דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

רחוב יפו 40 פינת החבצלת 2 -4 בתי אברהם אמינוף

 

לאחר שסיים את בניית הבית ברחוב בן יהודה החל אברהם אמינוף לבנות את הבתים מספר שתים וארבע ברחוב הסולל (החבצלת) ,מבנים בני שלוש קומות מחופות אבן מבחוץ,  את היסודות וחלק גדול מהבניה הוא מסר לקבלנים ערביים ,על מנת להוזיל את הבנייה ,אך בנושא הסיתות ,הוא לקח כשלושים סתתים ממוצא פרסי עבריים חברי ההסתדרות ,שעשו את עבודות הסיתות במבנים שבנה ושהמשיכו לעשות עבודה זאת במבניו.  

בעת הבנייה הוטחה בפניו האשמה ,כי לעבודת הבנייה השתמש במלט שיוצר מחוץ לגבולות ארץ ישראל, מיד הזדעק סיטונאי חומרי הבנייה איזמוז'יק ושותפו ציזלינג והכחישו האשמה הזאת ,לאורך זמן רב בלא קרש לתהליך הבנייה, היו חילופי דברים והאשמות הדדיות ,מטעם עיתון דואר היום ואברהם אמינוף .

בית אמינוף הראשון שנבנה בשנת 1930 רחוב הסולל 2

בעת שנפתח בשנת 1930 בית מספר שתים מבין שני המבנים של אמינוף ,הוא החל להשכיר ולמכור  בדמי מפתח דירות וחנויות במבנה, הועברו לשתי קומות במבנה, משרדי הנהלת הדסה הראשיים ביוני 1930 בשנת 1939 הוציאה הדסה את שתי הקומות להשכרה עקב עזיבתה את המבנה  , במבנה נפתחו גם : בית קפה רמון בסגנון אירופאי בקומת הממסד , אך בעת שנפתח בית הקפה גרנד קפה ( לימים קפה אירופה בבנין סנסור) בעליו של קפה רמון היה אחד משלושת השותפים בגרנד קפה, הוחלט לשנות את ייעוד בית הקפה רמון במבנה אברהם אמינוף ולהפכו למסעדה ולהשכירו ,סוכנות הביטוח "דנובה שמושבה בוינה (החברה שנוסדה בשנת 1867)  פתחה סניף בהנהלת האחים גרין בבית אברהם אמינוף.

 

בשנת 1931 פתח וינוגרד ישעיהו במבנה בארבעה חדרים סניף בנק " בנק אשראי בע"מ " (קופת אשראי ארץ ישראל קרדיט בנק בע"מ) בשנת 1934 הם רצו לעזוב וחיפשו שוכר עורך הדין צבי אליהו כהן פתח משרד לעריכת דין, במבנה נפתחה חנות הכובעים "יפת" ,בשנת 1933 פתח דיסקין יצחק ,את סוכנות הבירה  "דריהר " , אחיו דיסקין צדוק פתח במבנה את סוכנות ההשקעות והלוואות וסוכנות התווך (הסירסור) למכירת בתים,פרדסים ואדמות בארץ ישראל, לאחר שנה החליף את שם המשרד ל סוכנות הלאומית לתווך להשקעות בנין בע"מ , משרדי חברי הסתדרות המרכז פתחו גם כן את משרדם במבנה .

בשנת 1934 פתחה משרדים במבנה אגודת עזרת יתומים ועזובים בארץ ישראל ,סניף בנק ישראל בע"מ נפתח במבנה,סוכנות הלאומית לתווך להשקעות בנין ,בשנת 1935 החליטה אישה לקפוץ אל מותה ולהתאבד מגג המבנה (לשואלים היא הצליחה) ,עוד מקרה של נפילה מהגג היה בשנת 1936 כאשר הפועל מנשה הקלר עבד על הגג במלאכת התיקונים,הוא צנח למדרכה ,לאחר ניסיון להציל את חייו הוא מת.

בית מספר ארבע הבית השני שנבנה נפתח בשנת 1936-7

בשנת 1937 נפתחו בבית אמינוף מספר 4 משרדי הבנק המרכזי למוסדות שיתופיים בארץ ישראל בע"מ ,באותה שנה נפתחה שותפות הסיטונאים לדרברג את חכמוב ,בקומת הממסד בארבעה חנויות חנויות 9-12 , בחנויות נמכרו : כלי בית,כלי זכוכית,קרמיקה ואלומיניום , גם המרפדייה של משה פיאדה עברה למבנה החדש,

מעט על אברהם אמינוף

היזם והקבלן אברהם אמינוף כפי שכונה בידי בני עדתו חכם רבי אברהם תלמודי, עלה לארץ ישראל בשנת 1877, בשנת 1937 נחגגו לאברהם אמינוף חגיגת לרגל היותו בן שמונים שנה נערך טקס ונשף ענק בנוכחות אישי ממשל ואישים רבים, בשנת 1910 השקיע אמינוף כמה אלפי רובלים להדפסת ספר שנקרא "חק לישראל" אך טען שהספר אינו נמכר כי מחירו יקר והאנשים לא מבינים בטיב העבודה ואינם יודעים להריך הדפסה משובחת או כריכה ראויה.

בשנת 1919 בעת שביקר המושל סטורס בביתו ,שח לו אמינוף כראש עדת הבוכרים בארץ ישראל ,כי קשה ליצור קשר עם בוכרה ,לאחר עלות הקומוניסטים לשלטון ,בשיחה ביקש אמינוף את עזרתו ,ביצירת קשר עם בני העדה בבוכרה ,הנציב העליון נהג להגיע בכול חג סוכות לסוכתו של אטברהם אמינוף בשכונת ה בוכרים (ובשמה השני רחובות) בשנת 1920 נבחר אברהם אמינוף כנשיא כבוד של העדה הבוכרית בארץ ישראל, לוועד ניתנו סמכויות לטפל בכול ענייני הבוכרים ,בהקדשים,המוסדות והעיזבונות .


 
 
 
בניית אתרים - שרקור