דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים תחילת הסתתות הרשמית העברית

 

מה שאנו מספרים ,על פלוגת הסתתים בגדוד העבודה העברי,שישבו במנזר רטיסבון ,לאחר שסיימו לסלול את הכביש בין צמח לטבריה והכביש בין טבריה ליבנאל ,ועלו לירושלים לבנות ולחצוב בסלע .

בוריס כץ מקים האקדמיה לאומנות בצלאל

החל סובב בין בני העלייה עם רעיון שברצונו להגשים , הכשרת צעירים וצעירות יהודיים לבנייה באבן של בתים ליהודים שיעלו לארץ בעת שיקימו את בתיהם בישראל ,בוריס השיג כסף מחובבי ציון באודסה, שישמש למחיה ולימוד לצעירים ,שיבואו ללמוד את רזי מקצוע הבניה ובעיקר את הסיתות האומנותי בעיקר , תוך הכרה כי את לימוד הסתתות יש ללמוד מהיסוד ולהנחילה הלאה לצעירים שימשיכו לבוא בגלי העלייה.

לדעתו של בוריס כץ ,הכשרת הצעירים במקצועות הבנייה ,הדפוס , האריגה והרקמה תעניק יתרון ועבודה ליהודים על מנת שיצליחו ולהנחיל את העבודה העברית בישראל,לאחר מסעות במושבות , כיוון שהפחד מפני העבודה הקשה ,הרתיעה חלק גדול מן הצעירים,הצליח בוריס כץ לאסוף מספר תלמידים לאקדמיה בצלאל לאומנות ,שפתח ברחוב החבשים בירושלים .

הספור הרשמי מתחיל בשלושה צעירים בכיתת הלימוד בירושלים,משה אינגברמן , אלכסנדר זייד שהשתחרר מבית החולים של המיסיון האנגלי לאחר מחלת הקדחת והנער הצעיר בן החמש עשר גד אביגדורוב , לצורך לימוד הסתתות הורמה סככה בחצר הכנסייה החבשית ממול למבנה בית הספר בצלאל הראשון, כמורה נבחר הסתת התימני אברהם מדינה ,שלמד את רזי העבודה מהסתתים הערביים.

לאחר יום לימודים בסתתות ,חבשו שלושת חברי הקבוצה בערב את ספסלי בית הספר ולמדו חומר תיאורטי שעסק באומנות וקומפוזיציה ,לקבוצה הלימוד הצטרפו אנשי עלייה נוספים בינם : בינשטוק גולדשטיין משה,אליהו קמינצקי - אביו של רפול שכונה איתן ,מנחם שמולביץ שכונה ממשי,יוסף ברץ ממקימי קבוץ דגניה,נחום הלוי לוין ממקימי המושבה כנרת, מרדכי רבינוביץ ראש עיריית ירושלים .

הקבוצה גדלה לאורך השנה וחצי של הלימודים לקבוצה של שבעה שלאחר מכן מרביתם הקימו את ארגון השומר בסגרה,כפי שתיאר אותם יצחק בן צבי וגדלה לקבוצה שמנתה כשלושים לומדי סתתות.

גם בחורות הצטרפו לכתת הלימוד הראשונה הייתה יהודית גפן תיר ובהמשך קיילה בקר גלעדי,אחותה ציפורה זייד ושושנה רייזל אוסנוביץ, נשים מקבוצת העבודה, שהתמחו בסיתות נקראו בידי הערבים מאדם סיתות.

בזיכרונותיו מספר יצחק בן צבי, על קומונת משה אינגברמן שמנתה בין שבעה לשמונה תלמידים,שלימים חלקם עברו לסגרה והקימו את ארגון השומר,שלושת התלמידים הראשונים בכיתת הסתתים ,משה אינגברמן ,אלכסנדר זייד והנער בן החמש עשר גד אביגדורוב ,גרו בתחילה במרתף בקומונה משותפת, במרתף לא היו מיטות או שולחן .

בתקופת הלימודים ולאחריהם החלו בני כיתת הסתתים לחפש עבודה נוספת לשיפור הכנסתם,מהמרתף עברו למגורים התלמידים לגור בצריף במתחם הכנסייה החבשית ומשם עברה הקומונה למגורים בחדר בשכונת הבוכרים .

בעת ההיא פעלו בירושלים כארבעים סתתים אשכנזיים בני העלייה ההשנייה וכשמונים סתתים בני המזרח  , העבודה במקצוע האבן נעשה בקבלנות ,והשכר היה זעום מאוד חלקם למדו את תורת הסיתות מסתת איטלקי חלקם למדו מסתתים ערביים כמו בגבעת שאול.

מאגדות הגדוד העברי הוא סיפורו של הסתת מוטקה וייס מגדוד העבודה

סיפור ירושלמי עסיסי מתקופת סלילת הכביש ברחוב קינג גורג , מספר על שוטר אירי שנהג לשבת בבית קפה עם חבריו ברחוב קינג גורג ,בעת שישבו בבית הקפה ,הציק לאחת מבחורות הפלוגה בעוברה לעבודתה .באירוע חזה מוטקה וייס מן הסתתים , הוא דחף את השוטר ,בתגובה אמר לו השוטר אני אגרופן , ובאנגלית הוסיף לטס פייט , מוטקה ענה לו אני ליטבק, על שם המקום שעלה, הרים את ידו והוריד מכה בריאה על ראש השוטר, שצנח מיד מעולף  מוסר השכל אל תכנס למהלומות עם סתת .

סיפורו של הסתת אברהם אלעזר הלפרן שלמד גם בבצלאל סתתות.

אברהם אלעזר הלפרן בירושלים שבה הספיק ללמוד סתתות , חריטת אותיות וציורים ועבודה באבן במשך שנה באקדמיה בצלאל בירושלים.

http://www.malon.co.il/article.aspx?id=13336&catid=3772

שמות חלק מחברי הקבוצה חקוקים בתולדות ההתיישבות והעבודה העברית בגלי העלייה השנייה והשלישית .

שמות כמו :יצחק שדה שנקרא אז יצחק לנדברג או כונה הזקן, יעקב לוין שמוכר יותר בזכות בנו עמוס קינן, שרה ציציק שנפלה על הגנת תל חי ,השם החמישי על המצבה ,אחותו של אפרים ציזיק שנפל בהתיישבות ביער ובית הרצל - חולדה , בטרם הוקם הישוב הקבוע של חולדה,ואחותם של האחרונה רבקה לבית משפחת ציזיק שמתה מעקיצת עקרב .

דבורה בייניש ,בן ציון אשל ועמנואל בר חיים שהקימו את קבוץ רמת רחל כשהתפרקה הקבוצה וחברם פנחס וולמן שנהרג בהגנה על הקבוץ ,מרדכי איש שלום בעברו נקרא פרידמן ואשתו חדווה בהמשך מרדכי איש שלום היה ראש העיר ירושלים.

אלכסנדר זייד שהקים את אגודת השומר,יוסף ברק שהגיע מחפירת בורות ברחובות ולאחר מכן לקבוצת דגניה,אריה ליפשיץ שהפך לסופר בהמשך דרכו,לזכרו קיימת כיכר אריה ליפשיץ בסוף רחוב הנרקיס ליד בית הסוגרים,קוזנובסקי, אוסטרובסקי ,קצרה ידי מלמנות את כול חברי הפלוגה.


 
 
 
בניית אתרים - שרקור