המנדט ופרשנויות שלהם להכבדה זאת.

סיפור החזרתו של תושב השכונה מסופר בהווי אגדות השכונה, דוד משולם תושב השכונה שישב במצרים ונתפס חסר כול וכסף והועלה על רכבת לארץ ישראל,המנהל האנגלי של תחנת המעבר לישראל והעלייה, סרב לתת לו כרטיס עד ארץ ישראל מאחר ולא היה בידו כסף לרכישת כרטיס מלא, אי לכך פסק האנגלי כי הוא ייסע ברכבת עד אל עריש ויורד שם בלילה בעיר הערבית, ( זוכרים מאורעות 1936) , בדרך ריחם עליו מבקר הכרטיסים ואפשר לו לנסוע ליפו ,שם נאספו הכספים לכרטיס הנסיעה המלא בידי הנוסעים היהודיים והוא חזר לשכונתו מחנה יהודה.

בשנת 1937 החליטו הבריטים לאבטח את השכונות היהודיות שמחוץ לחומות בגפירים , אלא שלהחלטה זאת נוספה החלטה נוספת לגבות את שכר הגפירים מאנשי השכונות המאובטחות, אי לכך מונה גובה מיוחד לכסף השמירה ,שעבר בית בית בשכונת מחנה יהודה בלוית שוטר לאבטחו וגבה את הסכום שהוטל על כול תושב מעל לגיל 18 שנה.

בשכונה אף פעל פנסיון באבאד של בני הזוג יעקב וחנה באבר ,שהחליף את מקומו בדירה מרווחת יותר בשכונה, בפנסיון באבאד שכן סניף חברת החשמל היהודית , וסביבו מסופרת אגדת השוד של הסניף משנת 1948 בידי שלושה רעולי פנים שנכנסו בשעות הבוקר שלפו אקדחים ושדדו את מעטפות המשכורות של עובדי חברת החשמל ,בעת המנוסה איבדו הגנבים כמחצית משללם ונמלטו רק עם כמאה וחמישים לא"י.

לקראת עזיבת הבריטים את ירושלים, החלו חברי לחי ואצל במבצעי החרמת רכוש מנדטורי בטרם יימסר לערביים ,סיפור אחד כזה מסופר בגאווה בידי זקני השכונה, שבו שני צעיריםם חמושים איימו על ששה נהגי דואר והטלגרף של המנדט, פקדו עליהם לנסוע לנקודה מסוימת מהחניון בשכונת רוחמה שבו חנו , המכוניות הוסתרו והנהגים שוחררו לעת ערב לבתייהם.

במבנה הסמוך לשעון השמש , נפתחה חנות הפרזול והמפתחות של מ. בש ,הקיימת עד היום ממול לרחוב הראשי של השוק , בדירתה של רופאת השיניים ד"ר אורבך בשכונה נפתח במחצית שנות השלושים ,מועדון עולי בסרביה הזמני בחלק מימי השבוע.

בתחילת שנת 1949 החליט ועד השכונה שניהל את השכונה בתחום המוניציפאלי ,להתאחד עם עיריית ירושלים ולהתמזג בעיר ירושלים , הפגישה החגיגית נערכה בנוכחות שר הפנים ראשי העירייה ,שר הדתות ונציגי ועד השכונה.

 


 
 
 
בניית אתרים - שרקור