דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים רחוב יפו 21 בנק לאומי אפ"ק לשעבר

 

חברת אוצר ההתיישבות היהודית הוקמה בשנת 1899 ,כגוף שאמור היה לממן את הפעילות הציונית והעשייה בארץ ישראל, לצורך מימון פעילות זאת נוסד בנק אפ"ק ( בנק אנגלו פלסטינה) ,

הסניף הראשון של הבנק אפ"ק נחנך בשנת 1901 בעיר יפו ,לאחר שלוש שנים בשנת 1904 נפתח הסניף הירושלמי של בנק אפ"ק, המבנה החדש נבנה ברחוב יפו בשנים 1936-9 ,סניף בנק אפ"ק שהפך לאחר מלחמת השחרור ,כשהחליף את שמו לבנק לאומי .

המבנה ששימש בשנים האחרונות את בנק לאומי ,תוכנן בשנות השלושים בידי האדריכל אריך מנדלסון ( שהתגורר בתחנת הרוח של רחביה ) , את המבנה בנו בשנים 1936-39 .
 
חזיתו של המבנה לא שונתה מיום שהוקם ,וכיום המבנה משופץ בחלקיו הפנימיים ,על פי חוקי שימור המבנים העירוני. המבנה התנשא לגובה של שבע קומות ונחשב ,בשנות הקמתו כמבנה גבוה בעיר ירושלים, לאחר שניבנה שימש המבנה את בנק אנגלו פלסטינה ,לאחר מלחמת השחרור שינה הבנק את שמו לבנק לאומי .
 
כיום לאחר נטישת המבנה בידי הבנק, הוא נמכר לקבוצת יזמים בארבעים מיליון שקל, וכיום מתנהל משא ומתן למסירתו לשימוש לגוף ציבורי .



 
 

מעט על בנק אפ"ק בירושלים.

בנק אפ"ק שנבנה ברחוב יפו , היה הסניף השני בגודלו בירושלים לאחר בנק בריקליס , בנק ששימש גם כבנק ממשלת המנדט,הסניף הראשון של הבנק  נפתח בשנת 1904 ,בתוך חומות ירושלים העתיקה ליד מגדל דוד,לאחר מכן עבר לדירה שליד שער יפו ומשם עבר בנק אפ"ק למרכז המסחרי בממילא, דבר שהקטין את מספר לקוחותיו כתוצאה מהקושי להגיע אליו ,ומשטחו הקטן לשרות לקוחותיו .

במחצית יוני 1939 ,נפתח הסניף החדש של הבנק ,מבנה בן שבע קומות ,כאשר משרדי הבנק השתרעו על שתי הקומות התחתונות של המבנה,מיקומו של הבנק ליד מבנה הדואר המרכזי, כאשר סימטה קטנה מפרידה בינם,בניגוד לרישיון הבניה שניתן לדואר ,לבנות את המבנה בחמש קומות שמעל לרחוב יפו ושתי קומות תחתונות לרחוב כורש שמאחוריו.

בנק אופק נבנה מהמפלס הישר של רחוב יפו , בגובה 7 קומות, כך שהיה גבוה יותר ממבנה הדואר, בחזית המבנה ,הושקע ממון רב בשיש משובח,בתוך המבנה חופו הדלפקים בשיש שחור ,הקירות צופו בשיש ורוד אפור שנחצב במחצבות המושבה מטולה, באולם הראשי שהשתרע על שטח של 380 מטר מרובע, היה גובה האולם הראשי  כשבעה מטר,על קירותיו נתלתה משיש מפת ארץ ישראל.

במרתף המבנה נחפר מרתף הכספות ,שעליהם הגנו דלתות פלדה שמשקלם 7 טון האחת, חמש הקומות שמעל משרדי הבנק , הושכרו לדיירים שיכלו לעלות אליהם במעלית שקופה ואפילו ליהנות מהפנורמה שנשקפה מעל גג המבנה ,שכלולים כמו מכונת גריסת מסמכים ותעלות לאשפה שהוליכו לעגלות האשפה שבמרתף, לשמירה על הסניף נשכרו נוטרים יהודים שניצבו בכניסה למבנה.

מעט על האדריכל אריך מנדלסון

האדריכל ורעייתו התגוררו במבנה תחנת הרוח , שבתחילת רחוב בן מימון ברחביה (ליד כיכר פריז) לאחר עלייתו לארץ בשנת 1935 ,האדריכל נחשב כחברם של אנשי הרוח האמנים והמדענים היהודיים כמו איינשטיין וחבריו, שעבדו ופעלו בגרמניה ערב עליית הנאצים .

אריך מנדלסון למד אדריכלות בגרמניה, היה ממקדמי הרעיון של תנועת הבהאוס בגרמניה, הוא נחשב לאדריכל חדשני ופורה מאוד, יש הטוענים על סף הגאונות בתחומו, הוא תכנן והקים בתים רבים בגרמניה בעיקר בעיר ברלין כולל מוסדות ציבור רבים.
 
בשנת 1934 בעת התגברות תורת הגזע בגרמניה , קבל אריך מכתב מאגודת האדריכלים שהוציאה אותו משרותיה ,עקב היותו יהודי, עוד באותו הלילה ,ארזו הוא ואשתו מזוודה אחת ונמלטו להולנד, לאחר שהייה קצרה עברו הוא ומשפחתו להתגורר באנגליה, בשהותו באנגליה בשנת 1934,התמודד אריך מנדלסון על מכרז לתכנון מבנה ציבורי שנקרא דלוור ביקסוויל, מבנה ששימש לצרכי הקהילה והתרבות .
 
בעיירה הכפרית ביקסוויל , זכה מנדלסון במכרז והקים ,את המבנה הציבורי המודרני ביותר באנגליה של אותם השנים, מבנה מיוחד בן מספר קומות עם חזית עגולה וחלונות זכוכית לרוב המזכיר במעט את חזית בית החולים הדסה הר הצופים, מבנה זה הוכרז לשימור בשנת 1998.
 
בתקופת שהייתו באנגליה ועם התגברות התנועה הציונית ,לקבלת פלשתינה של אז כמדינה לאומית של העם היהודי, חבר למנהיגים ולרעיון ובמיוחד חבר מנדלסון לוויצמן ,נשיא המדינה שבדרך, בעקבות ההשפעה של חבריו לרעיון הקמת המדינה , עלה בתחילה בגפו לישראל ,והחל לעסוק באדריכלות בארץ ישראל.
 
בזכות חברותו עם ויצמן ,שכנע אותו מנדלסון לבנות את ביתו של ויצמן בשנת 1937,הבית שנבנה מוקם על גבעה בולטת בשטח מכון ויצמן של היום ברחובות, מנדלסון בחר בתוכניתו להקים מבנה בן כמה קומות שיהיה גדול ומרשים , תוך שימוש במתווה הסגנון הבהאוס או  בשמו השני ,הבנייה הארץ ישראלית,לטענתו של מנדלסון ,יש לבנות מבנה מרשים ,גדול ומיוחד כיאה לאירוח אישים ומכובדים מרחבי עולם למי שהיה ראש התנועה הציונית בארץ ישראל. 
 
נופי המדבר ובמיוחד מהרי יהודה לכוון ים המלח ,יצרו אצל מנדלסון ליצור סגנון של סינתזה בחיבור בין הסגנון המערבי לסגנון המזרחי בארץ ישראל, בשלב הזה של חיו עבר להתגורר במבנה תחנת הרוח והקמח הישנה של היוונים ברחביה.
 
מנדלסון התמלא בעבודה והחליט להביא את משפחתו מאנגליה ולהשתקע בתחנה , הוא רכש אותה בשנת 1935 והפך אותה לסטודיו בקומה העליונה מתחת לכנפי התחנה , לצורך מגוריו הוא הוסיף בחלקה המזרחי של המבנה קומת מגורים נוספת, תוך שימור אופיו של המבנה בתכנונו הראשוני כתחנת רוח.
 
מנדלסון החל לתכנן את בית החולים הדסה בהר הצופים ,ולאחר מכן ביקש לתכנן את כול מבני האוניברסיטה העברית בהר הצופים ללא מכרז,בקשתו זאת לא צלחה וחבר נאמני המוסד בחרו אדריכלים אחרים לתכנון.
 
את חותמו בעבודה של הסגנון הארץ ישראלי,ניתן לראות במבנים רבים בירושלים ,אך רבים משרטוטיו הפכו לבתים בסגנונו המיוחד באזור רחוב הירקון בתל אביב, ניצחונות הצבא הגרמני במלחמתו באפריקה והתקרבותו לכיבוש מצרים, גרמו למשפחת מנדלסון לעזוב את ישראל וביתם בתחנת הרוח ברחביה ולהגר לאמריקה.
 
תחילה התגורר בניו יורק וחבר לחבריו ,אנשי הרוח והמדענים שהיגרו לארצות הברית בעת עליית התנועה הנאצית לשלטון בגרמניה, בכדי להשיג הכרה לעבודתו ,החליט לערוך תערוכה לעבודותיו ושרטוטיו במוזיאון המטרופולין בניו יורק, מזלו הרע בגד בו כאשר ביום פתיחת התערוכה החדשנית ,תקפה יפן את ארצות הברית בפרל הרבור , והאנשים לא הגיעו לתערוכה ובכך איבד את הפרסום וההכרה לעבודותיו שכה קיווה להם.
 
מנדלסון ומספר אדריכלים, פנו למשרד הביטחון האמריקאי ,על מנת לעזור להם בתכנון אדריכלי ככול שיידרש, הצבא האמריקאי שהתלבט באותה העת ,באיזה פצצות תבערה להשתמש להפצצות ערי גרמניה על מנת להכניעם, ביקש לבנות עיר הדמיה של המבנים האופייניים וסוגי החומרים האופייניים שבהם השתמשו בגרמניה לבניה.
 
מנדלסון שעמד בראש קבוצת מתכננים ואדריכלים הקים את הכפר הגרמני , בשטח מחנה צבאי בקונטיקט, על המודל הזה ניסה חיל האוויר האמריקאי את השפעתם היעילה של ההפצצות, לאחר ניסויים אלו נמצא המתכון הנכון והחלה הפצצת ערי גרמניה.
 
צחוק הגורל שבעזרתו בבניית המודל של הכפר הגרמני, הושמדו רבים מהבתים שתכנן בעיקר בברלין כולל בייתו האישי ,בעת ההפצצות של חיל האוויר האמריקאי במלחמה, בשנת 1952 נפטר אריך מנדלסון בבייתו בקונטיקט , בצוואתם ביקשו בני הזוג , כי גופתם תישרף ואפרם יפוזר מתחת לגשר הזהב בסאן פרנסיסקו, עוד הוסיפו בני הזוג כי אינם מעוניינים שיציבו מצבה וקבר בעבורם, רק הסיפור על חייו המיוחדים של גאון אדריכליי יישאר עמנו עד שיעלם. 
 
 מעט על דוקטור אברהם שרון (שבדורון )

מאגדות זקני ירושלים מסופרת אגדת האוטוגרפים והתמונות של דוקטור אברהם שרון (שבדורון ) ,שנים רבות מתארים זקני ירושלים את דמותו של דוקטור אברהם שרון (שבדורון )המהלכת ברחוב יפו בירושלים, במעלה לכוון בנק לאומי אפ"ק (שאינם עוד) , בנק שכיום 2013 עובר שיפוץ לקראת משימתו הבאה בחיים.
 
זקני העיר מתארים את גבו כפוף מגילו הרב ובהליכתו המהוססת ניכר גילו , מתחת זרועו תיקו הנצחי שבו אוחסנו גזרי עיתונים ודפים מצהיבים , הדוקטור אברהם שרון נהג לסור לבנק מספר פעמים בשבוע, שם נכנס למרתפי הבנק שבו אוכסן אוצרו השווה כסף רב, מעבר לאוסף חיו, דגל הקשיש במלחמתו כיחיד ,ברעיונו להחליף עם מדינות ערב את התושבים ,על פי הרעיון ,הם ייקחו את התושבים הערביים מארץ ישראל ואנו נקבל את תושביהם היהודיים .
 
את איסופו החל בשנת 1896 החל הדוקטור כאשר מלאו לו 16 שנה, היה זה איסוף אובססיבי למסמכים ,דפים ותמונות של אישים מפורסמים מהמאות הקודמות ומההווה ,עד שיצר אוסף וחתימות נדירים, שבו דפים שהתמונה המתנוססת עליהם הייתה יחידיה ובלעדית.
 
בשנות השישים כלל האוסף ,חתימות של למעלה מאחד עשר אישים ודמויות היסטורית ,ולמעלה מששת אלפים צילומים ודוקיינות של אישים ,לעת זקנתו מסר את האוסף לגנזך הספרייה הלאומית בירושלים
 
מסמכיו אלו היו מסמכים מקוריים ואוטנטיים ,בנוסף הוא אחז באוסף של גדולי האומה היהודית בארץ ישראל. חלק גדול מהאוסף נתקע בספריה של האוניברסיטה העברית בהר הצופים לאחר מלחמת השחרור עד מלחמת ששת הימים,
 
חלק הוטמן במרתפי בנק לאומי בסניפו הראשי ברחוב יפו האוסף כלל: כתבי יד בחתימת מנהיגי דת יהודיים גדולים בתורה לדורותיהם כמו יוסף קארו הגאון מווילנה הרמח"ל ,אישים יהודיים מפורסמים כמו דרייפוס , היינריך  הרץ ממציא האלחוט, אבות תקופת ההשכלה היהודית משה מנדלסון ,אישים עשירים יהודיים, אנשי העלייה לארץ ישראל ,בן יהודה, פינסקר ,משה הס ועוד, מדינאים יהודיים, דוד שוורץ ממציא הצפלין ,איינשטיין ממציא תורת היחסיות ,שחקנים ובימאים ,אנשיי ספורט וכול מה שניתן להשיג.
 
זקני העיר מוסיפים כי במקום שלא הצליח להניח ידו על מסמך חתום ,היה עורך תחבולות לשכנע ולהעביר את המסמך לידו,באוספו השקיע את כספו וכספו של אביו , אנו תושבי ישראל עדיין מחכים שיקום מוזיאון להצגת האוסף הנדיר הזה לכול כלל ישראל ולא רק לחוקרים המעלעלים בניירות אלו למחקריהם.תודה למר מ. אבידן על העזרה בהכנת מאמר זה .






















 
 

 
 
 
בניית אתרים - שרקור