דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

סיפורם של אנשי העלייה השנייה

 

נהוג לתארך את העלייה השנייה ,בין השנים 1904-1914 , בעלייה זאת הגיעו בין 30.000 ל  40000 עולים, רובם של העולים בעלייה הזאת הגיעו מרוסיה ,הם הגיעו לישראל על מנת ליצור חברה חדשה בארץ אחרת, הם האמינו שבכוחם לחולל מהפכה בהתיישבות היהודית בארץ ישראל,יעדם היה כיבוש העבודה העברית בארץ ישראל,

כיוון שעולים אלו התפרנסו מעבודה חקלאית כשכירים במושבות וקשיי הפרנסה הגדולים בנוסף לאי רצונם של בעלי המשקים החקלאיים מהעלייה הראשונה להעסיקם , כיוון שהפועל הערבי היה זול ומיומן מהם, גרמו להם להתפכח מחזונם,העלייה השנייה גם יצרה ירידה גדולה בחזרה של חלק גדול מאנשיה, חלקם התאבד, מהתנגשות המציאות היום יומית, אל מול האידיאליים,לטענת בן גוריון רק כעשרה אחוזים מהם נשארו, בסך הכול במושבות בישראל היו כאלף איש.

אנשי העלייה השנייה האידיאליסטיים ,המשכילים ובעלי הרעיונות והעקרונות להתיישבות חקלאית,לכבוש העבודה העברית ,הניפו את דגל השוויון והאידיאלים בראש דגלם  , זאת הייתה עלייה של צעירים וזוגות צעירים בעלי אידיאליים חילוניים בעיקר ,שהגיעו עם הרעיונות המהפכניים שהתחוללו ברוסיה בעת ההיא ,שדגלה בצדק חברתי ובמרד בחיים הגלותיים וההתבוללות של היהודים באירופה , אמונתם הגדולה הייתה בעבודה עברית ובשפה העברית והקמת מערכת תרבות עברית .

ערך נוסף שצמח בעלייה זאת היה ארגון השמירה על המושבות והמתיישבים וחיסול דמי החסות והשמירה של מוכתרים ערביים על המושבות ובניית כוח שמירה יהודי.

אנשי העלייה השנייה התלבטו בשאלות קיומיות מבחינתם כמו :

האם יש מה לעשות בארץ?

האם ביכולתם לעשות שינוי ?

היש ברצונם לבצע או שלא לבצע?

האם לקחת אחריות להחלטתם ,או שמא להיכנע ?

האם לתת לזמן ולייאוש להשתלט על חזונם ?

האם הניסיון שצברו או יצברו יספיק להגשמת חלומם בחזון ?

האם הכבוד בלמידה העבודה מספקת סוד העבודה הצרופה ?

השאלה העיקרית הייתה , האם היחיד בבדידותו יכול לעתיד?

 

בתחילה תוארו אנשי העלייה השנייה ,כמשכילים חלשלושים , אחוזי ייאוש,שבורים ורצוצים ממלחמת הקיום והתנכרות אנשי העלייה הראשונה מהם,קשיי הקיום הבלתי נסבלים מבחינה אנושית ואולי ההחלשות הנפשית והאמונה ברעיון הציונות עומדת להם לרועץ.

 

לבני העלייה השנייה נוסף מנגנון הישרדות והגנה עצמאית במילה הרוסית אשר הביאו ממולדתם רוסיה, סאמואובורונה  - שפרושה מנגנון ההגנה העצמית ,שנבעה מניסיונם בארגונים מהפכניים וציוניים שחוו בהם במולדתם .

 

יש לזכור כי בסופו של דבר אנשי העלייה השנייה ששרדו והחזיקו מעמד,סללו את הדרך לעליות הבאות לארץ, ביוצרם המשך ציונות חלוצית ורענון בהמשך התנופה היוצרת להקמת ויישוב הארץ.

 

דרך צור מחצבתם של בני העלייה השנייה, למרות הדרך הקשה והלא סלולה שעברו,יצרו מנגנונים וכלים להתמודד במצוקה,העלבון ,המציאות היום יומית והצער, גרמו לבני העלייה השנייה ,להתפקח מרעיון הגלות שנטשו ולהיצמד לרעיון השליחות בהפרידם את העיקר מן הטפל.

 

רעיונם לעבודה עברית והתיישבות בדרכם בעת הנפת דגלם , דרשה מהם להלחם בנחשלות התרבותית והפיזית בארץ,בעזרת התעצמות וחוסן גופני שרכשו בעבודה קשה,כנגד משק העבודה הסגור בפניהם במשק הערבי ובידי החקלאים היהודיים בני העלייה הראשונה במשיקיהם ונחלותיהם .

 

כיוון שהמשקים היהודיים וענף הבנייה לרוב היו חסומים בפניהם , הבינו במהרה בני העלייה השנייה את הצורך להתאחד לקומונות על מנת לשרוד ולהלחם כנגד העבודה הערבית הזולה בעבודה עברית הישגית יותר,העולים הבינו כי הדרך היחידה להתקדם היא לפרוץ את החומות המגבילות הללו בחיים בארץ.

 

כיבוש העבודה היה תלוי ומבוסס על רעיון הקומונה ,שחבריה דאגו אחד לשני ,דאגו לחלשים בעת מחלתם,בעזרה הדדית וערבות הדדית, מפורסמות היו הקומונות של :

קולקטיב סגרה, הקומונה הרומנית מחדרה וחוות כנרת, קבוצת בן ציון מסגרה ובהמשך בחוות כנרת,קומונת מגדל , קומונת פתח תקווה ,קומונת נחמן סורקין ועוד.

 

קומונות אלו התארגנו על פי העיר שממנה הגיעו בגולה, או על רקע אידיאולוגי ומפלגתי, התאגדויות אלו בקונות נוצרו על מנת ליצור את העבודה הקבלנית היהודית על מנת לכבוש את העבודה מידי הערביים ובהמשך לקבלת עבודות קבלניות ציבוריות בהיקפים גדולים  שתחילתם בסלילת הכבישים בין טבריה לצמח, טבריה למגדל ,ממגדל לטבחה,מחיפה לגידה משם להקמת הגדוד העברי בירושלים להקמת שכונת רחביה והמחצבות לאבן,סבלות בנמלי יפו וחיפה.

 

הקומונות הקבלניות על פי הרעיון החליטו על קופה משותפת אחת שאליהן הוזרמו המשכורות , וחולקו על פי מפתח שוויוני,כולל המזון הביגוד , חברי הקומונות גם חולקו על פי הכשרתם לעבודות שונות על פי הפרויקטים שקבלו.

 

סוגי הקומונות שהוקמו כללו את הצורות הבאות :

קומונה קומונרית : שכללה חיים משותפים תחת קורת גג אחת וקופה כללית

קומונה קואופרטיבית : אשר חילקה את השכר ,באופן שווה בין החברים, על פי מפתח ימי העבודה שעבדו חברי הקומונה .

קומונה קואופרטיבית : שחלקה את שכר חבריה על פי מפתח מקצועות ומומחיות של חבריה,חלוקה למשפחות בהגדלת סכום הכסף שחולק.

 


 
 
 
בניית אתרים - שרקור