דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים שער שכם באב אל עמוד .

 

שמו הנוסף היה שער דמשק, שמו של השער באב אל עמוד ניתן לו בזכות העמוד ניצחון רומאי שגובהו היה 22 מטר ,שאבד ברבות הימים ,עמוד זה הוצב ברחבת הכניסה לשער , השימוש בעמוד היה ,למדידת מרחקים לערים ומקומות שונים בממלכה הרומאית.

 

גלגולי השער לאורך התקופות

על פי הידוע ממצאי החפירות הארכיאולוגיות ,את השער הראשון הקים הורדוס במאה הראשונה לספירה על בסיס חפירות שערכו הבריטים בתקופת המנדט , לאחר מכן נבנה השער שוב על השרידים השער בימי בית שני.

 

לאחר הכיבוש הארץ בתקופה הרומאית במאה השנייה לספירה בשנת 133 ,נבנה השער מחדש על השרידים הקדומים, כשער ניצחון שהורכב משלושה קמרונים קשתיים בפקודתו של הקיסר אדריאנוס,מתוכם רק הקמרון המזרחי – שמאלי נותר.

משרידי החפירות הארכיאולוגיות לשער הניצחון הרומאי ,ניתן היה לראות כי הוא הורכב משלושה פתחים,מהם נותר המזרחי שמור,מאחורי פתח זה הוליך מסדרון מעבר למגדל השמירה השמאלי של השער, שגובהו 12 מטר ואשר נשמר בשלמותו,המגדל נבנה מגושי אבנים גדולות ,שחלקם הובאו מהריסות שונות בעיר,כיום משמש המגדל כאחת הכניסות לטיילת החומות.

במאה ה 12 לספירה בעת שלטון הממלוכים נסתם השער לחלוטין ומיקומו שונה מעט צפונה ובמפלס גבוהה יותר , ברחבה הפנימית הישנה נבנו מבני מגורים .

 

כאשר נכבשה ירושלים בידי השלטון העותומאני בשנת 1538 ,הוקם השער הניצב עד היום בימי סולימן המפואר ,מעל לחלקו המרכזי של שער הניצחון הרומאי  גם כן במפלס גבוה יותר, הוא נבנה בשיטת הפיתול על מנת לעכב את הנכנסים בתקופת מצור, מגדלי השמירה שופצו ושודרגו על יסודות המגדלים הקדמוניים .

 

בתקופת המנדט ערכו ארכיאולוגיים בריטים חפירות ארכיאולוגיות ברחבה שממול לשער שכם גם לאחר מלחמת ששת הימים הפך השטח מעל לשער הקיים לאתר ארכיאולוגי בחפירות נתגלו אבנים עם חריטות שונות כולל הכתובת איליה קפיטולינה , כאשר נתגלתה מפת מידבא, נתברר כי במפה מופיע הסימון ,בפתח שער שכם של העמוד הניצב ברחבת השער ,ששימש למדידת המרחקים בתקופה הרומאית.

עד התקופה העותומאנית ,בעיקר בתקופה השלטון הערבי הראשון ,נעשו שינויים מבניים באזור השער,חלק משער הניצחון הרומאי נסתמו , חלק מגרמי המדרגות למגדלים נהפכו לבורות מים, ואף בחזית השער נבנו מאגרי מים בעיקר להשקיית שיירות בעלי חיים ולשימוש תושבי האזור,בתקופה הממלוכים  נוספו בתים בחלקו הפנימי ונוצר מה שאנו קוראים היום רחוב הגיא.

קדם לרחוב הגיא בשבע מאות שנים ,מה שהחוקרים קוראים מעין עמק מעבר כרחבה טבעי שאותו חצב זרם נחל טרופיאון לכוון שער האשפתות , העמק הזה נקרא עמק עושי הגבינות עמק זה שימש גם כמעבר לכוון שער שכם של היום.

בשנות השישים הותקן הגשר המשמש ככניסה מרחבת השער לתוך השער העותומאני , הוא הוצב מעל לשרידים שנחפרו בחפירות הארכיאולוגיות, מדוע היו צריכים להקים גשר כניסה, מסתבר כי כאשר הקימו את אכסניית האוסטרית – אוסטריין הוספיז , מבנה שנדרש היה בשל גודלו לחצוב מקום להנחת יסודות המבנה והבניין עצמו, נוצרה פסולת אבנים ועפר מחציבה זאת, כיוון שהפיקוח העירוני עדיין לא הוקם הושלכה פסולת זאת בחלקו החיצוני של השער ובמה שאנו גן מערת צידקיהו.

כיום בשער הרומאי ובחלק מלפניו ,הממוקם מתחת לגשר הכניסה לשער שכם , ניתן להכנס למוזיאון השער הרומאי בפרוזדור נמצאים ממצאים שנתגלו בחפירות באזור השער,תצוגות של תצלומים שרטוטים המספרים את תולדותיו של השער,משם ניתן לעלות למגדל בגרם מדרגות מקורי ולהמשיך בסיור על החומות,לכוון שער הפרחים או לכוון שער ההנדסה .


 
 
 
בניית אתרים - שרקור