דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

העיר העתיקה מערת צידקיהו

 

המערה פתוחה לביקורים בתשלום ,בימי השבוע פרט לימי שישי, טלפון לתאום  02-6277550 ,ביקור חדש ינואר 2015 .

מיקומה של המערה הוא בין שער שכם לשער הפרחים,מתחת לרובע המוסלמי, כמאתיים מטר משמאל לשער שכם,גודלה של המערה כתשעת אלפים מטר רבועים,המערה הינה מערה שנחפרה בידי אדם בשכבת הסלע הגירי שהתרכך בזכות חדירת מי גשמים לתוכו.

על פי האמונה שמה של המערה כמערת צידקיהו ניתן לה בעקבות הספור כי צדקיהו שהיה מלכה של ממלכת יהודה , הסתתר בימי בית ראשון ,בה בעת כיבוש הארץ בידי הבבלים , פרט לאגדות מערה זאת הייתה חסומה שנים רבות בפני מבקרים.

תחילתה על פי הבנתנו ,כמערה טבעית קטנה ,יש לתלות את גודל פתחה ,כהסבר למערה
הטבעית הראשונה, האמת שמפאת הקלות בחציבתה בגיר הרך ,היא שימשה לאורך שנים כמקור לאבנים לבנייה למרות שפתחה קטן באופן יחסי ונעול כיום בשער, אורכה של המערה מעל לשלוש מאות מטר, רוחבה כמאה מטר וגובהה מעל חמש עשר מטרים,בשנים האחרונות נערכו במערה שיפוצים ,על פי מפולות הסלעים בחלקה הדרום מזרחי ,יש הטוענים כי בעבר היא הגיעה עד לאזור הר הבית.

בעת ביקור במערה אנו מבחינים באולמות וחדרים בגדלים שונים,על פי חוצבי המערה השונים,שבעת החציבה השאירו מעין עמודי תמיכה לתקרתה, כאשר מתקדמים לעומקה של המערה אנו יורדים במפלסיה שהועמקו ,על מנת למנוע קריסת הבתים ברובע המוסלמי הממוקמים מעלייה,בחלקה הפנימי קיימת נביעה של מי גשמים ותעלת הולכה מובילה לבריכת אגירה לנביעה זאת, במסורת היהודית קוראים לטפטוף זה של מי הגשמים,דמעותיו של המלך צידקיהו המבכה את חורבן בית ראשון.

חוקרים וארכיאולוגים חקרו את המערה לאורך השנים ,החוקר הצרפתי שראל גנו ,מצא חריטה על אחת הקירות של יצור בעל כנפיים , שעל פי הערכתו מספק תיארוך של בית ראשון למערה,אולם החוקר ברקאי שחלק מעבודתו נערך באזור ירושלים ,משער דווקא כי הציור נעשה בתקופת בית שני, מסקנה זאת סותרת במעט את הסברה לגילה של המערה.

לחיזוק טענתו של ברקאי , מתגלה כי מן הממצאים השונים שנתגלו משיטת החציבה והכלים שהשתמשו בה כי יש סימוכין רבים יותר למערה כתקופת בית שני, עוד סוברים החוקרים כי אבנים אלו שנחצבו מן המערה ונקראו בידי הערבים אבן מלכה, שייכים לתקופתו של המלך הורדוס אשר השתמש בהם למפעלי הבנייה שלו ,כולל בניית הכותל המערבי ,בדיקות גיאולוגיות של אבני הכותל מאוששות כי חלק מהאבנים הובאו מן מנהרת צידקיהו.

עדויות כתובות רבות קיימות למערת צדקיהו ,בתקופות שלטון שונות בישראל ושל תיירים יהודיים שבקרו בה בתקופות שונות,בנוסף נוספו לה אגדות רבות חלקם בידי מוסלמים שבמאה  החמש עשר כינו אותה מערת הכותנה בתוספת לסיפורי אגדות ומורא מפניה.

בתקופת השלטון העותומאני בירושלים ציווה מושל העיר סולימן הראשון לסתום את פתח המערה ,כנגד חדירת אויב למערה ודרכה חדירה לעיר,מסביב לפתחה השליכו תושבי העיר את הזבל ופתחה החל להעלם בנבכי ההיסטוריה לאורך למעלה משלוש מאות שנים.

רק בשנת 1854 נתגלתה שוב המערה בזכות שתי סיבות ,אחת הגשמים הרבים בירושלים חשפו את פתחה בפעולת סחף, והסיבה השנייה היא טיול שערך החוקר ברקלי הבריטי עם כלבו והעלמות כלבו לפתע, בעת שנפל לחור פתח המנהרה .      

ברקלי בכדי לא לחשוף את הגילוי חזר עם בניו בלילה מחופשים כערבים, חדרו וסיירו במערה לראשונה לאחר מאות בשנים.

למקום הגיעו חברי החברה לחקר ארץ ישראל הבריטיים והחלה פעולת המחקר לחשיפת צפונות המערה , חלק מחברי החקר הבריטיים ואחרים ובראשם צראלס וורן ,השתייכו לארגון הבונים החופשיים ולכן תארכו את המקום לתקופת שלמה המלך ,הנחשב לאבי ומיסד הבונים החופשיים,עוד מהתקופה התורכית פנו חברי הארגון לחברי הארגון התורכי בממשל וקיבלו את אישור השלטונות,לקיים אחת לשנה כינוס של מסדר הבונים החופשיים במערה פעילות זאת נפסקה ממלחמת העצמאות עד סוף מלחמת ששת הימים,חברי הבונים החופשיים ,מקיימים במערה באולם הראשי, טקסים שנתיים קבועים סודיים מרזי האגודה.

כיוון שמקורה של המערה היה במסורת היהודית החלו לנהור ולשוטט בה תושבים יהודיים שהתגוררו בירושלים,בשנת 1885 נעשה ניסיון של השתלטות ומגורים בה בידי בני כת גרמנים נוצרים,מספר גורמים חברו לסילוקם מהתנחלות זאת,הקונסול הגרמני פעל לסילוקם,חברו אליו תנאי הלחות מחדירת מי הגשמים למערה ,ומחלות שפרצו בין חברי הקבוצה כתוצאה מהאשפה והלכלוך שתושבי העיר המשיכו להשליך בפתחה.      

השלטונות העותומאניים שנמאס להם מספור מאמינים מהדתות השונות שניסו למנף את המערה כשלהם, סגרו את פתחה בשער ברזל בשנת 1893 ,אך כאשר עלה הרעיון ,בשנת העשרים וחמש לשלטונו של השולטאן עבדול חמיד השני בשנת 1901 הוצבו מספר שעונים ברחבי הממלכה העותומאנית ,זה שמעל לשער יפו נחנך בשנת 1906-7 בנייתו נעשתה חמש שנים לאחר מכן לאחר שאספו בעדינות כספים להקמתו והוא למעשה הוקם שלושים שנה לשלטונו של השולטאן.

המגדל והשעון שנבנה בשער יפו, הוצב מעל לשער במגדל מרובע שנבנה שבראשו כיפה וגובהו היה שישה מטר , קירות המגדל נבנו מלבנים אדומים ולבנים משולבים שנחצבו ממערת צידקיהו ,ליד השעון נבנה סביל מים שנהרס ברבות הימים, עצם הבנייה מעל שער יפו מחזק את הטענה כי שער יפו ,היה החשוב משערי העיר העתיקה.

 לצורך הבנייה החליטו השלטונות העותומאניים לפתוח את המנהרה לצורך חציבת אבני בניה למגדל השעון, האבנים לבנייה נחצבו במערה ולאחר מכן נפתחה המערה לביקורים ואיך לא -  בתשלום.
 

בראשו של המגדל הוצבו ארבעה שעונים לארבעה כיוונים , השעונים שפנו לכוון מערב ומזרח הראו את זמן אירופה ואילו השעונים האחרים הציגו את הזמן המקומי.

בשנת 1917 עבר דרך שער יפו הגנרל אלנבי במצעד הניצחון לכוון העיר העתיקה מהכניסה לירושלים ליד אגד של היום והכיכר שנקראת על שמו כיכר אלנבי החדשה יותר .

בשנת 1922 החליט מושל העיר הבריטי רונלד סטורס לפרק את השעון בטענה כי הוא מהווה פגם אסטטי למראה חומות העיר העתיקה , המגדל והשעון אוכסנו ונבנו שוב מאוחר יותר בשנת 1924,מגדל בקווים ישרים ללא הכיפה,מתחתיו שורת חנויות בצורת האות ריש, בצומת שממול למפגש העירייה עם החומה במה שנקרא אז כיכר אלנבי ששינתה את שמה לאחר ששת הימים לכיכר צהל.       

מגדל השעון והשעונים ,הוסרו לחלוטין בשנת 1931 שאז נהרס מטעמי הרחבת הכביש לכמות התחבורה המתגברת,השעון והמגדל נעלמו בשנת 1948 לחלוטין , בנוסף למטרה זאת , נהרסו המבנים דוכני המכירה והחנויות שהוקמו מחוץ לחומות בואך לרחוב יפו לאורך חומות העיר .

בשלהי מלחמת העולם הראשונה נסגרה המערה שוב בפני מבקרים,כאשר כבש הצבא האנגלי את ירושלים , המערה נפתחה שוב לביקור,עד אשר החלה מלחמת העולם השנייה אז קבעו הבריטים קיר בטון בפתחה על מנת לשמש כמקלט ציבורי לתושבים.

לאחר מלחמת השחרור החליטו השלטונות הירדניים ,בעלי השטח החדש לסגרה ,התעניינות לפתחה שוב החלה לאחר כיבוש השטח מחדש במלחמת ששת הימים,חיפשה המדינה דרכים לפתחה מחדש בצורה מסודרת ובטיחותית, בשנות השמונים השטח והמערה , נמסרו לידי החברה לפתוח מזרח ירושלים,שערכה במקום סידורים נאותים כולל פתיחת גן בחזיתה,אמצעי תאורה ושבילים בטוחים לבקור.      

המערה נסגרה שוב לביקור בעת שהחלה האינתיפאדה הראשונה עקב מיקומה בשטח אוכלוסיה ערבי, לאחר שנרגע מעט המצב המערה נפתחה שוב לביקורים בשנת 2006 , ומאז היא אף משתתפת באירועים הנערכים בעיר ירושלים.


 
 
 
בניית אתרים - שרקור