דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

בצלאל בית הנכאות לזואולוגיה באוניברסיטת הר הצופים

 

ישראל אהרוני היה מנהל בית הנכאות הזואולוגי באוניברסיטת הר הצופים , הוא היה גם בעליו של אוסף ציפורים חנוטות וחיות שהוצגו במרתף מוזיאון מנזר הגרמני אכסניית פאולוס,  ליד שער שכם בעיר העתיקה,האוסף שנבנה בין השנים 1904-9 האוסף כלל את ציפורי ארץ ישראל וסביבותיה, באוסף הוצגו גם ציפורים שנכדו או ציפורים נדירים כמו : השוור, הדבקן הסורי והשקיטן.

שמו של המבנה אכסניית פאולוס ,התפרסם בזכות שני אוספיו המפורסמים : אוסף בעלי החיים המפוחלצים של חיות ובעלי כנף בעיקר מחיות שחיו בישראל כמו דוב סורי, נמרים,אריה,ציטה,ציפורי טבע כולם כונסו בחדר קטן לתצוגה, אוסף זה הזמן עשה בו שמות והחיות המפוחלצות החלו להתפורר הועבר בהסכמה לאחר מלחמת ששת הימים לידי המכון הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב ומוצג שם.

התצוגה השנייה בקומת המרתף ,נקראת מוזיאון לארכיאולוגיה והיסטוריה ,הכוללת אוסף של דגמי מבנים שבנה הכומר אדריכל קונרד שיק ,כולל דגם העיר העתיקה ,כפי שהוא נראה במאה הראשונה לפני הספירה ,במוזיאון בנוסף לאוסף עבודתו בכנסיית המשיח ליד שער יפו בעיר העתיקה , שני המוזיאונים של עבודתו של קונרד שיק בכנסיית המשיח ובאכסניית פאולוס עוברים שיפוץ ,שנפתחו לקהל בתחילת שנת 2012 .

בתחילה דרכו כחוקר , חש בדידות ותחושה של המשוגע מהנחשים שאנשי ירושלים הדתיים ברובם לא השכילו להבין את עבודתו החשובה והברוכה באספנותו ובחקר החי בארץ ישראל, תחילה אכסן את אוסף בעלי החיים, בחדרי דירתו בירושלים , אך שהמקום צר היה נאלץ לחפש לו משכן חדש , בצר לו חלק מהאוסף נמסר לידידו פרופסור דלמן בגרמניה, חלק מהאוסף נמכר למוזיאונים אחרים פרטיים וממשלתיים ,כמו מוזיאון אכסניית פאולוס.

האגדות הירושלמיות מספרות כי בתחילת מסירת חלקים מאוספיו, פנה לבוריס שץ מייסד בית הספר לאומנות בצלאל על מנת שירכשם ויציגם בבית הנכאות של בצלאל ,בוריס שץ התלהב והגיש תוכנית רכישה לידי הוועד המנהל בגרמניה שאושרה לבסוף  , הסיבה שבגללה רצה בוריס שץ את האוסף ,הייתה האפשרות לתלמידי בצלאל והאומנים לצייר ולשלב את הציורים בעבודות בצלאל בריקועים ,באריגה וברקמה וכמובן בציורי טבע מארץ ישראל.

במיוחד קסם לו הרעיון לפתוח אוסף באגף זואולוגי בבית הנכאות בצלאל , של בעלי חיים  ציפורים ופרפרים מארץ ישראל,לאחר אישור התוכנית ,הוקם האגף הזואולוגי בבית הנכאות, שעבר בשנת 1927 , לידי ההנהלה הציונית שמסרה אותו לידי האוניברסיטה העברית.

מעט על עבודתו המחקרית של ישראל אהרוני

עוד כאשר חיי ברוסיה ולמד זואולוגיה התבלט אהרוני בידיעותיו וברצונו לחקור וללמוד את הנושא לעומק, כאשר עלה לארץ ישראל בשנת 1902 התיישב בירושלים ושימש לאחר שנים בתפקיד מורה לעברית בבצלאל ,והרבה להשתמש בספרייה הקיימת בבית הספר, אך מהר מאוד החל ללמוד מן הטבע עצמו בתחילה בתחום הפרפרים ובמהרה בתחומי בעלי הכנף והחי בארץ ישראל .

כמו שאנו אומרים פגש משוגע אחד את משנהו ( בלי להיעלב רק באופן חיובי) אהרוני את בוריס שץ והחיבור יצר את האגף הזואולוגי בבית הנכאות בבצלאל בשנת 1908, אט אט קנה מחקרו המדעי ועבודתו מהלכים של הערכה בקרב הזואולוגיים בעולם ,אוסף שלם של פרפרים מארץ ישראל שלח אהרוני לברון ואלתר רוטשילד שזה היה תחביבו הגדול, כמובן שהחל לפרסם את מחקריו ואף הוציא ספר מאוסף פרפריו הארץ ישראלים לרחבי העולם והחל לכתוב בירחונים כמו מולדת ,החקלאי.

ישראל אהרוני החל להרצות אודות מחקריו על החיי בארץ ישראל ,באולמות כמו בית העם בירושלים וברחובות ,הרצאות אלו משכו קהל של משכילים,בהרצאותיו סיפר על הרמשים והחיפושיות, על בעלי הכנף על הדגים שלפי דבריו רק במימי העיר יפו איתר וקטלג כארבע מאות סוגים,לימד את ההבדלים בין הנחשים המסוכנים לבין הטובים ואיך להבדיל בינם וכיצד להילחם בכנימות העצים בחיפושיות .

בשנת 1908 נשלח בידי חברו בוריס שץ לחקור את החי במדבריות סוריה, התלווה אליו מי שכונה הצייד העברי הראשון חנני בעת שעשו שניהם במסע החיפוש נתגלו בפניו בעלי כנף נדירים זוחלים ,נחשים ולטאות מדבריות, כיוון שמסע מחקר זה הניב תוצרת רבה ,החליט הצמד להמשיך בסיור מחקר נוסף במדבר סהרה ,

בשנת 1908 ערך מחקר בעבור השולטאן התורכי באזור בקעת ים המלח ובימה, את הממצאים הציג בארמונו של השולטאן באיסטנבול ( קושטא) , בעת שעבר להתגורר בעיר רחובות בשנת 1909 הפך הבית שנותר בירושלים כמוזיאון בעלי חיים ובעלי כנף ,מעבדת מחקר עד שנת 1915 בעת מלחמת העולם הראשונה.

בשנה זאת עבר אהרוני ישראל  ללבנון ושרת כקצין בצבא, שם שהה כשלוש וחצי שנים וניהל לאחר שפתח בהוראתו של גמל פחה המפקד הצבאי בית נכאות לחיות , באותה תקופה אף הגדיל את אוספו והחזירו לרחובות בשנת 1919 , לאחר תקופה קצרה העבירה לידי האוניברסיטה העברית בירושלים כאשר נוסדה במתנה.

בשנת 1920 הקים בעבור וועד הצירים את בית הנכאות החקלאי והטבע בבית מחניים ,את אגף הזואולוגי , בעת ההיא הצטרף ועבד כזואולוג בממשלת המנדט ,בעבודתו זאת יצר אוסף מכרסמים וחסרי חוליות , צפרים מועילות ומזיקות לחקלאות ,אוסף שנשלח למוזיאון הבריטי ולבסוף חזר לידי האוניברסיטה העברית,כאמור רצונו לחזור למקורות הביאה אותו לחפשם בספרי התנך ולהתחקות ולחפשם במקום מושבם של בעלי החיים, הדגים , הרכיכות וחסרי החוליות הלטאות והנחשים .

ישראל אהרוני גם רכש ספרים נדירים הדנים בבעלי חיים ודגים והקים ספריה מדעית ייחודית וייקרה ,חיפושיו אלו אחרי המקורות וחיות נדירות הביאו אותו לגמוע מרחקים ובאזורים שונים בעולם כולל מדבריות והרים , את תוצאות מחקריו ומתגליותיו ניתן היה בהמשך ללמוד עליהם ,על מבנה גופם והסתגלותם לתנאי הסביבה שבהם חיו בעלי החיים.

ישראל אהרוני שלט בשפות רבות כמו: אנגלית ,רוסית, ערבית,סורית,יוונית,לטינית,צרפתית וגרמנית ,יכול היה להקים כרטיסיות מעקב ולשמר את שמם המדעי בבליל השפות , גם כאשר עסק בהוראה מדעית של בעלי חיים הקפיד ללמד ולציין את שמות העצמות והחלקים בגופם של בעלי החיים ולהבדיל בין מין למין על פי השינויים בגופם של בעלי החיים.

כיוון שהעם הערבי וחלק מן היהודים התנכר לנחשים ,כיוון שלדעתם פגיעתם פגיעה רעה , ישראל אהרוני ,הסביר ולימד מי מהם מיטיב עם החקלאות ושרשרת המזון ומי הם הנחשים המזיקים , הוא טרח והוציא קטלוגים מגדירים ומלונים לחומר זואולוגי .


 
 
 
בניית אתרים - שרקור