דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

קבוץ להבות הבשן ספור מיקרוסמוס בהקמת המדינה

 

קבוץ להבות הבשן ממוקם בחלקה הצפוני מזרחי של שמורת החולה כעשרה קילומטר שרומית לעיר קריית שמונה ,שמו של הקבוץ ניתן לו מספרו של הסופר הפולני ולדיסלב בזוזובסקי מתחילת המאה העשרים אשר תורגם לעברית בשנת 1939, בתחילה ניתן השם להבות על שם הספר ונתווסתה לו המילה הבשן על שם הרי הבשן שהקיבוץ שוכן למרגלותיהם.

גרעין קבוצת להבות שמנתה כמאה עשרים איש ,הוקמה בשנת 1940 , הם ישבו בהמתנה ליישובם כחמש שנים בכרכור , עד אשר הגיעו להקמת הנקודה הראשונה תל להבות המרוחק 500 מטר מזרחית מגדר הקבוץ ,הנקודה הזמנית הוקמה בשנת 1945 ,בנקודה זאת ישבו בני הגרעין כשנתיים.

הנקודה הראשונה נעזבה מהסיבות :

מחסור בכמות המים לאנשים ולמשק החיי בתל להבות ,כיוון שרק בשיפולי התל ניתן היה לקבל מים מזרימת התעלה המזרחית של הירדן וממעיינות הנובעים במקום, מים אלו נדרשו למשאבה שהוקמה בקרבתם ולא הצליחה לספק את הדרישה .

סיבה שנייה ויתר חמורה הייתה קרבתו של השביל העולה למרומי התל שעבר בקרבה לכפר הערבי הסמוך,דבר שהביא לחיכוכים רבים ולהתנכלות לעולים או היורדים וכמובן לעובדי החקלאות שעיבדו את החלקות החקלאיות,בנוסף להתנכלויות לרועי הצאן של המשק ,שבהמשך הביא לרציחת אחד הרועים.

נקודת הקבע והלחימה בפרוץ מלחמת השחרור ולפניה

לכן בשנת 1947, כשנה לאחר הכרזת בלפור הוחלט על הקמת ישוב הקבע, במיקומו החדש לרגלי תל להבות, כיוון שבעת הכרזת המדינה ופרוץ מלחמת השחרור ,נתברר כי מיקומם הינו הקרוב ביותר לגבול הסורי, אי לכך נבנה הקבוץ כיעד מבוצר , צורתו זאת עזרה לו בעת שהצבא הסורי ניסה לכבשו מספר פעמים,קרבתו זאת לגבול הסורי גרמו לאין ספור התנכלויות ופגיעה בנקודת הקבוץ , מצב זה נמשך עד מלחמת ששת הימים.

ספור הלחימה מימי הכרזת המדינה ומלחמת השחרור , קרבתו זאת לגבול הסורי גרמו לאין ספור התנכלויות ופגיעה בנקודת הקבוץ, אי לכך נבנה הקבוץ כיעד מבוצר, נבנו בו שני מתחמי לחימה ובמרכזם מגדלי שמירה גבוהים ,המגדל הצפוני והמגדל המזרחי ,בנוסף לעמדת הפיקוד המרכזית במשק.

ההתקפה המרוכזת הראשונה, של תושבי שלושת הכפרים הערביים ,הקרובים לגבולות המשק, החלו בתאריך 11.1.48 ,כאשר עלו הכפריים על תל להבות ,שהייתה הנקודה הישנה והחלו צולפים לכוון המשק באש בלתי יעילה ובעצם התקפה זאת נכשלה, למרות שבהתקפה זאת נהרג החלל הראשון יעקב כהנא .

אי לכך ,החלו חברי ההכשרה ,להתבצר בצורה רצינית יותר, נבנה מבנה אבן לרפת וחוזקו מגדלי השמירה,כאשר החלה ההתקפה השנייה, בתאריך 20.4.48  ,בידי כנופיות כפריים מהסביבה לאורך מספר ימים,המשיכו הכפריים את  הלחימה וההסתערויות על המשק ,הגדר של המשק הוצבה כחמישים מטר ממגדלי השמירה .

בעת שהתכוננו הכפריים מסביבם להתקפה ,הם הוציאו כרוז לבני המשק להיכנע ,כיוון שמי שייתפס לאחר התחלת ההתקפה יומת ,באותה העת באזור הגליל הצפוני היו 17 ישובים עבריים ובהם כמה מאות תושבים,ישובים אלו נעטפו בשלושים וחמשה ישובים ערביים שמנו קרוב לשלושים אלף תושבים.

למרות מספרם הגדול של הכפריים ,כפי עשר מכמות המתיישבים היהודים ,נכשלו הם בהתקפותיהם והחלה מנוסה מפחד הנקמה של תושבים אלו מכפריהם ,אז ניתנה פקודה מן ההגנה לא לאפשר לכפריים שנמלטו לחזור לבתיהם, אלא שבהתערבות הבריטים שעדיים שלטו מהמצודות הסמוכות באזור , חזרו חלק מהכפריים לחלקותיהם.

כאשר החלה הלחימה בימי מלחמת השחרור,נמלטו בתאריך 27.4.48 ,שוב כפריים אלו וחלקם סולקו מכפריהם על מנת להציב עובדות בשטח ולקבע את גבולות המדינה בצפון.

בריחה זאת השנייה,החלה כאשר פלשו לאזור כוחות משוריינים של הצבא הסורי , ובמארב מתוכנן של אנשי קבוץ מחניים לטור המשוריין הסורי , הושמד רובו של הכוח הסורי ופלישה צבאית דרך האזור הזה נכשלה ופסקה.

נושא הריאה הירוקה ,שימשה כנר לרגלי המייסדים והבאים אחריהם, לאורך השנים ,ניטעו כשבעת אלפים עצים ברחבי הישוב,בלא לספור ,את כמויות הצמחייה בשטחי הקבוץ,מגמה זאת ,נמדדה בהבדלי הטמפרטורה בימי הקיץ , ברמה מופחתת ,של ארבע מעלות מהיישובים הסמוכים והפחות מיוערים.

מצבו הכלכלי של הקבוץ ,גרם שבשנת 2000 הוא הופרט ,הוקמה בו שכונת מגורים בשיטת בנה ביתך לאנשים שאינם חברי הקבוץ המקוריים,כיום בקבוץ מתפרנסים מחקלאות, משק חי , בית הארחה וצימרים ומפעל להבות ,לציוד כיבוי אש.

אטרקציות בקבוץ להבות הבשן

אנדרטת הזיכרון לנופלים ומגדל השמירה הצפוני במרכז המשק .

עץ ברוש הביצות – האוקסודיום הענק בחורשה .

מפעל בקר להבות לבשר

מפעל הגרביים התרמיות ובולמות הזעזועים .

בריכות הדגים מחוץ לשער הכניסה למשק .

סיור בית מבני המשק הישנים והמשולטים בשלטי הסבר לתפקידם בעבר.

כפר הנופש נופי להבות והבקתות לינה ביחד עם פלג הנחל הזורם במרכזו.


 
 
 
בניית אתרים - שרקור