דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים אכסניית סרגיי לגברים הצאר ניקולאי ליד מגרש הרוסים

 

המבנה הוקם ביחד עם המבנים שהוקמו לצורך אכסון הצליינים כאכסניית צליינים לגברים שמה של האכסניה נקבע על שמו של הצאר הרוסי ,כאכסניית הצאר ניקולאי ,האכסניה לנשים צלייניות בקרבת מקום נקראה אכסניית אשתו של הצאר הרוסי מריה ניקולאי ,אכסניה לחברי משלחות דתיות ואנשי הדת מלווי הדרך ועובדים ואחיות בית החולים שתחזקו את המתחם.

בתקופה הבריטית – המנדט ,שכנו במבנה בית משפט, משרדי הבולשת,משרדי העלייה וההגירה,משרדי ההוצאה לפועל,בשנת 1928 שכן בו גם משרדו של מ. מיוחס מהנדס אזרחי ומודד מורשה מטעם המנדט, בשנת 1935 שכן במבנה בית הספר לשוטרים בשתי הקומות העליונות ומתחתם בית הקפה, כיוון שהמבנה בלט לכוון רחוב יפו , החליטה העירייה להרסו,לצורך זה שילמה העירייה כאלפים לא"י לאפוטרופוס של נכסי הרוסים במנדט בעבור הנכס, לאחר דיון הוחלט לדחות לשנה את הריסתו ,בנוסף החליטה העירייה כי בעלי הבתים בסביבתו בעיקר בתי חצר פיינגולד ,ישלמו דמי השבחה בעבור העבודה והמדרכות .
 

אכסניית ניקולאי בית הבולשת ימי המנדט ,לאחר מלחמת השחרור הפכה לבנין המיפוי והמדידות ובית המשפט לתעבורה .

מבנה הבולשת המנדטורית הירושלמית

בראש מטה הבולשת ניצב הממונה גייליס ביי ( התואר ביי נשאר עימו ,מאז שרותו במצרים בעיר פורט סעיד) ושלישו דוגאן , שזקני ירושלים מתארים את הממונה ,כאיש בתלבושת האזרחית ,שכונה "המומיה "על שום הרזון והחיוורון שנבעו ממחלת השחפת שסבל ממנה,אדם ממושקף קר מזג בעל מבט אכזר, קודר ,זהיר המשגר תחושה שאינו מאמין לשום דבר, משום מחלתו התגורר בודד בדירתו לאחר שאשתו וילדיו עזבו בחזרה לאנגליה.

האגדות הירושלמיות מספרות, כי הוא נחשב לאדם השני העשיר בשרות המנדט ,אחרי האחראי על המחסנים וההזמנות וולש גפריי, באגדות מספרים ,כי את מלאכת הבקשיש שיפר לעין ערוך ,מאז שרת במשטרה בריטית כאחראי על הברחות הסמים, חלק מהמנגנון של שותפיו במצרים ,עברו לירושלים והתחלקו עמו ברווחיהם, אפילו פיקודיו שניהלו עסקים פרטיים חויבו למסור לו חלק מרווחי עסקיהם,לאחר ששבע מאיסוף כספים הפך לחובב אומנות שהגיעו אליו כשלמונים,יהודים שסחרו בהברחת אבנים טובות ויהלומים העניקו לו דוגמיות לרוב ,דבר שמנע מהם להכיר, את קירות בית הסוהר המרכזי מבפנים .

את רווחיו של גיילס ביי הוא פזר ברכישת אדמות ומבנים בקולוניות הבריטיות דרום אפריקה,מצרים,קפריסין וכמובן באנגליה , בתמורה לאיסוף הכסף ,נעלמו חקירות של אנשיו באגף הפלילי שהובאו בפניו נעלמו ונמוגו בחדרו שעליו נרשם חדר מספר אחד.

אחת האגדות של זקני העיר מספרת על שותפו ועוזרו ברשת ההברחה ,הכומר בל שעסק בהפצת ספרי קודש בין המדינות הסמוכות וארץ ישראל , שעבר במכוניתו הפרטית בין הגבולות תוך כדי הוראה של גולייס לתת לכומר בל מעבר חופשי ללא חיפוש במכוניתו, למרות זאת יום אחד קצין בריטי בנקודת מעבר ערך חיפוש במכוניתו ולתדהמתו בדפנות הכפולות של רכבו נתגלו ,מטבעות זהב,יהלומים ,סמים .

לאחר תפסתו הועבר הכומר בל לחקירה במשרדי הבולשת במגרש הרוסים, לאחר התערבות שותפו ראש הבולשת גייליס , הוא שוחרר ונשללה ממנו הרשות להכנס לארץ ישראל.

תחת פיקודו היו שני אגפים :

האגף הפוליטי שכלל שמונה מדורים : המדור יהודי בראשות ריצרד קטלינג, המדור ערבי בראשות ג'והן בריינס שונא יהודים מוצהר ששרת זמן רב בקרב האוכלוסייה הערבית,תושבי זרים,האגדות מספרות כי גודל שנאתו לישוב העברי גרם לו להכין תוכנית ,שכאשר הגרמנים התקרבו לכיבוש מצרים , למסור את השלטון בארץ ישראל לידי הערבים .

מדור הארכיון ואיסוף בניהולו של ס. ברוקס מוקם בקצה הקומה השלישית ,חדר שבוצר כנגד פיגוע והשמדה , כול תיק בארכיון שוכפל ונשלח למשמורת במלון המלך דוד לאחר שנעשו ניסיונות בידי המחתרות להשמיד את הארכיון .

עוד היו המדור משפטי,הצנזורה ומדור האזנה וחקירות ועצורים, המדורים היהודי,ערבי ותושבי חוץ דמו במבנה שלהם ,אך המדור היהודי בניהולו של ריצרד קטלינג, היה גדול לעין ערוך משאר המדורים בפרמטרים של מספר העובדים,תקציב, ציוד ומספר המלשינים ( מודיעים) כמו כן מחלקת הטרור היהודי בפיקודו של ריצרד קטלינג ( אויב מספר אחד של המחתרות) הייתה הגדולה בענף היהודי והיא כללה מחלקת תרגום בפיקודו של גוהן קוקט ששלט בעברית, שהאגדות מספרת ,שתוך כדי חקירות היה כותב את העדות בעברית ,מחלקת מעקב אחרי אישים יהודיים, התנועות והארגונים היהודיים בארץ ישראל,פיקוח על עיתונות וספרות ומחלקה למעקב אחרי ארגון ההגנה.

אגדה ירושלמית מספר כי נאמנותו לתפקיד של ריצרד קטלינג גרם לו להיפרד מארוסתו היהודית מן הסיבה שהעבודה למען הממלכה הקודמת לעיניי ליבו העלולים להפריע לו בעבודתו כנגד המחתרות היהודיות, עוד מספרת האגדה כי לאחר רצח עמיתו ווילקינס שביחד עם הבלש מורטון רצחו את אברהם שטרן מפקד הלחי במקום מסתורו , נמסר לקיטלינג  כי תורו הגיע ,ולכן ערך הסכם ג'נטלמני ,עם אנשי המחתרות שלא ייענה יותר  בחדר החקירות שבקומה השלישית ,את אנשי המחתרות שנתפסו בחקירות ,

האגף הפלילי שמנהלו היה שאוקי ביי סעיד הנוצרי שדיבר אנגלית וצרפתית שוטפת סגנו היה עבדין ביי חוסיני , קישור לסיפור חיו  http://www.malon.co.il/article.aspx?id=12573 האגף טיפל בנושאי הפשע : רצח,שוד,מרמה ,על פי רעיונו של גייליס ביי מנהל הבולשת ששרת כחוקר פלילי במלחמה בסמים במצרים בטרם מונה לתפקידו בירושלים ,מונו קצינים ערביים ,שלהם סופחו מספר קצינים יהודים וסמלים בריטיים לפיקוח  

לאחר שמחלתו ועזיבתו של בוס הבולשת גייליס ביי , החל מרוץ לתפקיד ולמרות שקיטלינג היה מיועד לתפקיד, הוצנח לתפקיד ג.פ. פורד שחותנו היה רוזן ידוע ושבקשריו תפר לפורד את התפקיד,בתגובה החל קיטלינג להחרים את הבוס החדש ולא שיתף אותו בעבודתו ובתוכניותיו,מאחר ולקיטלינג היה ניסיון מוכח במלחמתו במחתרות, הוא צלח את הבירור שנעשה לו בידי מזכיר הכללי של הממשל הבריטי בפלסטינה והוא נשאר בתפקידו.

ממול למבנה הבולשת ,בבנין חצר פיינגולד ,שימשו הדירות והמפעלים בקומה השנייה ,שצפו  לכוון רחוב יפו ובית הבולשת ,לאיסוף מידע ומודיעין בטרם ניגשו אנשי האצל לפוצץ את המבנה , לאחר מכן במפעלו של חביליו ממתקים, השתמשו חלק מהחוליה של האצל שבצעה את הפיצוץ , כמקום מסתור לאחר הפעולה בשנת 1945 שאר החוליה ברחו בסמטאות שכונת נחלת שבעה.

הפעולה שבוצעה בתחילת דצמבר 1945 , גרמה נזק גדול למבנה , כוחות גדולים של משטרה ,חיילים  ועובדים ערביים עמלו בגשם שוטף לפנות את ההריסות .

מעט חומר על הסוכנים היהודים ( המלשינים) במבנה הבולשת הבריטית

כן היו גם כאלה בייננו , אנשים אלו שפוטו באמצעות שלמונים,נקמה,או שנסחטו בידי סוכני המודיעין של המנדט , חלקם הגיע למבנה הבולשת במבנה ששימש בעבר את האכסניה לגברים רוסיים בעת שהוקם מתחם הרוסים.

אנשים אלו היו מגיעים לפתח הכניסה למבנה , הוכרחו לכתוב על פתק את הסיבה לבואם ולמי הוזמנו וחתמו על הפתק בכינוי שהוצמד להם, לדוגמא אחת האותיות ומספרם במערכת : א6 , הפתק הועבר לקצין המודיעין שהיה אחראי עליהם והם הוזמנו לחדרו, כאשר חלפו על פרוזדור שהיה מלא בחדרים בקומה השנייה ,על כול דלת הוצמד פתק ובו שמו של הקצין הממונה.

כאשר נכנסו לחדר והחלו למסור את החומר,היה ליד רגלו של הקצין לחצן, שיכול היה בלחיצה עליו, להעביר את השיחה לרמקול בחדרו של הממונה ,על מנת שגם הוא יאזין באם החומר היה חשוב ודחוף, כאשר סיים המודיע את דבריו הוא היה יוצא החוצה דרך פתח שער מוסווה בחומה ,לכוון רחוב מליסנה (הלני המלכה ) .

 


 
 
 
בניית אתרים - שרקור