דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ישראל מוזיאון אחוזת דוברובין

 

האתר פתוח לביקור בתשלום בימים שני – חמישי ובשבתות בשעות 10:30-16:00 , גם בימי ראשון שבהם חלים חגים, טלפון לתאום 04-6937371 .

מוזיאון אחוזת דוברובין הינו אחד מאתרי המורשת הפזורים בגליל באזור ימת החולה ,לחווה אחת מחמש חוות שהוקמו מסביב יסוד המעלה  שהוקמה בשנת 1883 ,עשו לכם אתנחתא קטנה בדרכם לשמורת החולה לבילוי עם העגורים הצווחנים.

שמורת החולה מתחילה בחורשת המייסדים כקילומטר צפונית לחווה, שכיום עסוקים בכריתתה עקב נפילת עצי איקליפטוסים רמי צמרת מריקבון בדרכם סורו ובואו לפינה שקטה המגוללת את סבלם ועוז רוחם של אנשי העלייה הראשונה בהגשימם את החלום הציוני, תוך מלחמתם ביתושי האנופלס והמלריה, פינת טבע שפויה ושקטה המגוללת במעט את ההתיישבות על שפת אגם הכינרת שרחשה מחלות ויתושים בניסיון לעבד אדמה עברית בעבודה עברית .

לצערנו קיימים מעט אתרי מורשת בארצנו ,בהשוואה למדינות אחרות, כמו ארצות הברית שבה אין מניחים לשכוח את החלוצים האמריקאנים, אשר באו וגילו את היבשת במסעותיהם וכול הר ,מעבר או פינה חבויה מודגשת ומתועדת ויש בה, לוח שילוט המספר את סיפור החלוציות האמריקאנית,אנו שמשקיעם כה מעט במאבק מול השלטונות ,לאיסוף כספים על מנת לנסות לשמר את עברנו ,נאלצים למצוא מקורות חילופיים למערכת איסוף הכספים על מנת לנסות לשמר ולוא במעט את עברנו , בהרבה מקומות מתקיימות חתונות ואירועים באתרי מורשת על, מנת שהם יוכלו לקבל כספים לשקם ולשמר את העבר .

פינה חבויה כמו מוזיאון אחוזת דוברובין , הממוקמת בשטחה של המושבה יסוד המעלה בקרבה לכניסה לשמורת החולה, שימשה כאחת מחמש חוות חקלאיות ,כחווה חקלאית הבנויה ממתחם של מגורים,מבנים חקלאיים וסדנאות של אמני קרמיקה, מסעדה ומשק של חיות בית שכרגע בתהליך שיקום ויוחזרו בקרוב לחצר החווה , החווה המוקפת חומה נבנתה לאורך השנים במספר שלבים ובאוסף מבנים שיצרו לבסוף חצר סגורה, הכוללת בתי מגורים,מטבח,אורווה ורפת,נפחייה ומחסנים לאגירת תבואה .

החווה החקלאית מהווה אחת מזירות הלחימה לשימור ,בהצגת פינה חבויה במורשתנו , עוד במגרש החניה בכניסה ניתן לחוש את רוחות העבר והחלק המרגש הוא המפגש עם באר המים  אנטילית המשוקמת ,בחצר המבואה למתחם בשדרת הכניסה , הבאר ניתן להפעלה חשמלית ,בניגוד ליצול העתיק שבו נקשרו בעלי חיים ובתהליך הליכתם הסיבובית סביב הבאר ,משכו את המים בכפות האיסוף והזרימו אותם לבריכת האיסוף ומשם בתעלות ההולכה לחלקות הצמחים ועצי הפרי להשקיה.

לאחר השיטוט בחצר הקדמית שבה מפוזרים כלים חקלאיים ששימשו לעבודת החקלאות בעבר ,בינות לעצי פרי מניבים בעונה כמו זיתים ,רימונים ושיחי גפנים עמוסים אשכולות וכמובן חופת נישואים כמתחייב בשימוש כאולם אירועים בלילות למימון המקום.

מעט על המקום ומקור שמו  אחוזת דוברובין

משפחת דוברובין התגוררה ברוסיה כמשפחה סובוטניקית חקלאית נוצרית , שספר התנך וסיפוריו היו מורשתם העיקרית ,גרמו לאב המשפחה להחליט להצטרף לכת הסובוטניקים ובדרכם הגיע להחלטה ,בהשפעת שליחים יהודיים שהסתובבו ברחבי מזרח אירופה ושייכנעו יהודים לעלות לישראל .

כיוון שהחליט להתגייר ולאחריה בהחלטתו השנייה ,לעלות לעבד את אדמת ארץ ישראל ביחד עם משפחתו שמנתה שלוש עשר נפשות, יואב עצמו היה בן 72 בעת שעלה לישראל, עוד בימי העלייה הראשונה את חלומו הגשים בשנת 1903, בעת עלייתו הביא עמו ספר תורה הנמצא בבית הכנסת של המושבה יסוד המעלה כיום ,

לאחר שהות של שש שנים בארץ ישראל , תחילה בחדרה ,לאחר מכן במושבה בית גן הסמוכה למושבה יבנאל ,כאשר החליטה המשפחה להתיישב בעמק החולה במושבה יסוד המעלה ולרכוש את אדמת החווה ,במושבה שרוב תושביה היו שומרי דת כמותם, יש הטוענים כי האזור דמה לאזור מגוריהם ברוסיה ,אז רכש יואב דוברובניק ( בשמו העברי החדש שהחליף מאנדרי קאריליץ דוברובין)  חלקה של למעלה משש מאות דונם על גדות ימת החולה כחלק מהמושבה יסוד המעלה שהורכבו משתי נחלות לו ולבתו הנשואה .

כיוון שהמשפחה באו מרקע חקלאי וידעו מהי עבודת חקלאות והבינו היטיב בגידולים וזריעה בתחילה שגשגה החווה ותוצרתה אף זכתה בכמה תערוכות חקלאיות שנערכו בארץ ישראל הישנה, החווה עובדה בידי ארבעת ילדיו והוא עצמו, אך המלריה והיתושים , גרמו לתמונתה נוראית של תושבי החווה, שני בניו של יואב יעקב ואברהם ושלושה מנכדיו שילמו את המחיר הכבד , גם הוא חלה והבריא והחליט לשמור על בריאותו ובריאות משפחתו והחליט לעבור לגור במושבה בראש פינה.

בנו הבכור הרווק יצחק, נשאר לעבד את החווה, גם במושבה ראש פינה לאחר שהקים בה משק חקלאי חדש האסונות רדפו אחריו והוא שיכל את אשתו,בנו הצעיר וכלתו נפטרו ולבסוף בשנת 1935 גם הוא נטמן בבית הקברות של המושבה .

בחווה החקלאית נותר יצחק לעבד את החקלאות עד שאפסו כוחותיו בשנת 1968 , החליט להוריש את האדמות לקקל,החווה הפכה למוזיאון ובעת הסיור ניתן לחוש את העבר באמצעות ביקור בביתם ,צפייה בתמונות ותעודות התלויים בביתם שהפך למוזיאון  , צפייה בכלי הבית ברהוט ובמטבח והתנור הממוקם בתוך הבית ושימש ללינה עליו ובקרבתו בחורפים הקרים מעבר לשימוש היום יומי לבישול, כמו כן בעת הסיור חולפים ברפת ובאורווה המשוחזרים ,צופים במצגות ומסתובבים בגלריית הקרמיקה ובאם בא התיאבון ניתן לערוך ארוחה במסעדת המקום.


 
 
 
בניית אתרים - שרקור