דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

חנקין יהושוע גואל הקרקעות

 

לאחר עליית משפחת חנקין בתנועת חובבי ציון לישראל בשנת 1882 ,התיישבה המשפחה בתחילה ביפו,שם הקים אביו את ועד חלוצי העלייה ,על מנת לרכוש אדמות באזור יפו, כאשר ניסיון זה לא צלח עברה המשפחה למושבה ראשון לציון והאגדות מספרות שהם הקימו את המבנה הראשון במושבה.

באותה הזדמנות בשנת 1890 רכשה המשפחה  כעשרת אלפים דונם שעליהם צמחה המושבה רחובות, כיוון שלא הסכין לרודנות פקידי המושבות בעת שעבד את חלקותיו בניסיונו החקלאי שעזר לו להצליח בעמלו, סרב להישמע לפקודותיהם של פקידי הברון,כיוון שהתמרדה המשפחה עם עוד איכרים בראשון .

בשנת 1890 רכשה משפחת חנקין , כשלושים אלף דונמים ,בעיקר אדמות ביצות באזור חדרה , מידי האפנדי סלים חורי המוסלמי,הרכישה נעשתה בעבור תנועת חובבי ציון ברוסיה עקב רצונם לעזוב את המדינה בעקבות הפרעות שעברו שהיו באותה העת.משלחת מטעם תנועת חובבי ציון יצאה לישראל על מנת לרכוש קרקע בעבור אנשיהם שהתאגדו ברוסיה מהערים והעיירות בליטא מהערים : וילנה,אלסקוט,ריגה ,כאשר הגיעו נציגי הקבוצה לישראל הם נעזרו בקשריו של חנקין עם המושל התורכי ברכישת האדמות .

בניגוד למושבות אחרות , המושבת חדרה לא הייתה תחת שלטון פקידי הברון,שאיתם משפחת חנקין הייתה בסכסוך באי רצונם לקבל את מרותם ושיטות החקלאות שהנהיגו במושבותיהם, למעשה משפחת חנקין עברה לגור בחדרה ואף בנתה את ביתה במקום לאחר הפשרה שנעשתה במושבה גדרה בינם לבין אשת רוטשילד שעליהם לעזוב ולמכור את אדמתם בגדרה.

ביחד עם משפחת חנקין ,התיישבו בחדרה משפחות פיינברג ומשפחת בלקינד שיש הטוענים כי היו קרובי משפחה של משפחת חנקין, תוך יצירת מחנה כנגד מחנה המתיישבים הראשונים במושבה חדרה, לאחר מכן למזלם של משפחת חנקין ,באותה עת האמירו מחירי הקרקעות בחדרה ,כתוצאה מביקוש לאדמה בידי אנשי העלייה השנייה , כתוצאה מכך מכרו משפחת חנקין את האדמה ועברו זמנית לגור שוב ביפו.

בעת שאדמת הביצות בחדרה  נרכשה בראשונה בתווכו של חנקין ,התחייב חנקין לייבש את הביצות ,בטרם יועברו לידי המתיישבים החדשים, עד אז הוסכם כי הכסף בעבור האדמה ושטרי הבעלות שנקראו קושנים, יימסרו למשמורת לידיו של  זאב טיומקין ,לא ברור במדויק איך כספים ושטרות אלו ,עברו לבסוף לידיו של חנקין ,למרות שלא עמד בדיבורו ,לייבש את אדמות הביצות כפי שהבטיח.

נציגי קבוצת חובבי ציון פנו לרב משה מרדכי אפשטיין על מנת לייצגם במשא ומתן להחזרת האדמות לרשותם,הרב אפשטיין לאחר משא ומתן הצליח להחזיר את חלקם הגדול של האדמות לידיה של אנשי העלייה למושבה חדרה, בהותירו בידו של חנקין חלק מן האדמות .

 

לאחר שמרבית האדמה חזרה לידיהם ,התיישבו אנשי העלייה הראשונה על אדמותיהם בשנת 1981 ,למרות הקשיים שיצרו השלטונות העותומאניים , כאשר סירבו לתת למתיישבים  לבנות את בתיהם על הקרקע שנרכשה ,לכן התגוררו  העולים החדשים ,בחדרי מבנה החאן ,שניצב על האדמות ,על פי העדויות חלק מהמתיישבים שהו כשש שנים בחדרים אלו, עד אשר קבלו את אישור הבנייה לבתיהם.
 

אדמת עמק יזרעאל משכה מלכתחילה את עינם של גואלי אדמות בארץ ישראל, מן הסיבות כי האדמה בעמק הייתה פורייה ושימשה דרך מעבר ממערב למזרח כולל לאדמות של מעבר לירדן, המשיכה והרצון הללו לא נעלמה מעיני בעלי הקרקעות הערביים בעמק.

בשנת 1901, פנה הועד של התארגנות לעליה של אנשי אודסה במסגרת אגודת חובבי ציון לאחר שרכש בעבורם את אדמות חדרה , לרכוש בעבורם קרקעות בעמק יזרעאל, חנקין פנה לתושבי הכפר הערבי פולה במרכז העמק והחל משא ומתן לרכישת עשרת אלפים דונם

בעת שהיה במשא ומתן עם אנשי הכפר הערבי פולה,הוא פנה כהרגלו לחברת יקא שעמם עבד ברכישת אדמות בגליל,שירתמו גם לרכישת אדמות אלו, כיוון שהנושא קבל תאוצה חתם חנקין לבדו על חוזה הרכישה ,כיוון שיקא לא נתנה את הסכמתה לרכישת אדמות הכפר פולה בעמק ,חברת יקא סירבה להעביר את הכסף בעבור הרכישה .

חנקין שהיה חתום על רכישת האדמה ולא רצה להפר את החוזה החתום,פנה לחברת הכשרת הישוב לרכוש את האדמה, באותה העת לחברת הכשרת הישוב חסר ממון לרכישה היא נאלצה לסרב להצעה, בצר לו פנה חנקין לקקל, שהסכימה לתת חלק מהכסף, לרכישה שליש מהקרקע , כשלושת אלפים דונם  ואת היתרה לתשלום בעבור האדמה, הוא השיג מאנשים פרטיים.

לקנייה והעברת הבעלות קמה התנגדות השלטון העותומאני ,בחוק הידוע שאדמות בשטחים ששלטון העותומאני שלט בהם יועברו בקושאן רק למוסלמים, מצב זה הצריך את חנקין לבקר במרכז השלטון בבירות לשמן מספר ידיים ולחזור כשהקושאן בידיו.

צרה נוספת נפלה על רוכשי הקרקע באזור הכפר הערבי פולה בעמק, בעיית האריסות , חלק מן הקרקעות הושכר לפלחים ערביים שעיבדו את האדמה בתמורה למסירת חלק מהיבול לבעלים ולעותומאניים, בעיה קשה זאת נפתרה לבסוף בהכנסת יד נוספת לכיס ותשלום לאריסים אלו שיעזבו את השטח שנקנה ובתגרות רבות עם הסרבנים מבין האריסים כמובן שבעיות אלו ייקרו את הקנייה בסופו של דבר על אדמות אלו קמה המושבה מרחביה בעמק יזרעאל בשנת 1909 .

התורכים שלא אהבו את קניית האדמה וכיוון שמשפחת חנקין היו נתיני מדינה שאינה בקשרים עם העותומאנים ,ערב מלחמת העולם הראשונה ,הוגלתה המשפחה למצרים מיפו  וחזרה לאחר מלחמת העולם הראשונה,את מסע גאולת הארץ חידש חנקין יהושוע וביחד עם קקל בשנת 1920, רכש למעלה מחמישים אלף דונם בעמק יזרעאל , על אדמות אלו קמו בישובים, כפר יחזקאל,נהלל, תל יוסף ועין חרוד.

 


 
 
 
בניית אתרים - שרקור