דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים העתיקה כנסיית סנטה מריה של האבירים הגרמניים

 

הביקור בגינה הארכיאולוגיות אינה כרוכה בתשלום

הכנסייה המכונה גם האכסניה הגרמנית או בית החולים הגרמני ,משום שבמתחם ניצבו שלושתם על השטח,  שרידיה של הכנסייה / אכסניה ממוקמים ברובע היהודי ברחוב משגב לדך ,מול ישיבת היכל וואהל , משמאלה המדרגות במעלה רבי יהודה הלוי  היורדות לכותל המערבי ,מימינה מרפסת תצפית מעל לרחבת הכותל,ממש מתחתיה חפירות רחוב הקרדו המזרחי ומקום הקמת המוזיאון הארכיאולוגי החדש שיקום .

בספרות ההיסטורית הישנה ,ניתן ללמוד כי היה שוני של תרבויות למסדרי האבירים השונים הן הסיעות הגדולות והן הסיעות הקטנות ,שיצאו לכוון ארץ ישראל,בראש כול משלחת כזאת ניצבו בני אצולה ממדינות שונות שאמנם חברו לרעיון הנוצרי לשלוט בארץ ישראל,אך כול אחד משך את היריעה לכוון כוונתו של מנהיג הארץ שממנה הגיע, אי לכך לא תמיד הקפידו מובילי סיעות האבירים לקבל את מרות ההנהגה הכוללת והמובילה.

אנו מבינים כיום כי לכול מסדר הייתה הבחנה משלו ופרשנות לתפקידיו בארץ ישראל, פרט לתפקיד הלחימה והכבוש, חלקם חשבו שיש לתת גם משקל לנושא של הסעד והעזרה כפועל יוצא של הביקור בארץ ישראל ,לגלי הצלבנים המאמינים שהגיעו לארץ בעקבות האבירים במסעי הצלב.

לכן הוקמו מצודות וביצורים בידי המסדרים כשם שהוקמו אכסניות,כנסיות ומקומות מרפא לאבירים ולצליינים, מכאן נובע לדוגמא מסדר ההוספיטלרים ,ששמו נובע מהמילה הוספיטל מקום אירוח ומחסה , נושא זה הרחוק מנושא הלחימה של האבירים מציג את רוחות השינוי שחלו לאבירים שעת שהגיעו לארץ ונאלצו להתמודד לאחר הכיבוש בבעיות של קיום יום יומי לאנשיהם ,של מזון,קורת גג וטיפול רפואי או אספקת הגנה לצליינים שעלו למקומות הקדושים לנצרות הן בהגעה והן אספקת ליווי בטחוני בדרכים .

 

פועל יוצא של התהליך , היה המעבר ממצב לחימה, למצב של טיפול באזרחים והתגברות ההשפעות הדתיות בידי הכמרים המלווים ,גרם לשינויים במטרה הראשונה של הצלבנים כאשר הגיעו לכבוש את הארץ בשם הנצרות והמקומות הקדושים לנצרות ,בעת שהחלו לבנות כנסיות ומקומות אירוח וטיפול בנוצרים .

 

המסדר הטבטוני הגרמני ,שייצג את ממלכת פרוסיה שבין ממלכות העולם העתיק ,ניצבה במקום השלישי מבחינת עוצמתה וגודלה ,כאשר הגיעו לישראל הקימו לאנשיהם את האכסניה בעיר עכו , לאחר מכן החלו להקים כנסיות כמו כנסיית מרים הקדושה (סנטה מריה ואכסניות בירושלים , כאשר כולם עמדו תחת מנהיגותו של ראש המסדר מסדר ההוספיטלרים   והסניף הגרמני הטבטוני , למעשה רק במסע הצלב השלישי הם הפכו לגורם שקיבל את ברכתו של הוותיקן בנוסף לברכתם של קיסרי הממלכה הפרוסית , פונקציה זאת הכרה רחבה זאת אפשרה להם לרכוש שטחי אדמה להקמת מוסדותיהם  .

 

אלא שרק כאשר הוקמו המסדרים ואורגנו נוהלים והונהגו בידי מנהיג ,אשר נבחר בידי חברים למסדר ושקבל את משרתו לכול חיו וכונה מגיסטר , תחתיו שרתו עוזריו וממלא מקומו ,כמו שרי ממשלה בימינו,ומפקדי חילותיו השונים ובל נשכח את אנשי הכמורה שחברו אליהם.

 

מתחם הכנסייה – הבזיליקה, האכסנייה ובית החולים  שהוקמה בידי הצלבנים הטבטונים – ההוספיטלרים, במימון עולי הרגל הגרמניים ובעידוד הוותיקן ,בתקופת מסעי הצלב במחצית המאה השתים עשר,הכנסייה פעלה עד שנת 1183 לאורך ארבעים ושלוש שנים ,עד הכיבוש של צלאח אדין את ירושלים והריסתה, המבנה הוקם על מדרגת סלע מעל למתחם הכותל המערבי .

כאשר כבש צלאח אדין את ישראל , נמלטו ממנו הצלבנים ,ההוספיטלרים נמלו בתחילה לעכו ומעכו לקפריסין ומשם לרודוס ולבסוף קבעו את שלטונם במלטה,אבירי  מסדר הטבטונים נמלטו לוונציה ומשם לגרמניה ולפולין , וגם שם בהמשך נחלו תבוסות ונמוגו כגוף גדול ושולט.

מיקומה המדויק מחדש של שרידי הכנסייה והמתחם מיוחסים לסקר הבריטי של עתיקות ארץ ישראל וירושלים בסוף המאה התשע עשר, כיום שרידיה של הכנסייה מוקף בחומת אבן ונעול בשער ברזל, המתחם מחכה לשיפוץ ופתיחתו מחדש באחרית הימים .

בביקור והצצה מבעד לסורגי דלת הברזל הנעולה ניתן לראות את החלקים ששופצו כולל האבסיסים כולל החלונות הממוקמים בהם,הפתח הצפוני של הכנסייה יושב על בור אגירת מי גשמים,בחלק הדרומי והצפוני ממוקמים פתחי מעבר לשאר שרידי המבנים במתחם ,במעט מאמץ אפשר להבחין על קיר האבסיס הצפוני בשרידי ציור פרסקות ,בעת השיפוץ נתגלה מרתף ענק בגובה כחמישה מטר הממוקם מתחת לאבסיסים.

מבנה בית החולים והאכסניה נמצאו בחלקו הדרומי של המתחם ,כשרידי מבנה בן שתי קומות מאבן,נמצאו גם שתי חצרות , הקומה השנייה הייתה במפלס הרצפה של הכנסייה , חלק מההשערות כי הקומה העליונה שימשה כאולם התכנסות ומפגשים ,בקיר הדרומי קיימים פתחי מעברים לכוון בית החולים , קיימים שרידי גרם מדרגות בין הקומה השנייה לקומת הממסד, עוד נמצאו והוסרו מפאת מצבם האורוות ששימשו לאכסון בעלי החיים של הצליינים והאבירים .

מימין לשרידי הכנסייה ומתחתיה , במקום שהייתה האכסניה הגרמנית ,נמצא גן פתוח שבשטחו ממצאים ארכיאולוגיים שנמצאו בעת השיפוץ, בקצה הגן לכוון מתחם הכותל ממוקם שער מעבר למבני מגורים וישיבות שהוקמו לאחר פיתוח הרובע היהודי, את הגן ושרידי כנסיית סנטה מריה שיפצו מתרומות שאספה הקרן לירושלים בשנות השבעים והועברו לידי הגוף המשפץ  ה חברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי .

כרגיל בירושלים מוסדות נוצריים ובמיוחד ברובע היהודי מהווים דגל אדום למגזר הדתי השולט ברובע ( ראו את מספר הישיבות) ובשיתוף של הקרן לפיתוח מזרח העיר שהרכוש הועבר לחסותה בחכירה ובהתניה מפורשת כי מטרת חכירת המשנה : היא להחזיק את הנכס כאתר עתיקות פתוח לציבור לצורך שימורו ואחזקתו ועל מנת שישמש כמקום התכנסות ופעילות תרבותית-חינוכית, כפי שמקובל באתרי תיירות דומים הפתוחים לקהל כאתרי עתיקות מוכרזים. החוכרת לא תשנה את המטרה האמורה.

אלא שהכוונה לא הובנה ולא כובדה כראוי,בסוף המאה העשרים , מכרה הקרן לפיתוח מזרח העיר את המתחם ואתרים היסטוריים וארכיאולוגיים לארגונים שאינם חילוניים ובשיטה הזוחלת, על שלושה מהם הוקמו מיד תלמודי תורה .

מתחם האכסניה והכנסייה נמכר לישיבת אש תורה , עוד הוסיפה הקרן לפיתוח מזרח העיר, בתנאי המכרז כי ניתן להשטיח ולמחוק את השרידים הארכיאולוגיים של  הכנסייה והאכסניה למטרת הרחבת הישיבה , למזלנו אנו שוחרי העבר וההיסטוריה, נעמדה הקרן לירושלים על רגליה האחוריות ומנע ביצוע מכרז זה בבית המשפט העליון בהסכם פשרה, כתוצאה מכך הפך המתחם והוכרז לנכס לשימור שיפותח בעתיד .

כתוצאה מבליה מתמשכת לאורך שנים של מזג האוויר וחסר השימור של הבניה ואבן הגיר, בתוספת שחיקת החומרים המחברים בין האבנים כתוצאה מירידת מי הגשמים והבדלי הטמפרטורה בין היום לליל ,מצריכה טיפול מהיר לשיקום השרידים באם נרצה לשמר את המקום להרבה שנים בעתיד,בפועל החלו עבודות לחיזוק השרידים ושימורם היום יומי .

בעיה נוספת היא חדירת צמחיה לנקודות התורפה הללו המביעה להתבקעות החומרים מגידול שורשי הצמחים ,חלקים מקירות הכנסייה והחומה המקיפה נהרסו לאורך השנים והנושא מצריך התערבות שיקומית ובמהרה .

כאשר שיקמו את רצפות המבנים במיוחד את רצפת בית החולים השתמשו באבנים מקומיות בגוונים שונים שהובאו למקום, ספסלי המנוחה שהורכבו פורקו והוחלפו באחרים אך אין זאת המילה האחרונה בנושא.

 


 
 
 
בניית אתרים - שרקור