דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

בית התליין התורכי ברחביה

 

מאגדות זקני העיר ירושלים

ברחוב נרקיס 7 בסמטת הרחוב ילון חנוך היוצאת מרחוב מרדכי נרקיס ממול לכנסייה המשיחית בתחילת רחוב הגדם, במבנה שכן עד שנות השישים של המאה הקודמת, בית התליין התורכי, כמו שמסופר הוא נבנה מחוץ לחומות על מנת לבודד אותו באזור דל אוכלוסייה , לאחר נסיגת התורכים מירושלים ,נשאר המבנה מהאבן בן הקומה האחת, בשיממונו כיוון שהאנשים סרבו להתגורר בו.

בשנות השישים לאחר שנשתכחה מעט ההיסטוריה הגיע ידו של הכורת המבנה נהרס ונבנה על חורבותיו מבנה אבן בן שלוש קומות שאני מניח ,שדייריו של המבנה החדש ,אינם מכירים את ההיסטוריה המיוחדת של מקורותיו של מבנה המגורים.

יש הטוענים כי שמו של התליין בכינויו היה רשיד ימיט דה וונצעסי ,כלומר רשיד בעל השפם ואכן לתליין היה שפם פאר בסגנון התורכי, דרך עבודתו היה התחבולה והסכת הדעת של הנידון למוות  בשיחתו עם הנידון, הוא נהג לסדר את בגדיו,לטפוח לו על כתפו ,לזקוף את ראשו בדברי נועם, ואז באבחת יד ,לכרוך את החבל לצווארו ולהשמיט את הקרקע מתחת לרגליו.

יש המספרים כי ידע בנוסף לשפה הערבית שלט התליין ראשיד בשפת הקודש אידיש,למרות שהסתיר זאת מהאנשים,ידיעתו זאת בשפת היידיש הוציאה גלי שמועות כי מוצאו של התליין כיהודי,כאשר התליין רוכש את מזון ביתו ,נהג לרכוש דווקא אצל בעלי החנויות בני העדה היהודית,אשר היו מזדרזים לומר לו הסחורה נמכרה ביידיש וניסו לשלח אותו מחנותם, אולם הוא היה מעמיד פנים כי השפה אינה ידועה לו ,משליך את הכסף על הרצפה ונוטל היה את אשר חפץ לביתו .

מחזה התלייה הפומבית היה נערך בדרך כלל בגרדומים שהוקמו בפתחו של שער יפו ,מבעוד מועד התכנסו במקום על ספסלי המכובדים נכבדי העיר על נשותיהם וילדיהם להצגה הטובה שבעיר, לעומתם בני מעמד הפלחים התכנסו בנקודת הכינוס כאזרחי רומא בזירות הגלדיאטורים ,בהביאם סלי מזון ודברי מתיקה וכך ישבו לראות את המחזה, כמובן שברגע התלייה צעקות ההנאה האפילו על השקט המפחיד טרם התלייה.

ילדים יהודיים ,היו נוהגים להימלט מכיתות הלימוד ,על מנת לחוות בעיניהם את החוויה המזוויעה, על מנת שיוכלו לספר לחברה על גבורתם בהליכה לגיא ההריגה, אך ידוע בסיפורים שנלחשו בחדרי חדרים על החלומות והפחדים שנותרו.

 


 
 
 
בניית אתרים - שרקור