דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

בית וגן – בית חרושת לגפרורים של האחים דונגית נקרא דונג אור בע"מ

 

בשמם השני גפרורי ירושלים

אדם חולמני היה נחום חשבי וחברו המהנדס ,כאשר ראו בחזונם , הקמת מפעל ליצור גפרורים בארץ ישראל, לא נותר לנו , אלא להוסיף את מילות האלמוות ,שנכתבו בידי  חנה סנש ," אשרי הגפרור ".

ראשו של ממציא וחזון בידיו , הם שהניעו אותם ,להקים מפעל גפרורים זה בבית גרבלסקיברחוב ברגמן בשכונת בית וגן ,נחום חשבי יצר ואף שכלל את מכונות יצור הגפרורים ליצור גפרורים משופרים ובכמויות גדולות יותר והתחרה בסחורה מיובאת שהגיעה מאירופה

השלטונות בארץ ישראל ומנהיגי היישוב היהודי , לא הבינו את הצורך בקידום ושימור התעשייה המקומית , יש לציין כי מרכזי קניות , שהיו בארץ ישראל כמו המשביר , היו שבוים  בשמות הלועזים ונעזרו במערכות המכירה המשומנות של היבואנים  והתוצאה שמזדקרת לעין בהיעלמותם ,מספרת את סיפורם  הרב ,של מפעלים יהודיים שקמו בטרם הקמת המדינה ולאחריה , אשר שבקו וקרסו כלכלית ומי זוכר את שמם , המהלך כיום ברחבי שכונת בית וגן ושואל ,מי מכיר את החור שבקיר, מקסימום יוכל לבהות בחורו של הנקר שנותר.

 

בשנת 1936 ,שימש נחום חשבי גם כמזכיר ,במחלקת המסחר והתעשייה בארגון בירושלים, בעת שכיהן במשרת המזכיר ,ביקש להקים ועדה קבועה ,שתפעל על מנת לגשר בסוגיות השונות , הקשורות לענפי היצור השונים ,כמו קביעת סוגי האשראי העומד לצורך רכישת חומרי הגלם ,גובה המכסים המוטלים על יבואני חומרי גלם,לפעול להבאת מומחים לבתי החרושת מחול, ובעיקר להתדיין בצורה קבועה עם השלטונות, על מנת לפתור את בעיות היצרנים אל מול הממשל , כאשר לסוגיות אלו , נוספו בעיית הבעלויות על המפעלים והסקטורים השונים, כמו הבעלויות הפרטיות, הציבוריות או הקיבוצניות .

בשנת 1938 נמכר המפעל למשפחת מאיר ( בוני כולבו שלום) האחים מרדכי ,משה ובנימין מאיר,לאחר מכירת המפעל, אף נפתחו הסניפים החדשים בקפריסין, מצרים,בביירות ובבגדד.
 

בשנים 1942-45 מפרסמת חברת דונג אור (דונגית ) את גפרוריה לדוגמא : קשה להאמין אבל זאת עובדה , גפרור דונגית מוצתים בכול חפץ , החברה מוסיפה בדוגמא אחרת על כניסת גפרורים מסוג חדש שאינם מעץ אלא משעווה דבר שחוסך  בשימוש בעץ ,הגפרורים פועלים היטב , על קופסאות הגפרורים מצויים צירים מנופי הארץ וסמליהם של שנים עשר השבטים.

עוד מוסיפה החברה כי בכול קופסת גפרורים מתוצרתה יש חמישים גפרורים ואין לשלם יותר מגרוש מחיר אחיד בכול הארץ ,בעבור קופסת גפרורים.
בשנת 1945 מפעל דונג אור, זכה להיכלל בתואר המפוקפק " מפעל שנשדד בעת שעבר שוד של כנופיה בת שישה אנשים , חבורת השודדים הגיעו למפעל בשעות הלילה , טענו שהם שוטרים בעת שפתח להם את הדלת, לאחר שנכפת השומר נגנבו סחורות רבות ובעיקר חומרי גלם ליצור.
לצורך ההתרחבות והקמת המפעלים, הקימו האחים מאיר, חברה שנקראה " פלמה לשווק והקמת בתי חרושת ליצור גפרורי שעווה " מפעלים אלו ליצור גפרורים הוקמו בארצות השכנות, עשרות מכונות נמכרו בידי חברת פלמה לשכנינו, כיוון שהמכונות ליצור ,לא התאימו לייצור מוגבר של כמות הגפרורים ,פנו האחים למהנדס ששיפר את המכונות ואפשר ייצור מוגבר של גפרורים.
 

בתאריך 8.6.1973 , בעת פתיחת מוזיאון השעווה במגדל  שלום בבעלות האחים מאיר , בכתבה של אלי קינן , בעמוד 55 בעיתון דבר, המספר כי פיתחו מכונה ליצור גפרורים משעווה , מכונות אלו נמכרו למיליונר מביירות ולעוד ארצות.

אוגוסט 1949 לקראת פתיחת בית החרושת לגפרורים בקפריסין ,הוקמה חברה שבה חמישים ואחת אחוז מהון ההקמה יהיה בידי בעלי הון מקפריסין ושאר הבעלות בידי אנשי עסקים מישראל (לדעתי האחים מאיר) , לאחר הקמתו פרסמה החברה על הבאת חלק מהסחורה למכירה בארץ ישראל במחירי ברי תחרות וזולים.

את סחורתם שיווקו בני משפחת מאיר ,ברחבי ארץ ישראל ולארצות השכנות , כולל: האי קפריסין,רבים מלקוחותיהם היו הערבים , שאהבו את הגפרורים שעמדו בתלאות ,המפעל עלה ושגשג עד שנת 1945 וכיוון שהניחו את רוב תוצרתו בסל אחד ,נוצרה למפעל ולמערכת השיווק , בעיה שהתגברה כאשר החל החרם הערבי לסחורה של יהודים ,היצור במפעל ירד וזרם ההזמנות והמכירות נתקע ,המפעל נדרש להתייעלות , כתוצאה מכך ,מתוך עשרות העובדים במפעל, נותרו כעשרה עובדים ועובדות בקווי היצור והמכירות.

בשנת 1946 נמכרה קופסת גפרורים ממפעלם בארץ ישראל, במחיר של 10 מיל , הגפרורים נתפרסמו בזכות מעטה השעווה שהגן על ראשי הגפרורים והבטיח להם הצתה מוצלחת והגנה מפני פגעי רטיבות, בשנת 1951 נחתם הסכם שכר עם יתרת עובדי חברת הגפרורים הסכם זה הבטיח את שכרם של עובדי הייצור ואנשי האריזה במפעל.

בשנת 1953 החלה להתברר תביעת העתקת פטנט גפרורי השעווה של חברת דונג אור מחברה שוודית, שטענה כי הפטנט לגפרורי השעווה במתכונתם הנוכחית וייצורם בידי חברת דונג אור מועתקים, כיוון שחברת דונג אור פרסמה את הרכב התוצרת בעיתון רשומות, החלה התביעה, בשנת 1955 שאז נקראו הגפרורים בשם גפרורי ירושלים , בבית משפט השלום נקבע לטובת מפעל הגפרורים, אך בערעור בפני בית המשפט המחוזי התהפך הזיכוי בהרשעה .

 


 
 
 
בניית אתרים - שרקור