דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

בית הכרם סמינר למורים דוד ילין

 

 בתקופה המנדטורית פעל דוד ילין לקבלת אישור מהשלטונות התורכיים בישראל להקמת בית ספר למורים בישראל בעיר ירושלים , אישור זה לפתיחת בית הספר למורים ,ניתן בשנת 1913,בית הספר הוקם על מנת להכשיר מורים לבתי הספר היסודיים להקניית השפה העברית והשכלה כללית בארץ ובגולה.

בית המדרש למורים הסמינר ,הוקם בהמשך למלחמת החורמה שניהלו תושבי העלייה הראשונה והשנייה בהקניית והנחלת הלשון העברית לתושביה היהודיים של ארץ ישראל, עד אז לימדו מוסדות הלימוד בארץ ובירושלים את התלמידים ,בשפות היידיש, הצרפתית,הגרמנית .

 

 מילים לזכרו של האדם והמורה דוד ילין

ככול שעוברת תקופת הזמן בחיינו, אנו למדים יותר ויותר, על תרומתו של דוד ילין להחייאת והחדרת השפה העברית ,למערכות החינוך והדיבור היום יומי בארצנו ובירושלים במיוחד , ההיסטוריה חטאה מעט שלא העמידה את דוד ילין בשורה אחת ,לאנשים שאנו מכנים מובילי השפה העברית,כמו אליעזר בן יהודה ושאר האנשים שעמדו בראש המאבק להחדרת השפה העברית לארצנו.

אי אפשר לקחת ממנו את הכנסת הדקדוק לשפה העברית ולווא רק ,בזכות הספר הראשון הבסיסי שלימד מהו דקדוק בשפה העברית,המשמש עד היום כאורים לנושא הדקדוק בשפתנו, שיטתו ללמד עברית בשפה העברית גם כן הבתה אבן בסיס ללימוד השפה,לקיחת מילים מחיי היום יום מהשפה ערבית ,הארמית ומהתלמוד והפיכתם לאבנים בבניית השפה העברית.

עד היום נותרו להיסטוריונים ולאנשי האקדמיה להנחלת השפה העברית ,הויכוחים ביחן דוד ילין ובין בן יהודה לגבי מילים חדשות בשפה העברית והמחלוקות איזה מילה תונהג בשפה הצטרף לדוד ילין חותנו מיכאל פינס בהבאת מילים חדשות גם הוא לשפה העברית, חסרונם של הצמד ילין ופינס בפרסומת לעבודתם, נבע מחוסר רצונם ליצור פרסומות למילים שיצרו בבחינת יחסי ציבור וטרחו בדרך כלל להכניס את המילים החדשות לכתבותיהם בדרך כלל במאמרים בעיתונות.

מן האגדות הירושלמיות נובע הסיפור של הכנסת המילה קטר לקרון המוביל את הקרונות, בן יהודה הציע את המילה , כנגדו הציע דוד ילין את המילה קטר שנבעה מן המלה קאטר הערבית, כיוון שלדעתו השם שהציע בן יהודה מתאר את עבודת הקטר אך לא את תאור האובייקט ,לחותנו פינס קרונות הרכבת והקטר נראו כשיירת גמלים או חמורים המובילים סחורה בשיירה ולכן חשב על המילה שיירת גמלים או חמורים, אך לבסוף נתקבלה המילה קטר אף בעיניו של בן יהודה.

את הרעיון להקמת בית הספר ברוח השפה העברית,שיקרא  בית המדרש למורים העברי נבע בעת שיקדה בדוד ילין, ההחלטה לשנות את השפה בבתי הספר העבריים לעברית, בתחילה דוד ילין שימש כמורה וכסגן מנהל במוסדות עזרה בירושלים ,כאשר החליט לעשות מעשה, פרש דוד ילין מרשת מוסדות עזרה ,בעת עזיבתו סחף ולקח עימו עוד שמונה עשר מורים ממוסדות עזרה שותפיו לרעיון השפה היהודית,לאחר מותו נקרא בית הספר על שמו בתחילה שפות הלימוד היו עברית ותורכית כפי שצוו שלטונות התורכים בעת שנתנו את הרשות לפתיחת בית הספר.

בשנותיו הראשונות חסר בית הספר מבנה קבע ולכן נדד המוסד במספר מבנים בעיר, כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה ,גורשו חלק מתלמידי הסמינר למורים מישראל,כדין אזרחי מדינות האויב של תורכיה , חלקם גויסו בכפייה וחלקם נאסרו,כאשר נכבשה ירושלים בידי הבריטיים ותלמידי הסמינר המגורשים ,העצורים והמחוילים החלו לחזור לספסל הלימודים החלו הלימודים בתחילה במבנה בית היתומים הספרדיים ברחוב בורוכוב פינת יפו 91.

מתכונת הלימודים שונתה מעט, השפה העברית הייתה השפה היחידה השלטת, תוגברו לימודי הטבע ,ידיעת הארץ בליווי סיורים רבים ברחבי הארץ,תוגברו שעורי ההיסטוריה והתנך שנלמדו בחלקם בשילוב לימוד רגליים בסיורים על פי ספר התנך.

לאחר שנאספו תרומות באמריקה על ידי דוד ילין בשנת 1925 להקמת מבנה קבע, במיוחד מהנדבן היהודי יוליוס רוזנולד משיקגו וארגון הבונים החופשיים בסניף ניו יורק  ,בעבור המבנה שיכיל את מספר התלמידים הרב שהתדפק על שערי המוסד, מתרומות אלו של נכבדי ועשירי אמריקה היהודיים , אפשרו להקים את מבנה הקבע לאחר שביקש מועד השכונה שיקצה לו שטח של ארבע עשר דונם לבית הספר, כשאושר השטח ונמסר לידיו האישור ,בכספי התרומות הוקם המבנה ונפתח בשנת 1928 ,בשנת 1930 הוקם בשכנות לסמינר בית הספר דוגמא לכיתות היסוד ובשנת 1936 הוקם בית הספר התיכון בסמיכות גם כן.
 

אגדת שביתת התלמידות משכונת הפועלים

אגדה שכונתית משנת 1935-6 מספרת על שביתת מחאה של כעשרים תלמידי שכונת הפועלים ,כנגד בית הספר התיכון שליד סמינר בית הכרם שנפתח לראשונה בשנה זאת בעת שנערכה ההרשמה להמשך הלימודים של התמידים שסיימו את לימודיהם בבית הספר היסודי של סמינר בית הכרם, משום מה לא רצו בבית הספר התיכון החדש לרשום שתי תלמידות של שכונת הפועלים,לכיתת הלימוד התיכוני ,רשמה הנהלת בית הספר תלמידים הן מהשכונה והן מחוצה לה.

כאשר ועד השכונה פנה להנהלת בית הספר התיכון בדרישה לקבלם ללימודים נענו בסירוב,לא הועילו אף פניות אישי ציבור נודעים לשינוי בהחלטתם,אי לכך הציעו אנשי הועד שהנושא יובא בפני גוף מוסכם לבוררות.

לאחר שגברו הלחצים ובלחץ השביתה ,התרצתה הנהלת בית הספר וקיבלה את שתי הנערות ללימוד במוסדם.

את בית הספר הסמינר על שם דוד ילין בנו בתוצרתו הכוללת שלוש קשתות בחזיתו וכיפה לראשו, בהשפעה המזרחית אוריינטלית של הבנייה הערבית, תכנן בנו בכורו של דוד ילין ,עוד היו במבנה חדרי לימוד,אולם ספורט ומגרש משחקים אליעזר ילין אף תכנן ובנה את ביתו הראשון בשכונת רחביה , הוא אף היה שותף במשרד האדריכלים עם האדריכל הקר וביחד תכננו גם חלק ממבני שכונת רחביה.

בתקופת מאורעות 1929 ,נאספו למבנה למציאת מחסה והגנה למשך שבוע , עד שחלפה הסכנה , התושבים שהתפנו מבתיהם כללו את תושבי השכונה ,שכונת הפועלים משכונת קריית משה וחלק מתושבי בית וגן, המשפחות שנאספו בימי מאורעות אלו לנו בכול פינת במבנה ,מבנה אולם הספורט אף שימש כרפת הפרות,על הגג הוקמה עמדת השמירה בראשונה.

בעת תקופת המאורעות של 1936-9, שימשה עמדת הגנה ושמירה על גגו של הסמינר , כנקודת אבטחת אנשי השכונה מהתקפות תושבי עין כרם ודיר יאסין הסמוכים,בית הספר גם שימש כמקלט בעת המאורעות לתושבי השכונה.

בתקופה שקדמה להקמת המדינה , שימש בית הספר לארגון וגיוס חברים לחברי המחתרות, במרתף המבנה התאמנו בשימוש בנשק שהוצא מהסליק,בבית הספר הושבעו תלמידים אמונים למחתרות ולארגונים, אולם הספורט של הסמינר שימש לאימונים וגם כמקום לינה לחברי המחתרות וחטיבת הראל וכמקום כינוס בטרם יציאה לפעולות ומבצעים,כמו חברי הלה שהתארגנו להגיע לגוש עציון ,אך שהבינו שהדרך חסומה ,עברו לציר שיצא מכוון ההתיישבות הר טוב לדרכם ולנפילתם בקרב הרואי בדרכם.

שיירת המזון הגדולה שהגיעה לבירה בעת המצור על ירושלים ,(כשלוש מאות משאיות) לאחר הגעתה התכנסה בחצר הסמינר, לזכרם הוקמה כיכר מלווי השיירות ברחוב מעלות קדיש יהודה סילמן ופינת רחוב כרמון.

בתקופת הכוננות של מלחמת ששת הימים התרכזו במבנה חיילי הצנחנים וממנו יצאו לכיבוש גבעת התחמושת והכותל, הדגל שהונף מעל הכותל לאחר כיבושו הגיע מאחד מבתי השכונה.

כאשר עוברים את דלת הכניסה למבנה ,פונים לצד ימין ועל הכיר תלויים בטבליות נחושת שמות נופלי שכונת בית הכרם ,במלחמות ותלמידי סמינר ובוגריו שנפלו במלחמות בית הכרם כמצבת זיכרון.

למרות השדרוג והבנייה החדשה בסמינר ,חזית המבנה נשארה כמות שהיא,מעל קומת הממסד נבנו שתי קומות חדשות , הורחבו משרדי ההנהלה, הספריות , נבנה אגף חדש חדש מאחור הכולל שש קומות , קומות מרתפים וחנייה,כיום לומדים במוסד מעל לחמשת אלפים תלמידים לתעודת הוראה , תוארי אוניברסיטה לתואר ראשון שני ושלישי במקצועות ההוראה והחינוך.

גן אבינועם בסמינר המורים בית הכרם

ספור העץ בחזית הכניסה ,קשור לגן אבינועם שהוקם בשנת 1938 כחלק מגן בוטני לזכרו של אבינועם שהיה בנו של דוד ילין , בגן ניטעו עצי אלה ,אלון ,קטלב, ועצי ארז, בכניסה לגינה מוצב שלט המספר על אבינועם בנו של דוד ילין .

בשנת 2004 החל שיקום הגן בבית הספר ,כגן בוטני היסטורי בתוספת לגידול צמחי תבלין ,בגן ניתן לסייר על מנת להכיר מהו שימור אקולוגי והכרת צמחי תבלין ארץ ישראליים, עוד ניתן לראות בגן אבנים וסלעים שהובאו מרחבי ישראל כמוצגים גיאולוגיים כמו סלעי בזלת מהגולן ,אבני דולומיט, גרניט, צור וכמובן סלעי גיר מהאזור, עוד בסיור חלקת הירקות ועצי הפרי ובחלקת צמחי התבלין.

תחילת הסיור בגן במערכת שבה נאספים מי הגשמים ותעלות ההולכה מבור האיסוף,לבריכות אגירת המים המשמשים להשקיית הצמחים,על מנת לטהרם בטרם ההשקיה הוקמה בריכת אקולוגית של צמחים הצורכים את המים המזוהמים ומאפשרים למים הנקיים להמשיך למטרת ההשקיה.

 

 


 
 
 
בניית אתרים - שרקור