דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ממילא תחילת הקמת המרכז המסחרי

 

השטח של היום המשמש לאחר ההרס של הישן אלאירחמו ובניית החדש,כמו מלון הילטון מלון פאלס החדש ועיר הרפאים לעשירי העולם עיר דוד

לאחר שנרכש גוש האדמה בידי הכשרת הישוב ,שנקרא המרכז המסחרי בממילא אדמת אנטיוכוס ,מידי הכנסייה הלבנה היוונית,שטחו של מרכז מסחרי שנקנה היה בן שלושים אלף אמה מרובעת  ,את רכישת גושי הקרקע של הכנסייה האורתודוכסית הלבנה אישר הנציב העליון הבריטי בישראל.

הכסף שתקבל בעבור גושי הקרקע , שמכרה הכנסייה האורתודוכסית הלבנה , היה מיועד להסדרת חובותיה שהסתכמו בשש מאות וחמישים אלף לירות באותה תקופה ,חוב זה תפח וצמח עקב המהפכה הרוסית בשנת 1917 שמיגרה את שלטון הצארים ורוסיה הלבנה , בשלטון קומוניסטי אדום, מצב חדש זה, קטע את ביקורי הצליינים וניתק את הזרמת הכספים שהגיעו לתמיכה בכנסיה מרוסיה משלטון הצאר.

 

שטח האדמה ,שנרכש מידי הכנסייה האורתודוכסית הלבנה כלל , 530,000 אמה מרובעת שהתחלקו : אזור כיכר ציון וחלק מרחוב יפו 32.000 אמה מרובעת,אזור המשולש ובצלאל 64.00 אמה,אזור רחביה ממנזר רטיסבון עד לטלביה ומערבה 64.000 אמה,אזור בריכת ממילא והמרכז המסחרי 30.000  אמה,אזור מר אליאנס ותלפיות 200.000 אמה .

השטח של האזור המסחרי ובריכת ממילא היה בן השלושים אמה מרובעת ,השטח נחלק לשתי חלקות העליונה והתחתונה ,את החלקה העליונה מכרה חברת הכשרת הישוב ,לאליהו שמאע ,אשר נולד בחלב בסוריה ,עבר בבגרותו לברזיל וארגנטינה , שם עשה עסקים בעסקי קרקעות והתעשר ,לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישב באנגליה ומשם עלה לישראל, כאשר הגיע לירושלים, רכש בשנת 1927, את החלק העליון של שטח המרכז המסחרי והקים את מרכז במסחרי שמאע .

לאחר הרכישה של של גוש האדמה,הוגשו בקשות מטעמו לרישיון בניה לעיריית ירושלים , ועדת הערים ,מחלקת הבריאות וכדומה ,אשר אישרו את קבלת הרישיונות ,באפריל שנת 1927 ,מאורעות תרפ"ט ,זירזו את התהליך לרכישת החלקות,אבן הפינה מתחת לבנין השוק נוצקה בפבואר 1928 ,בנוכחות תושבי ירושלים ,ההנהלה הציונית,הועד הלאומי,ועד העיר ליהודי ירושלים ונכבדים.

מרכז מסחרי שאמע – ממילא

שלושה שותפים השתתפו בבניית המרכז המסחרי שאמע בממילא,אליהו יוסף שאמע, מ.ד פיגוטו ויצחק יוסף שלום, האדריכל שנבחר לתכנן את המבנים והחנויות היה א.כ הולידיי , לצורך פרסום והתחלת מכירות החלקות , אליהו שמאע כינס מעל לשלושים כתבים ועורכי עיתונים כולל ממצרים במלון אמדורסקי ,על מנת לקדם את רעיון מכירת החלקות במרכז המסחרי,

במפגש שכלל ארוחת ערב, נאמו אישים חשובים בכלכלה הירושלמית,אישי ציבור ולבסוף אליהו שמאע ,בשלב הראשון של בניית המרכז המסחרי, כפי שנקראו החנויות מנופקטורה שפרושה תעשייה זעירה ,נבנו כמאתיים חמישים חנויות ובתוכנית עקב הביקוש הגובר לאחר מאורעות תרפ"ט בכוונתו בשלב השני ,היה להוסיף עוד מאה חמישים חנויות.

על פי התכנון במרכז רחוב שאמע, עבר כביש שדרכו עברה תחבורה הציבורית,חלק גדול ממאכלסי השוק היו סוחרים שהעבירו את עסקיהם מבין חומות העיר העתיקה,חלק מקוני החנויות עשו זאת כהשקעה מסחרית להשכרה .

גוש האדמה העליון חולק לקרוב למאה חלקות,כבר לאחר שהחלו מכירת החלקות לסוחרים ובעלי מלאכה ,בידי משרדו של אליהו שמאע  נמכרו כשמונים חלקות לחמישים אנשים בשלב הזה לפני שהחלו בעבודות הבנייה וחלוקת מיקום החלקות החליטו האנשים שרכשו להתכנס לבחירת ועד קבוע ,על מנת להיכנס לשלב הביצוע.

על מנת לזרז את רכישת המבנים ערך אליהו שמאע הגרלת חלקה חינם לרוכשי כרטיסי הגרלה,468 איש רכשו את כרטיסי ההגרלה ,הכרטיסים נמכרו בידי בנק קרדיט פונסייה מצרי במאי 1929 נערכה ההגרלה וזכה בכרטיס מספר 112 בחנות,חברה לרוץ לבוידם לחפש ניירות ישנים.

האסיפה הראשונה של רוכשי החלקות ,התכנסה במלון אמדורסקי בירושלים,הועד הזמני של הרוכשים הגיש דוח למעשיו עד שלב האסיפה,והודיעו כי החלו לבקש הצעות לגבי חלוקת השטחים ולתכנון המבנים והשטח בידי אדריכלים ומהנדסים .

כמו כן פנה הועד הזמני לבנקים בארץ וברחבי העולם ,על מנת לקבל הלוואות נוחות לרוכשי החלקות ובניית המבנים והמפעלים במרכז המסחרי, לאחר סקירת דוח הועד הזמני, נבחר ועד פעולה קבוע להחלפת הועד הזמני .

הנבחרים לוועד כללו את החברים : מולכו יצחק,א.יחז,חיים סלומון,א.בלום,ספיר יצחק, בנוסף נבחרה ועדת ביקורת ומועצת מרכז המרכז המסחרי כמו הערבים הנוצרים : נגיב חבש,קאנקאשיאן מיו אמיל,החברים היהודיים : קוקיה שלום,חביליו שמואל,חסידוף מאיר,טטרו יונתן,דהאן יוסף ועוד.

לצערם של תושבי ירושלים בבוקר במאי 1933, עלה אליהו שמאע לגג ביתו לאחר תפילת הבוקר מעד ונפל לרחוב, הוא הובהל לבית החולים שערי צדק הסמוך ונפטר בגיל 53.

לאחר מותו של אליהו שמאע ,נתקלתי בפסק דין שהוצא ליורשיו ,למכירת שני נכסים על ידי ההוצאה לפועל לכיסוי חובות, לאורך השנים ,נתקלתי גם בפסקי דין של בית המשפט  למכירת נכסים נוספים של רוכשים בעלי מפעלים שפשטו רגל.
 

בשנת 1929 לאחר המאורעות בירושלים החליטו כמאה סוחרים יהודיים לשכור חנויות חדשות במרכז המסחרי, סוחרים שידם לא הייתה משגת את הסכום לפתיחת החנויות החדשות לוו כספים מגמ"חים ומוסדות צדקה ירושלמיות.

המאורעות במרכז המסחרי , בשנת 1947 ,בראי מבטו של שמואל ליברמן

סיפור הקשור לבתי המלאכה של שמואל ושרגא ליברמן במרכז המסחרי ,התרחש בפרעות הערביות בתחילת דצמבר שנת 1947 בעקבות הכרזת האומות המאוחדות על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות, ביום השישי התאספו רבים מתושביה הערביים של ירושלים וסביבותיה במסגדים ,ינקו עידוד מהדרשות של הקדים במסגדים ויצאו להרוג ולבזוז את שכונות היהודים שמחוץ לחומות.

בפוגרום והביזה כאשר הבריטים עומדים וצופים ואינם מגיבים, נשרפו ונשדדו כארבעים חנויות ועסקים של יהודים, בתים של יהודים בפרעות ביום השישי נפצעו כעשרים יהודים מבעלי החנויות ועובדיהם,חלקם קשה ואחד נרצח בסכינים ,כאשר הגיעו בלילה אנשי ההגנה עם משאית על מנת לאסוף את שארית הציוד ,הוא נעלם בנופלו מן המשאית ונשאר בשטח.

מעט סופר על מה שארעה ומספורי זקני העיר מבין אני ,כי מטרתם הראשית הייתה רחוב פרינסס מרי  - שלומציון של היום,אך משנהדפו בידי הבריטים, זרמו לרחוב ממילא ולמרכז המסחרי והחלו בפעולות ביזה הכאה ושריפת חנויות היהודים .

למרות שעל פי שסופר ידעו אנשי ההגנה על הפרעות הם אחרו בפריסת כוח נגדי באזור צומת ממילא להגנת היהודים כנגד נחשול המתפרעים ולא ידעו את אשר התרחש במרכז המסחרי ,בעלי העסקים החלו לשמוע את ההמון מכוון שכונת גורת אל עינב ,הלוא היא מתחם חוצות היוצר של היום ,החלו לזרז אחד את השני להסתלק מהשטח לכוון בריכת ממילא בית הקברות המוסלמי.

איתרע מזלם הרע והדרך שכללה את רחוב המדרגות ,נחסמה בידי ההמון שנהדף מכוון צומת ממילא ופנו לכוון המרכז המסחרי, בעלי החנויות והפועלים נתכנסו לחנותו לבית המלאכה של שמואל,הגיפו מבפנים את דלתות המקום ונאלמו דום ושתיקה בחנות הצפופה.

החנויות מסביבם נשרפו ונבזזו ,עד אשר הגיעו לפתח המוגף של חנותו של שמואל ליברמן, הם ניסו לפתוח את הדלת ולא הצליחו, כיוון שהאנשים הנצורים מנעו את פתיחת הדלת בכול כוח גופם ,כאשר ניסה אחד הפורעים להציץ מהחלון האחורי הוא קבל מהלומה בפניו בפטיש מאחד הנצורים.

יללותיו ומראה הדם הבהיר לפורעים ,כי ישנם נצורים בחנות והם אולי בעלי נשק, הם החלו לנוס מהשטח ,אלא שחלק מההמון ,נשא את הפצוע בחזרה לצומת ממילא ,למשוריין הבריטי שניצב שם ,תוך צעקות ,שהייהוד ירו והרגו מוסלמי,בשלב הזה התעשת הקצין הבריטי ויצא לבית המלאכה לראות מה קורה כיוון שחשב שהיהודים ירו בערבי.

כאשר הגיע למקום דפק על הדלת המוגפת ודרש לפתוח אותה ,לאחר דין ודברים ושנתברר לנצורים כי מולם עומד כוח בריטי ,הסכימו לצאת ,הקצין הבריטי הזמין משאית לאסירים ורצה לפנותם לנקודת הקישלה, אך משסירבו היהודים לנסוע לשם העבירם לתחנת המשטרה במגרש הרוסים.

היהודים נחקרו למעשיהם בחנות ולטענת הספור של שימוש בנשק , משהתבררה האמת שוחררו עשרות האנשים לבתיהם.

שמואל ליברמן העביר מיד את בית המלאכה לשטח המסחרי שהוקם באזור בית כלל ליד מחנה יהודה והמשיך בעבודתו היצרנית.

תודה לעיתונות העברית שעזרה לי לקבץ השלמות למידע שהיה בראשי ,כבעל חנות מושכרת של המשפחה במקום.

לא כתבתי עדיין את גורל השכונה לאחר מלחמת השחרור שבו אוכלסו המבנים בעולים חדשים .


 
 
 
בניית אתרים - שרקור