דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

בית הכרם ספור בניית הבתים

 

בין השנים 1922-1948 נבנו בשכונה 105 בתים רובם בתי אבן בני קומה אחת ומיעוטם בני שתי קומות, בחלוקה הבאה : 29 בתים נבנו בשנים 1922-4 , עד שנת 1927 נבנו בסך הכול 67 בתים ,חלק מהבתים נבנו בידי אנשים שלא היו רשומים בספר אגודת המייסדים,אך קיבלו רשות לרכישת חלקה ובניית בית מועד השכונה ,כמו המשורר ביאליק שעל אדמתו נטע עצים בפינת רחוב ביאליק 1 ורחוב המייסדים, ואת ביתו בנה בתל אביב בשנת 1926 ברחוב ביאליק 22 , כיום החלקה נקראת חורשת ביאליק.

מאחר ועזב את שכונת בית הכרם לטובת תל אביב , כתב ביאליק פיליטון בספר ועד השכונה, במילים הללו : לבלתי יאמין נתעה בשווא,אני מראש מודיע לכול עובר ושווא,כי החתום בזה חתם בהן ובלוא , חציו אורח וחציו תושב, והותיר על חלקתו את חורשת ביאליק

ששים ושמונה משפחות רצו לבנות את בתיהם ראשונים מבין הרוכשים של החלקות,לכן במטרה לחסוך בהוצאות הכנת התשתיות של המים, החשמל ומערכת הביוב ,רוכזו החלקות הללו והוגרלו החלקות,כיוון שהוחלט על בנייה יהודית ,חמישים ואחד בתים נבנו בידי חברת סולל בונה ,14 בתים נבנו בידי קבלנים פרטיים וארבע בתים נבנו בידי בעלי הבתים.
 

אגדת המיסים ואגרת המים

הקרקע לבניית השכונה נקנתה בשנת 1920 ,הגוש המרכזי של בניית הבתים הראשונים כלל מעל לחמישים בתים ,שנבנו סביב משבצת אחת על מנת לחסוך בהוצאות הכלליות לכול מתיישב, אי לכך קיבלה על עצמה חברת סולל לבנות את הבתים בצורה מרוכזת  להכין את התשתיות, לרשת הניקוז והמים אחת שכונתית ,בנוסף לבורות המים שנחצבו ליד הבתים ובנקודות מרכזיות כמו בור המים שקבור מתחת לכיכר יעקובי .

הבנייה החלה בשנת 1922-3 לאחר הנחת אבן היסוד, בשנת 1924 נבנו כבר 29 בתים,אלא שראש העיר נששיבי הערבי וחברי מועצת הבלדייה, החליטו כי העירייה  מטילה מיסי ארנונה ואגרת מים וניקוז על התושבים שכבר בנו את בתיהם בשכונה, ואשר שילמו מכיסם למעלה מאלף שלוש מאות לירות מצריות , לבניית צנרת המים וניקוז מכיסם בעת שהתחברו לרשת העירונית.

בשנת 1924 עם סיום בניית הבתים הראשונים,נשלחה דרישת תשלום מופרזת מהעירייה לוועד תושבי בית הכרם , אך הדרישה המקוממת הנוספת שהייתה לעירייה ,הייתה להעביר לידיה את המערכת הפרטית שהוקמה על ידי התושבים בשכונהמכספם,(למרות שאת הצנרת הניחו מכיסם ולא מכסף העירייה) ,הוועד ובראשם מר האפט ,שלח מכתב תשובה לעירייה ובה פרט את הסיבות ,לסירוב תושבי השכונה לדרישות אלו, כמובן שהעירייה לא השיבה תשובה לוועד השכונה , במקום תשובה זומן ראש הוועד האפט למשרדי העירייה ושם נמסר לו כי באם לא יענו לדרישתם ינותקו מקו המים העירוני .

כיוון שסירבו שוב לדרישות, נתן ראש העיר נששבי הערבי, הוראה לנתק את המים לשכונה מרשת המים העירונית ביום שישי בחודש מרץ 1924, כך שנותרו התושבים ללא מים ובצר להם הזעיקו את חברי הועד היהודי בעירייה בראשות מר מיוחס.

צעד ניתוק המים לשכונת בית הכרם , קומם את הציבור היהודי בשכונות שמחוץ לחומות  וטענות ליחס מפלה של השלטון הערבי המקומי, כנגד השכונות היהודיות ,מר מיוחס וחברי המשלחת שנבחרה למשא ומתן כנגד העירייה ,החל בעבודתו המים הוחזרו לשכונה ונותקו לסירוגין שוב ושוב , על פי התקדמות המשא ומתן עם נכבדי היהודים.

המשא ומתן עלה על שרטון ובצר להם פנתה משלחת  נכבדי העדה היהודית למושל הבריטי שיפעל כנגד הדרישות המוגזמות של אנשי העירייה, ובעיקר כנגד נשק ניתוק המים לשכונה שלמה שעלולה לעכב את המשך התפתחותה , אחרית הדבר שהמושל הבריטי נכנס לעומק הקורה והנושא הגיע לפתרון.
 

באוגוסט שנת 1930 הגיעה לשכונה הודעה על חיבור השכונה לרשת החשמל העירונית חיבור בתי התושבים היה אמור להתבצע כחודשים לאחר שנתבשרו על כך,עוד צעד לכוון הקדמה ופיתוח השכונה באמצעים מודרניים.


 
 
 
בניית אתרים - שרקור