דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ממילא סיפור משפחת שטרן בשכונה

 
מעט על מיכאל שטרן האב

האגדה לבית שטרן מתחילה בעת שהיהודי ששמו היה שאייר, יהודי עני ומרוד שחיי בחבל ארץ קרוב לעיר פרנקפורט בגרמניה ,בעת שצר לו היה מאוד החליט לנדור נדר,שאם השם יעזור לו להתעשר הוא יעלה לארץ ישראל ואכן היהודי שאייר התעשר והחליט לקיים את נדרו בעת שעלה לארץ ישראל לקח עימו את חברו הטוב מרדכי שטרן כחבר וכמורה דרך , משפחתו הדתית ציונית של מרדכי שטרן ,התפרנסו מטחינה בטחנות הקמח שלהם ,בכפר נאדרן ליד העיר פרנקפורט .

מיכאל שטרן ,היה נכדה של בתו של הרבי מאיר הכהן (מהר"ם ) שיף, בעלת הייחוס בעולם היהודי ,שנקבר בבית הקברות בפרנקפורט בגרמניה ,הרב מאיר הכהן ,ניהל את קהילת פראג במשך 18 שנה,בצוואתו ביקש כי יאספו ספריו ופירושיו אשר כתב לתוך ארון זכוכית ויוצבו בעירו פרנקפורט ,חלק ממורשתו אבד כאשר פרצה שרפה בשנת 1711 ברובע היהודי בפרנקפורט .

לאחר עלייתם של החברים שאייר ומרדכי שטרן לארץ ישראל , השתקעו החברים למגורים בעיר העתיקה ,מרדכי שטרן עמל והביא את משפחתו : הוריו אחיו ואחיותיו ,בזמן שעלו לארץ בשנת 1881 מכרו את רכושם וטחנות הרוח לסוחרים.

 

 

  מיכאל היה אדם דתי ,בעל נימוסים והתנהגות ייקית טיפוסית , אשר דבק בירושלים ולא יצא ממנה ,אלא רק לשם הבאת כלתו איטה מנמל יפו ,הוא רכב על חמור ליפו , האגדה ממשיכה בסיפורה ומספרת שכאשר הגיעו לשערי העיר העתיקה לקראת חשכה נתקעו מחוץ לשערים שננעלו לקראת הלילה .

מעט תאריכים ומידע

איטה אשתו של מיכאל שטרן ,עלתה מהעיר וויטנברג לארץ ישראל בשנת 1888 היא הייתה אחותו של החלוץ יונה מרכס ,המשך לאגדה מספר ,כי בין משפחת מרקוס ושטרן היו נשואים שני האחים ממשפחת שטרן לשתי אחיות ממשפחת מרכוס,כמו שנאמר הכול במשפחה המורחבת.

איטה שטרן נפטרה בשנת 1941 בגיל 81 שנה ,בעלה מיכאל שנולד בשנת 1857 ,עלה לארץ מהעיר פרנקפורט בשנת 1881,לאחר עלייתו לארץ ישראל  גר מיכאל בתחומי העיר העתיקה בשנת 1841 חגג מיכאל את שנתו השמונים וחמש, ובשנת 1944 נפטר בגיל 88 הוא נקבר בהר הזיתים, בחלקת משפחת מרכוס ושטרן בקבר האחרון שנכרה בחלקה המשפחתית , מנישואיהם של איטה ומיכאל נולדו  ילדיהם יהודה ומרדכי .

מיכאל (מיכל) ורעייתו איטה (יינטי )שטרן לאחר שבנו את ביתם וחנותם ברחוב ממילא, מפרסמים בשנת 1897 כי בבית מסחרם הנמצא ברחוב ממילא 83 ,שבחנותו נמכרים ,בגדי צמר אריגים ושמלות וציוד לנשים,חלוקים כותנות ומכנסים לגברים,מפות שולחן,שמיכות ,עוד מודיע מיכאל שטרן כי הוא מחזיק בסוכנויות בלעדיות לבגדים וצמר של פירמות ידועות מאירופה,מחירי הבגדים זולים והוא ממליץ להגיע לחנותו.

בשנת 1905 מפרסם מיכאל שטרן כי הוא מעוניין להשכיר בית , הממוקם מול ביתו של קונסול יוון בירושלים ,כחמש דקות הליכה משער יפו, מיכאל שטרן תרם כסף בשנת 1911 אגודת המכבים הקדמונים, בשנת 1923 מפרסם שוב מיכאל שטרן כי הוא מעוניין להשכיר דירה בת ששה חדרים ברחוב הברכה (רחוב ממילא) , בשנת 1933 קיבל מיכאל שטרן את הזיכיון לשמש כסוכן של סכיני הגילוח בינהור בחנותו ברחוב ממילא 83 ( בית מוזיאון הרצל).

ספור בית שטרן בממילא

בתקופה שיהודים החלו לצאת מגבולות חומות העיר העתיקה הקימו מיכאל , יהודה אחיו וגיסו יונה מרכס את המבנה ברחוב ממילא  18 (בימי התורכים רחוב הבריכה או ממילא מספר 83-5,הבית נבנה בשנים 1884-7 , לאחר שרכשו את חלקת האדמה מידי הכנסייה האורתודוכסית , הבית היה גדול ונבנה ברמה אירופאית ובסגנון אירופאי .

ספור ביקור הרצל בקצרה בשנת 28,10,1898

קיסר גרמניה וילהלם השני ורעייתו אוגוסטה ויקטוריה הגיעו לביקור בארץ ישראל , הרצל הגיע על מנת להיפגש עם הקיסר הגרמני וילהלם השני בירושלים על מנת לשכנעו לאפשר ליהודים להקים מדינה בארץ ישראל על פי זכותם מהיותם תושבי ארץ ישראל שגורשו ממנה.

לצרך הפגישה עם קיסר גרמניה נסע הרצל ביום שישי ברכבת לירושלים ,רכבת נוספת שאורגנה על מנת להסיע את חברי פמליית הקיסר מחמת הכמות הגדולה של המלווים,לירושלים הגיע הרצל בקרבה לכניסת השבת ובעיית בריאות שתקפה אותו , הרצל הגיע עם מלויים וצעד למלון קמניץ רגלית חולה, כיוון שלא רצה לחלל את כניסת השבת , כיוון שהגיע מאוחר סברו בעלי המלון שהוא אינו מגיע ,או שאולי עקב העומס לחדרים נמסר חדרו לאחרים.

בצר לו פנו חבריו למשפחת שטרן שגרו ברחוב ממליא ( רחוב הברכה) והרצל הגיע לביתם עם חבריו על מנת ללון ולהתכונן לפגישתו עם הקיסר וילהלם השני במלון שליד שער יפו בעיר העתיקה, את אירוחו של הרצל לקח על עצמו הבן מקס ( מיכאל) בנו של מיכאל מרדכי שטרן , ארבעה ימים התגורר הרצל בביתו של שטרן ברחוב ממילא .

לאחר הביקור נכדו של יהודה שטרן מקס שטרן הפך חדר אחד בדירה למוזיאון הרצל ,שבו הוצגו תמונות וחפצים מהביקור ההיסטורי, המוזיאון ובית המגורים התקיימו עד שנות השבעים ,בעת בניית מדרחוב ממליא ( שדרות אלרוב) הבית פורק ושוחזר הבית למורת רוחה של המשפחה ,שגרה במבנה לאורך דורות ,עד שבצו בית המשפט העליון נאלצו לעזוב ולאפשר את העתקו ושחזורו במקומו החדש בשדרות אלרוב .

בשנת 1950 החליטה עירית ירושלים לקבע שלט על קיר הבית ברחוב ממילא ,על השלט שנחשף בידי ראש העיר נכתב כי :בבנין הזה התאכסן בנימין זאב תיאודור הרצל ,בעשותו פו למען הקמת המדינה היהודית בתאריך 2.11.1998 .

בטקס קביעת הטבלה על קיר הבית נכחו בני המשפחה כולל הנכדות חנה וחווה שטרן ,שאף הוסיפו כי בחדר הכניסה טחנה איטה שטרן את פולי הקפה להכנת כוס הקפה להרצל, בעת שבני המשפחה המשיכו לשמר את חדר השינה של הרצל וחבריו :פרופסור מכס בודנהיימר דוד וולפסון,דוד שואב וזאב שנירר .

מזיכרוני כילד שביקר במקום עקב קרבתו לעסק המשפחתי בממילא, אני זוכר כי בחדר הקדמי ,הושם דלפק ששימש למכירת תרופות וגלנטריה כולל סוכנות סכין הגילוח רקורד  ,על קירות חדר המוזיאון הפולחני ,תלו בני המשפחה תמונות,את מגילת יוחסין המשפחה ורהיטים מאותה תקופה,צאצאי מיכאל שטרן ונכדו מיכאל שנולד חמש שנים לאחר מותו של הסבא מיכאל וקרוי על שמו ,הם שפתחו בכול יום את המבנה ,שמרו ושימרו את ההיסטוריה היהודית והמשפחתית .

במוצגים היו מפה רקומה תלויה על הקיר, מפה שעליה הניחו את הלחם והמלח לקראת הביקור,ציור פורטרט של הרצל , שוט מהתקופה התורכית ששימש את הרצל ,תיבת נגינה (הסימפוניום) ופסי נחושת שעליהם מקועקעים בליטות שעליהם נחרטו שירים,גלוית תודה ששלח הרצל מוינה לאחר הביקור,ברכת שנה טובה משנת 1904 בכתב ידו של הרצל ,על נייר רשמי של ההסתדרות הציונית, מיטת השינה ,שולחן העץ שעליו כתב את מכתביו.

באחד מארונות הזכוכית,הונח ספר תנך שנכתב בשנת ,1662 שאותו אחז הרצל בידו כאשר ישב במרפסת הבית אל מול חומות העיר העתיקה, תמונה שבה נראה הרצל צופה בתהלוכת הקיסר בדרכו לשער יפו כאשר הוא חולף ליד ביתו של שטרן בממילא,על המדף הונחה מטחנת הקפה שבו טחנה איטה שטרן, פולי קפה להכנת קפה להרצל וחבריו ,עוד על הקירות תמונות כולל תמונת המשפחה עם הרצל בפתח ביתם, כובע הצילינדר שהושאל להרצל בעת מפגשו עם הקיסר,לידו הונחו השברייה והאקדח הקטן ששימשו להגנה,.

כיוון שהמשפחה עזרה למשפחת המופתי , הועברה פקודה חמורה בפרעות 1929 ו 36 מאת המופתי לא לפגוע בבית וביושביו, דבר שלא התקיים ערב מלחמת השחרור שאז אולצו לעזוב עם חפצי המוזיאון ולהתגורר במנזר רטיסבון ולאחר מכן בשכונת קריית שמואל, לאחר מלחמת העצמאות שבו בני המשפחה ולקחו בחזרה את רכושם ,שבו המשיכו להפעיל את המוזיאון על חשבונם .

אחרית דבר

תחילת אקורד הסיום התחולל כאשר זמן קצר לפני מסירת צו ההפקעה ,חדרו גנבים למוזיאון הרצל ,ונטלו את שעון הביצה המוכסף שנתן הרצל לבני המשפחה בעת הביקור , הם נטלו עוד מספר חפצים ,בעוד בני המשפחה מנסים להתאושש ממהלומה זאת הגיעה המכה השנייה בצורת צו ההפקעה.

בשנות השבעים החליטה העירייה לסלק את המרכז המסחרי ואת רחוב ממילא מנופה של ירושלים , כמאה דונם של היסטוריה ,לצורך בניית מפלצות נדלניות ובשם השימור (איזה מילים נפלאות) גם לביתם של שטרן ברחוב ממילא 18 הוצא צו פינוי הפקעה , לסיום ארבע דורות של שימור מורשת ביקור הרצל .

המצחיק הוא, שמטרת השימור הייתה לפתח את התיירות ,בהקמת מלונות ושדרות תיירות כשדרת אלרוב ( הקניון הפתוח),ולכן נשאלת השאלה מדוע קרעו חתיכת היסטוריה ונכס תיירותי לשימור המגוחך שנבנה במקומו ,תחנת הטרנספרמוטים של מלון ממילא ניצבת על חורבות המבנה ,מערכת משפטית של התנגדויות התקיימה לאורך שנים עד שבית המשפט אמר את דברו לבכייה לדורות.

סיפור נוסף של בן משפחת שטרן

אחד מבני משפחת שטרן גר בבית סמוך שחלקו האחורי שהיה מחסן לציוד שהובא בעת העלייה מגרמניה , ( זקני ירושלמים מספרים בקנאה עד היום על שפע הציוד והמוצרים שהיו במחסן זה )וחלקו מוסך לכוון רחוב העמק , וחלקו העליון שימש למגורי האח, ספור מיוחד קשור לאח זה .

כיוון שנטייתו הייתה של הנער הייתה לכוון המכאני , פנו בני המשפחה למנזר בממילא בתקופה שלפני מלחמת העולם הראשונה , המנזר האורתודוכסי היווני אשר מכר להם את חלקות האדמה שעליהם בנו את ביתם ,אנשי הכנסייה כתבו מכתב המלצה לבן המשפחה שנשלח ללמוד מכונאות וחרטות בבית ספר למקצועות במנזר בסביבות המבורג .

כול הנושא של שליחת בן המשפחה ולימודו בגרמניה במנזר היה עטוף רוח חשאיות, לאחר לימודיו חזר שטרן לארץ והחל לעבוד במקצועו וטיפל במערכות מנועי שאיבת המים של המנזרים ובעבודה מכאנית שנדרשה במנזרים באזור ירושלים, כמו כן תיקן מקדחים ומכונות חציבה של הערבים והיהודים באזור ירושלים והסביבה .

בשנת 1928 שטרן החרט היה שותף בבית מלאכה – בית החרושת שמיקומו היה בבנין הסולל , שלושת השותפים : שטרן,אויסטרייכר  ופרל ,בית חרושת תיקון והרכבת מכונות ועבודות חשמל .

לאחר נישואיו נולדו לשטרן החרט שלוש בנות שנישאו : הבת רינה נשאה ליוסף דהאן ,הבת השנייה התחתנה עם משפחת קאבסו,הבת השלישית נשאה לשוורץ הקטן מהבגדים,ברחוב הסולל – חבצלת.

בעת שהמון ערבי שרף את המרכז המסחרי ערב מלחמת השחרור עברה המשפחה להתגורר במנזר רטיסבון עד שהסתיימה הלחימה והם חזרו לגור בביתם.
 

ספור ביתם של בני שטרן ברחוב יפו 56

ביתו של הסוחרים יהודה (ליאופולד) ואחיו מרדכי מקס שטרן ,אשר נבנה בעזרת הקבלן דוד שלמה קרשינסקי, בפיקוח המשפחה ,כולל האב מיכאל (מיכל) שטרן המפורסם מסיפור ביקור הרצל, אך למעשה את המבנה והפיקוח על הבנייה במבנה ברחוב יפו היה בידי, שני בניו של מיכאל הבן מרדכי מקס ואחיו ליאופולד יהודה ,כיוון שיהודה הרבה בנסיעות לצרכי המסחר רק כאשר חזר ממסעותיו היה מתגורר בדירתו במבנה בחלקו המזרחי של הבית .

שאר בני משפחת שטרן , המשיכו להתגורר בבתיהם בשכונת ממילא עד מלחמת השחרור , שאז עברה המשפחה בתחילה למנזר רטיסבון ברחוב הנגיד ולאחר מכן לביתו של הערבי והבי ברחוב האר"י 7 בשכונת קריית שמואל.

הבית כלל שני חלקים שנרשמו על שמות שני הבנים ,החלק המזרחי על שם האח ליאופולד והחלק המערבי על שמו של הבן מרדכי מקס , לשני החלקים הייתה כניסה משותפת, המבנה כלל קומות ממסד לחנויות וארבע קומות של דיור.


 
 
 
בניית אתרים - שרקור