דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

רחוב בן יהודה 7 בית הקפה עטרה ז"ל

 

שורשיו של בית הקפה עטרה טמונים במפעל קליית הקפה של הרברט לוי שפתח אותו בשנת 1924, במפעל קלו קפה שיובא ,נקלה ונארז ונשלח לשוק,בנוסף למפעל קליית הקפה החזיק הרברט לוי מאפייה שסיפקה עוגות ועוגיות לבתי קפה שרכשו ממנו את הקפה הקלוי, כמו כן החזיק במספר בתי קפה והיה שותף ליבואנית הקפה חברת ישוב.

בנוסף לקליית הקפה ייבא הרברט לוי וייצר תחליפי קפה כולל ממתיק מלאכותי לקפה, למפעל הצטרף בנו מנחם שרכש מכונות קלייה משוכללות ,הוא המציא תרכובות שונות של קפה והעביר לבדיקת טועמים כול תערובת שחפץ להחדיר לשוק , הוא פיתח תערובות מיוחדות של קפה אספרסו ,והפיץ אותם כקפה טחון או כגרעינים .

תחילתו של סניף בית הקפה עטרה בירושלים בשנת ,1938 בעת שנפתח בחנות ממול לבית הדואר המרכזי ברחוב יפו , את בית הקפה פתח העולה יליד גרמניה היינץ גריינשפן  בזיכיון שקיבל מבעל בית הקפה עטרת בתל אביב , כשנה מאוחר יותר הצטרף אביו ברנהרט ואחיו זיגפריד להנהלת בית הקפה.

 

לאחר שנתיים עברו בני המשפחה למיקומם החדש רחוב בן יהודה 7,ממול לבית הקפה זיכל בבן יהודה 6 ,כיוון שבבית הקפה התכנסו באותה העת אנשי ההגנה והאצל ,שימשו מלצרי המקום הן כעובדים והן לפעילות החשאית,בעקבות מידע מודיעיני שהיה לבריטים על הפעילות ,הם ביקרו במקום מדי פעם לחיפוש אחר מבוקשים.

מעבר לפעילותו המחתרתית שימש המקום למפגש אינטלקטואלים בעיקר מהעלייה הייקית ,סופרים ואנשי רוח כמו חיים גורי שי עגנון, חיים הזז,נתיבה ,דן בן אמוץ ומבחר משחקני התיאטרון בעת שעלו לירושלים וסטודנטים מהאוניברסיטה שלמדו במנזר טרה סנטה בכיכר פריז ,קרבתו של בית הקפה עטרה לכנסת הישנה בבית פרומין כינסה מתחת כנפיו את גדולי האומה כדוד בן גוריון,גולדה,דיין ומנחם בגין.

לאחר שנים הצטרפה קונדוטורייה לבית הקפה , בית הקפה במתכונתו הישנה המשיך עד שנת 1996 ונסגר לאחר שסניף המבורגר שילם סכום יפה לפינויו ,שנה לאחר מכן עבר ועלה במעלה רחוב בן יהודה עד מספר 15 , לקראת סוף המאה ה19 עבר ונפתח ברחביה ברחוב עזה ולאחר מכן פתח סניף בשכונת מבשרת מחוץ לירושלים.

בבית הקפה הישן בבן יהודה 7 ,על קירות בית הקפה נתלו תמונותיהם של עסקנים חברתיים ציוניים על קירות עטרה בעטרה כמו : אוסישקין, הרב קוק,הנרייטה סולד,ביאליק ועוד ,אחת מסיסמאות הותיקים שהייתה כתובה על הקיר בעטרה הייתה " לא מוצא חן בעיניך לך לזיכל " ( בית הקפה ממול).

אגדה ירושלמית בוהמיסטית בירושלים מספרת כי בשנת 1958, נערך כנס יושביו הקבועים,של בית הקפה עטרה , אגדה זאת נתמכת בכתבה הומוריסטית בעיתון מעריב מחודש מאי 1958 ,הכנס כלל את חבורת עטרה מהשנים 1949-50 בראשות חיים חפר ודן בן אמוץ ,בקיצור כפי שכונו מוסמכי עטרה ( הסמכה ), הגיעו למעלה ממאה מוזמנים ,על התוכנית האומנותית שהחלה בחצות ,היה ממונה ד"ר פנחס אביבי למתמטיקה ופיזיקה , התוכנית כללה את מיטב ההשמצות וההקטנות כפי שאנו קוראים כיום דאחקות בין באי הכינוס ושירה לצלילי אקרדיונו של נפתוז שלצלילו רקדתי ריקודי עם .

מחיר כרטיס הכניסה היה שש לירות ישראליות,ומה הכילה התקרובת בירות,כריכים ומשקה הדגל קוניאק מדינציאל שערפל במהרה את חושי החוגגים איך יודעים זאת באי הכנס שרו את השיר האמיני יום יבוא.

הקטע המשעשע שמספרים זקני העיר על חבורת עטרה , כי למעשה החבורה עזבה בשנות החמישים ,את בית הקפה עטרה ,בעקבות העלאת מחיר כוס התה ,כתנועת מחאה לבית הקפה ניצן, משנצברו בחשבונות האישיים במחברת התשלום בהקפה ( מחר יהיה כסף) בבית הקפה ניצן ,חובות לחברי החבורה מעל מאה חמישים לירות לראש,קמה תנועת החזרה לבית הקפה עטרה.

היטיבה לספר אחת ממלצריות המקום גברת חווה אלתר בזיכרונותיה לאחר עלייתה לארץ ממחנות הרכוז במלחמת העולם השנייה,

סיפורה של חוה אלתר הייקית ,בוגרת מחנות הריכוז לאחר עלייתה לארץ, לצורך עבודתה כמלצרית נדרשה לעבור השתלמות במסעדת פינק שבו למדה להגיש, תחילת יום העבודה החל בשעה שש בבוקר וקיתונות מים צוננים הותזו על ראשם של המאחרים, יום העבודה הסתיים בקרבה לשעה שש בערב, חוה אלתר עבדה לאורך שנתיים בבית הקפה .

בתי קפה מפורסמים ברחוב היו מוקה,זיכל ותפארת או כפי שנקרא בתחילה אירופה בחצר בית סנסור בתחילת הרחוב אשר שרת בעיקר את הפקידות הבריטית ובני המעמד הבינוני בעיר ,מעבר לרחוב היו קפה וינה ,קפולסקי , קפה נאווה וקפה אלסקה .

 


 
 
 
בניית אתרים - שרקור