דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים ספור התעלות הנסתרות בתקופת מלחמת השחרור

 

ספור התעלה שבין ימין משה להר ציון

תחילתה של מנהרת ימין משה לכוון הר ציון מתחילה בתקופה שלפני מלחמת השחרור והמשכה בעת ששודרגה קמעה לאחר המלחמה בעת ששימשה להעברת אנשים ותחמושת להר ציון שהיה בחלקו בידי הירדנים, כול זאת על מנת להסתתר כנגד צליפות הירדנים לכוון אנשי ימין משה והעוברים ושבים.

נקודת התחלת המנהרה בימין משה היא , בנקודה שמתחת לשער מונטפיורי – טורא ,שניצב מתחת למבני טורא , התעלה החלה במדרון מתחת לשער , אל המנהרה המחופה שמתחת לאדמה ,היו צריכים לרדת בשורת מדרגות מהפתח התת קרקעי היא הוליכה לחלק השמאלי של בריכת השולטאן ,מתחת לסביל של המים כיום על הגשר של בריכת השולטאן ,חצתה מתחת לכביש היורד מתחת לחומות, והחלה לעלות לכוון הר ציון .

בחלקו הימני של בית הסמינר לארכיאולוגיה וכמרים בית גובוט ומשם לחלק שלנו בהר ציון, מנהרה זאת שימשה בהתחלה להובלת תחמושת ומזון לכוון הר ציון ומשם לרובע ובחזרה הועמסו פצועים על אלונקות ופונו דרך התעלה, אלא שהתעלה הייתה מאוד צרה וקשת מעבר וחלקם של הפצועים מטלטולי הדרך על האלונקות לא שרדו , המעבר גם נחסם מהקטע של הר ציון בואכה לשער ציון ולרובע בעת הלחימה ברובע .

 

כיום נותר מהמנהרה ,רק המקטע שמתחיל את העלייה לאחר חציית הכביש, רוחבה של המנהרה היה כמטר וגובה בסביבות 150-70 אנשים נאלצו ללכת כפופים בעת המעבר בתעלה,בשנת 1950-52   מתחה חברת בזק קן טלפונים מימין משה דרך המנהרה להר ציון ומשם נמתחו קווים לכול העמדות ( את סיפור קו הטלפון סיפר לי מנשה פנסו משבויי העיר העתיקה שעבד לאחר שחזר מהשבי בבזק .

סיפורה של התעלה לכוון האוניברסיטה בהר הצופים

בימי בקרבות בירושלים במלחמת השחרור, כאשר מתחם הר הצופים נותק מירושלים והוקף בחייל הלגיון הערבי והכנופיות, החל מבצע למצוא דרכים נסתרות להגיע לכוחות נצורים במובלעות באזור ירושלים , המשימה הוטלה על גדוד מוריה שהגיע לירושלים בתקופת ההפוגה השנייה במחצית אוגוסט על מנת לשפר עמדות עקב הפרות הסכמים שהיו מצד הערבים.

הגה מי שהגה את הרעיון להסתייע בתעלות הביוב העירוניות ובתעלות שנחפרו בתקופות קדומות יותר, אחד הרעיונות הראשונים היה לנסות להגיע בתעלת הביוב שהוליכה מכוון שכונת בית ישראל לכוון וואדי גוז, חלק מהתעלה היה יבש וחלקה פעילה, התעלה בחלקה הייתה רחבה וגבוהה ובחלק ממנה נדרשה זחילה.

מפקד הפלוגה רומק בגדוד מוריה, בלוית שני סיירים החליט לבדוק מעבר זה ,לאחר מסע של ארבעים דקות הגיעו הסיירים לפתחה של התעלה בוואדי גוז, השלושה המשיכו לכוון הר הצופים כאשר עקפו את שכונת שיח גראח, ובתעלה הפתוחה שהוליכה לכוון הר הצופים הגיעו לנצורים ,למחרת בחשכה חזרו באותה הדרך ובזאת נפתחה דרך נסתרת להובלת מזון ונשק לכוח הנצור.

תעלת המסתור בין רחוב הנביאים לשער שכם והפרחים

התעלה השלישית שעליה היה מעט מידע , הייתה גם תעלת ביוב ,שהוליכה  בירידה של רחוב הנביאים ,בקרבה ומתחתיה של עמדת הגבול הירדנית ליד שער שכם , עמדה זאת נקראה עמדת הגפרורים ,התעלה שחלקה היה ניתן לעבור בכריעה ובחלקה רק בזחילה, עברה מתחת לכביש רחוב שכם הראשי ,מול לשער שכם והמשכה לכוון שער הפרחים עוד למעלה ממאה שבעים מטר , בכוון מזרח הכללי.

במטה הצבא החליטו למוטט את הכביש,במבצע שנקרא תזמורת בשנת 1948 , במידה ויוזרמו כוחות מצריים או ירדניים נוספים שמטרתם לכבוש את אזור רחוב יפו ליד העירייה,ומשם לפרוץ הלאה לרחבי העיר, לצורך זה במנהרה הוטמנו כחמישה טון של חומרי נפץ ,מתחת לכביש ולמבנים הסמוכים, כמו כן מולכדה המנהרה כנגד ניסיון לנטרל את חומרי הנפץ.

האגדה מוסיפה כי אולי הרעיון היה ,לנסות לכבוש את אזור שער שכם וממנו לחתור לכוון הרובע היהודי,או אולי לכבוש את אזור מוזיאון רוקפלר ולגרום לנתק ואפשרות לתגבורת מהגדה לירושלים העתיקה ובכך לגרום לה להיכנע,ברעיון הפיצוץ הזה השתעשעו ברעיון כי ההריסות יהוו מחסה ונקודות ירי בניסיון להתקרב לחומות העיר העתיקה.

את המנהרה מילאו בחמישה טון חומרי נפץ רגיש ומסוכן לטיפול, שהוברחו למחסני הצבא העברי מצרפת ערב פרוץ המלחמה ,נעשה ניסיון לסדר מערכת אוורור לחבלנים שהניחו את חומרי הנפץ אך ניסיון זה כשל,קווי תאורה הוכנסו לתעלה ,ונקבעה נקודת הפעלה ומערכת גיבוי בבית החולים האיטלקי (כיום משרד החינוך),צוות ההפעלה שמר סביב השעון בנקודת ההפעלה עד אשר הוחלט לסיים את המבצע, אי לכך נותקה מערכת ההפעלה מהמטען למען שלא תהיה הפעלה בשוגג.

בינתיים ישבו הירדנים והיהודים על מנת לקבע את קו הגבול ושטחי הספר בינינו לבין הירדנים ברודוס, לאחר שנחתמו ההסכמים ,נוצרה בעיה ופחד אצל הכוחות הישראלים שהמטען עלול להתפוצץ והירדנים יראו בזאת הפרת ההסכם לשביתת נשק ואולי ניסיון לכבוש את העיר העתיקה.

בלית ברירה פנו נציגינו לשלטונות הירדנים וסיפרו את סיפור המטענים בתעלה, לקראת סוף שנת 1949, אי לכך נקבע מבצע פרוק שנקרא מטען בחסות האו"ם ונציגי הצבאות ,שבו יפנו את חומרי הנפץ מהמנהרה החבלנים שהניחו אותם.

לכן ניתנה הפקודה לפרק ולהוציא את המטען במבצע פרוק, כאשר החלה פעולת הפרוק לא ניתן לסלק את כל המטענים וחומרי הנפץ , המטענים שהוצאו פונו לאזור הגן הבוטני באוניברסיטה ופוצצו שם, שאר חומרי הנפץ שהיו בתעלה שניזוקו כתוצאה מהתיישנות וקורוזיה וחומר שהיה קשה להוציאו ,הוחלט לגביו לבצע פיצוץ מבוקר בתוך התעלה  תוך הגנה על האזרחים משני צדדי הגבול,כתוצאה מהפיצוץ יצא עשן לגובה של כמה מאות מטר והנזק היה מזערי יחסי.

כיוון שלא היה חומר כתוב עקב הסודיות שאפפה את המבצע , נותרו החבלנים שסיכנו את נפשם ונשארו בצל וקופחו פעמיים הן בספור הנחת חומרי הנפץ במבצע תזמורת והן בפרוק המטען במבצע מטען, רק אדם אחד מצוות החבלנים קבל את אות המופת והשאר נותרו בתחום השיכחה למרות שהעלו את סיפור המעשה שנים לאחר מכן.


 
 
 
בניית אתרים - שרקור