דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

העיר העתיקה מנזר כנסיית סנט אטיין סטפנוס

 

רחוב דרך שכם מספר 6,ממול לשער שכם.

סוד קטן אגלה לכם ,מגג הכנסייה ,נשקף אחד מהנופים היותר טובים ,מעל לגגות העיר ירושלים ב  360 מעלות, הביקור במערות אינו קל לכניסה ,נדרש תאום ובקשה לסיור.

כאשר מתבוננים במבנה ובמתחם ,שנבנה בתקופה הביזנטית, בידי הבישוף של ירושלים לזכרו של הקדוש סטפנוס  אטיין ,אי אפשר שלא להתפעל , המנזר כנסייה נבנתה במקום שעל פי האמונה הומת בסקילה בידי יהודים ,לאחר שביזה וקילל את היושב במרומים ולעג לבית המקדש ובכך פגע באמונה היהודית.

בספרי ההיסטוריה והאגדות דווקא לכנסייה הזאת הועברו אוצרות בית המקדש לרומא וחזרו לקונסטנטינופול כאשר הפכה לבירתה של הקיסרות הנוצרית,ומשם בעזרת הקיסרית אאודוקיה שבנתה את המנזר בשנת 440 לספירה ,באזור שער שכם וביקרה בכנסיה מנזר לאחר שהושלמה בנייתו ,עם חלק מהאוצרות של בית המקדש.

לאחר תפקוד המבנה ככנסייה, החליטה הקיסרית ,להרחיב את הכנסייה במתחם ולהוסיף עלייה מנזר, בנייתו הסתיימה כעשרים שנה לאחר הקמת הכנסייה,הקיסרית ערכה טקס פתיחה בסביבות שנת 460 לספירה ,שנה לאחר פתיחת המנזר והקמת המבנים החדשים , נפטרה הקיסרית אאודוקה ונקברה בקריפטה של הכנסייה.

 

כאשר נכבשה הארץ במאה השישית שביעית ביד הפרסים , הכנסייה והמנזר נהרסו ,כאשר הם גורשו והארץ נכבשה בכיבוש המוסלמי הראשון ,הרשו השלטונות החדשים להקים בשרידי המתחם קפלת תפילה קטנה, מצב זה השתנה בעת הכיבוש הצלבני במאה העשירית – אחד עשר ,בהוראתם נבנתה הכנסייה על שרידיה הישנים מחדש , מזלה של הכנסייה לא שפר ובימי הכיבוש האסלאמי השני בימיו של סלאח א דין במאה השתים עשר נחרבה שוב הכנסייה בפקודתו, על מנת להקים על חורבותיה את מחנה צבאו בטרם כבש את ירושלים.

שרידי הכנסייה והמנזר עמדו בשיממונם עד המאה ה19, לאחר פתיחת הקונסוליות התרצו השלטונות העותומאניים והרשו לבנותה מחדש,חברו למעשה ההקמה היהודי המומר אלפונס רטיסבון ומהכנסייה הדומניקאית הרוזן דה פלייא .

מטרתם בהקמת המתחם שבו מנזר וכנסייה דומיניקאנית  מחדש ,שבנייתם הסתיימה בשנת 1900 , לשמש הן ככנסייה והן כבית ספר ואכסניה לבית המדרש לארכיאולוגיה ולתנך לפרחי כמורה ,שנפתח כעשר שנים לפני כן.

הכנסייה החדשה שנבנתה בסגנון רומנסקי ,למרות צרוף אלמנטים ארכיטקטוניים מסגנונות אחרים ותקופות עבר שונות שבהם השתמשו לבניית כנסיות באירופה,למשל חלונות עגולים עם רוזטות, שימוש באלמנטים בעלי גוון אדום של אבני בנייה ,קישוט ועמודים והחיבורים הקשתיים עד שליש גובהם של העמודים,המסתיים בקישוט , הקשתות החלקיות מחברות את העמודים , באולם המרכזי בדומה לסגנון הצלבני,שאנו רואים בכנסיות וקתדראלות צלבניות במקומות שונים.

כאשר ניצבים מול הבימה המרכזית של אולם התפילה באבסיס המרכזי מבין השלושה, אנו רואים במת תפילה שמתחתיה על פי הידוע לנו,נטמן ראש בית הספר הראשון מרי זוזף לאגרנז , בית הספר לארכיאולוגיה והתנך שהוקם במקום אחר ועבר לכנסייה החדשה שנפתחה בשנת 1900.

לאחר שהתבוננו בבימה המרכזית נראה כי באפסיס המרכזי מופיעה תמונה המורכבת משלושה חלקים הנקראת טריפטיכון ,כאשר בחלק המרכזי מופיעה דמותו של ישו, בחלק הימני מופיעה דמותו של סטפנוס אטיין הקדוש – סטפן שעל שמו קרויה הכנסייה,בחלק השמאלי מופיעה דמותו של יוחנן המטביל , בנוסף באבסיס השמאלי ניצב פסלו של אבי הכנסייה הירונימוס ואילו באפסיס השמאלי ניצב פסלם של מרים נושאת את ישו בידיה.

כאשר נכנסים לרחבת הכניסה לכנסייה ,עוברים בחצר קטנה הקודמת לפתח הכניסה לכנסייה, במרכזה של מבואת הכניסה ,ממוקם עמוד שבראשו דמותו המפוסלת של הקדוש סטפנוס אטיין שהוצא להורג בידי היהודים בסקילה ,לאחר שהעליב את דתם ואת בית המקדש, על פי הכתוב בספר השליחים ,הוא ביקש מישו להגיע אליו בשמים ושישו יסלח לאנשים שהרגוהו , על עמוד התפילה מופיעים המספר 460 שזאת היא שנת הקמת הכנסייה הראשונה והמספר 1900 השנה שבה נבנתה הכנסייה מחדש.

בית הספר האקדמאי צרפתי

לחקר הכתבים הקשורים לברית החדשה,התנך וארכיאולוגיה של ארץ ישראל והמדינות הסמוכות.

 

מתחם כנסיית סנט סטפנוס , כולל גם את מבנה בית הספר המשמש כמוסד לימודים אקדמי צרפתי, שנוסד בשנת 1890 על ידי נזירי המסדר הדומיניקאני, גם כיום מנוהל בית הספר, המתמחה בלימוד ובמחקר בתחומי המקרא והארכיאולוגיה, למעשה רק בשנת 1920 הוכרז והוכר המוסד,  גם כבית ספר גם לארכיאולוגיה ואז התווספה המילה לשם בית הספר .

כיוון שהוא מוכר בידי שלטונות צרפת כבית ספר אקדמאי , מוסמך המוסד להעניק תוארי הסמכה ותואר של דוקטור במדעי המקרא. בבית הספר נלמדים ספרי הברית הישנה, הברית החדשה, וארכיאולוגיה של ארץ ישראל, כתבים חיצוניים ושפות.

בנוסף בספריית בית הספר, השייכת למנזר סנט אטיין, כ-400,000 מאמרים ,עבודות וספרים בכמות של יותר מ-  130,000  ספרים וירחונים ,הספרייה מתהדרת באוסף של כ-20,000 צילומים של ארץ ישראל והמזרח התיכון, רובם מתחילת המאה ה-20 ובנוסף אוסף של מפות, בית הספר והחצר מוקפים בגן גדול עם עצי אורן גבוהים.

המשך הסיור במערות הקבורה

בחצר המוקפת עצי אורן וצמחיה ,מוליך שביל החוצה אותו לגרם מדרגות , ממוקמות מערות הקבורה היהודיות המשויכות לימי בית ראשון וקבריהם של אב הכנסייה וחלק מהכמרים ששרתו בכנסייה, שאת מצבותיהם ניתן לראות בקצה פרוזדור התת קרקעי בסופו.

 

אל מערות הקבורה הממוקמות בחצר הכנסייה ,יש לעבור בפתח תת קרקעי עם מדרגות ,הפרוזדור נחלק לשלושה חלקים , שני כוכים  שנמצא במחציתו  קיימים ספסלי תפילה והדום תפילה למרגלו מזבח תפילה מאבן, בסוף הפרוזדור קיר שעליו תלויים לוחות זיכרון לקבורים נוצריים ובהמשכו לתוך המשך פרוזדור וכניסה לתוך חדר הקבורה היהודי ,שבו קיימים שלוש חללים עם פתחים שבהם נחצבו כוכי הקבורה ,אין יודעים במדויק מי נקבר בכוכי ובמערות הקבורה .

 


 
 
 
בניית אתרים - שרקור