דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

רמות נפתלי איתן בלחסן האנדרטה לזכרו

 

אנדרטת איתן בלחסן ברעיון התקומה השזורה בשואה

הכניסה חופשית.

דרך ההגעה בנסיעה למושב רמות נפתלי ,פונים שמאלה ,עד הכיכר פונים שוב שמאלה,אחר כך ימינה ברחוב פנימי במחצית הרחוב בצד השמאלי ניצבת אנדרטת התצפית ,ממול ליחידה 36 בית הוריו של איתן בלחסן.

איתן בלחסן ששימש בתפקידו האחרון ,בעת שנהרג כמפקד סיירת צנחנים,לזכרו מול בית הוריו בישוב רמות נפתלי ,הוקמה אנדרטת התצפית המקסימה הזאת הצופה מעל לנופי עמק החולה, והרי הגולן ,האתר והאנדרטה תוכננו בידי רחל בן דוד האדריכלית, בחלקה העליון של האנדרטה ,ניטע עץ זית המואר בלילות בתאורה ומבליט את יופייה של האנדרטה אל מול שמי הליל.

מהכביש הפנימי של המושב ,מוביל משעול מבטון לאנדרטה הבטון שגובה כארבעה מטר ואשר בחזיתה מדרגות ,מאחוריה מעקה המקיף מרפסת תצפית נוף,מתחתיה גינה הנטועה בעצים וצמחיה מסביב לאנדרטה מקובעות על הגדר לוחיות עם תמונות וכתוביות המספרות את תולדות חיו והתחנות הצבאיות במהלך שרותו הצבאית, סמלים צבאיים ,על קיר נוסף במעטפת ממוקמים לוחיות התורמים והבונים , עמדת שמע מצד שמאל של האנדרטה ,מספרת את סיפור חיו ונפילתו של איתן בלחסן.

אנה פראנק

סיפורה הסימבולי של אנה פראנק ,בתיאוריה ביומנה ששרד ,את עץ הערמונים שנשקף מחלונה ושתילת נצר העץ המת ,כשבעים שנה לאחר מכן ,חרוטים אצלי כמשפט האלמותי " החי על המת " , ההגשמה במציאות, מתגשמת מול סיפורה האישי של אנה פראנק וסיפור השמדת העם היהודי בתקופת השואה, בספור תקומת העם והיאחזותו באדמת מולדתו ישראל .

משפחת אנא פראנק הוגלתה למחנה הרכוז באדמת הולנד ומשם נשלחה למחנה ברגן בלזן בשנת 1945 ,לסיום הטרגי של חייה בגיל חמש עשר בתאי הגזים.

סיפורה של אנה פראנק :  http://www.malon.co.il/article.aspx?id=6051

המאבק לקבלת הייחורים

עץ הערמונים האלמותי ,שגילו הוערך כבן קרוב למאה חמישים שנה , ניצב ממול חלונה של דירת המסתור ששמשה את המשפחה ,עד שהוסגרה לידי הצוררים,המשיך להתקיים עד שנת 2009  , עת שמזיקים ופטרייה קטלנית גרמו לקיצו .

עיריית אמסטרדם החלה בפעילות לכריתתו של עץ הערמונים,אך מאבק משפטי כפה על העירייה לנסות לשקמו ולשימורו,באותה עת הוסרו ייחורים מן העץ על מנת ליצור צאצאים חדשים לעץ , בסופו של דבר העץ לא עמד בעומס חיו וקרס.

לאחר קריסתו של העץ, החל מאבק של ארגונים יהודיים בעולם ובישראל בפרט,  לקבל ייחורים לנטיעתם בארצנו ,כסמל מחבר לתקופת השואה ותקומת מדינתנו,בקשות אלו נענו בשלילה , כאשר שמע זאת המורה נתי בבית הספר אהל שם ברמת גן , הוא החל לעורר את תלמידיו לעשות מעשה,התלמידים החלו להתכתב עם חברי העמותה להנצחת זכרה של אנה פראנק , מכתביהם אלו גרמו להתרגשות בין חברי העמותה שעד אז סרבו לספק ייחורים של עץ הערמונים.

האגודה החליטה ושלחה שני ייחורים לישראל מן העץ המקורי ,על מנת להשרישם ולנטעם במדינת היהודים,הייחורים הוכנסו לשנתיים לתקופת הסגר כנגד מזיקים והתאמתם לתנאי הגידול בארצנו,כיוון שעץ הערמונים נדרש לתנאי קור לגידולו,כאשר עברו שנתיים לגידולם הוחלט להוציאם לנטיעה בארצנו.

את סיפור ייחורי הערמונים מהעץ של אנה פראנק שמע תת אלוף גל הירש בכנס לזכרו של איתן בלסן מפקד סיירת צנחנים,מהכנס נבט הרעיון לנטוע את אחד הייחורים סמוך לאנדרטה לזכרו של איתן בלחסן,במקביל נערכה בדיקת התאמתו לאזור הרעיון נבט ונקלט עד שהתקבלה ההחלטה לנטעו ליד האנדרטה.

ייחור נוסף מעץ הערמונים ,ניטע בישראל בחלקה הנקראת יד לילד ביד ושם, מספר ייחורים נוספים ניטעו באמריקה בחצר הבית הלבן ובאנדרטת מגדלי התאומים שנהרסו בהתקפת המטוסים ב  11 בנובמבר ,ייחורים נוספים ניטעו בחצרות בתי ספר ברחבי העולם ,הנושאים את שמה של אנה פראנק

אי אפשר להתעלם ,מן הסמליות הקשורה בעבותות,  בין האנדרטה לזכרו של איתן בלסן ,לבין הבאתו של הייחור מהעץ של אנה פרנק,ונטיעתו בתחילת שנת 2012 בסמיכות לאנדרטה,כמובן שתלמידי בית הספר אוהל שם ,שהחלו במסע הבאתם לארץ של הייחורים ,הוזמנו לטקס הנטיעה.

בעת ביקורי בסוף אפריל 2012 , באנדרטת תצפית הנוף המהממת,הנוף שנשקף ממנה מעל לעמק החולה ולנוכח הרי גולן ותוספת הסיפור האנושי של הגבורה וחיבור נושא השואה לתקומת היהודים כדור שני לשואה וכלוחם, עמדה לחלוחית בעיני.


 
 
 
בניית אתרים - שרקור