דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

נמל תל אביב ספור ההקמה

 

תל אביב שהוקמה בשנת 1909 השתמשה בשרותי נמל יפו כמכשיר החמצן לקבלת ומשלוח סחורות,לנמל יפו הגיעו גם אנשי העלייה היהודית והנוצרית,צליינים ותיירים, התמונה שייכת למגדלור העיר שהוקם בשנת 1936 ולעתיקות תל כודידה וכמובן תחנת הכוח רידינג.

אומנם כבר בשנת 1914 החלו רינונים לבנות נמל בתל אביב ,אך מלחמת העולם הראשונה קטעה רעיונות אלו,כאשר הגיעו הבריטים למדינה ,החל שוב הרעיון לנקר בראשי התל אביבים,אך השלטון הבריטי סרב לאשר הקמת נמל עברי בחוף של קצה רחוב אלנבי בתל אביב.

העלייה השנייה והשלישית של היהודים לישראל והרצון לחיות מעבודה עברית ולא להיות נסמכים על כספי ותרומות התמיכה ,גרמו לפלוגות העבודה לכבוש עבודה עברית בחציבה סלילת כבישים ועבודה בנמלים שהיו באותה העת בארץ.

בחופי תל אביב וכמובן בנחל הירקון ,קמו אגודות ספורט ימי על מנת לחנך ולהקנות אהבת ים לצעירים יהודיים,חלק מהמתיישבים היהודים אפילו חשבו להקים נמל חדש ומודרני , בשיתוף עם הערבים להקמת נמל שישרת את האזור ,כצומת מסחר מרכזית בארץ.
 
כאשר מגיעים לביקור בנמל תל אביב ,כדאי לחנות במגרש החניה של תחנת הכוח רידינג, יש לזכור כי הנמל נחלק לשלושה סיפורים הראשון סיפור הקמת הנמל בשנת 1936, המכביה הראשונה שהתקיימה בשנת 1942 בחלקו הצפוני מערבי ,בשרידי מגרש הכדור רגל של ילדי מכבי תל אביב, וממולו סיפורו של יריד המזרח הראשון שנערך בשנת 1946 ואשר ביקרו בו 600,000 איש מכול רחבי העולם והמזרח התיכון ,כאשר אוכלוסיית הארץ היתה בסדר גודל של כשלוש מאות וחמישים אלף איש.
 
הצעתי לחנות במגרש החנייה של תחנת הכוח רידינג , לבקר במגדלור האבן הישן,הממוקם על חורבות כודידה ,לחצות את גשר הברזל ,העובר מעל מוצא נחל הירקון לים עד מזח הבטון ומחסני הנמל הישן,לאחר החציה להביט לאחור לנקודת הזרמת המים החמים בשתי תעלות הבטון בחזרה לים,מתון תחנת הכוח של רידינג .
סיפור ההקמה של נמל תל אביב
אלא שלהיסטוריה חיים משלה , פירות המאורעות בשנת 1929 ובשנת 1936 שבו נרצחו תושבים יהודיים הן ביפו והן בשכונותיה החדשות של תל אביב , יצרו מצב חדש והבנה אצל השלטונות הבריטיים כי יש צורך בנמל בתל אביב לטובת הישוב היהודי שנמנע ממנו הגישה לנמל יפו תחת השליטה הערבית,הגדילו הערבים ופתחו בשביתה ,כנגד היהודים בתל אביב ומנעו כניסת סחורות ומזון ומשלוח סחורות מנמל יפו.

שביתה זאת גרמה לשלטון המנדט לשנות את סירובו לפתיחת נמל בתל אביב,נוסף לכך לחץ גדול של ראשי הישוב בארץ,אשר דרשו לאפשר פריקה של סחורות בחופי תל אביב העברית הלחץ והשביתה הערבית שפגעה גם בשלטון המנדט גרם להם לאשר במאי 1936 פתיחת נמל בשלב הזה בעיקר בכדי לפרוק מזון וסחורות שהגיע מחו"ל .

תחילה דובר על הקמת הנמל באזור הקרוב לשפך הירקון בחלק הצפוני ליד רידינג , בזמן קצר נסללה דרך , מזח קצר נבנה וצריף למכס ,פריקת האוניות יועדה בתחילה ,בהגעת הספינה לקרבה לחוף  ומשם הורדה הסחורה לסירות מנוע ,פריקה לסירות משוט הגעה ממש קרוב לקו החוף ומשם על כתפי הסבלים להעמסה על משאיות של הסחורות,דרך מסורבלת אבל נמל הוקם , תושבי תל אביב הנרגשים לוו את פריקת האוניה הראשונה צטוורטי שנשאה שקי מלט לבניה, נישאו נאומים כולל של ראש העיר דיזינגוף והשקים הראשונים הוצגו לעיני כול במוזיאון.

השמחה המוקדמת לא דיברה אל הים, לעת ערב נשטף המזח שנבנה מעץ,אי לכך החלו מיד לבנות מזח מבטון וברזל , מזל שהאוניה הראשונה שנפרקה נשאה מלט,המזח החדש שאורכו היה למעלה ממאתיים מטר נשא עליו אמצעי מעין מנופים ידניים וקרוניות הובלה של הסחורות שהוסעו למשאיות המטען.
 

סיפורו של מגדלור נמל תל אביב

בעת שהקימו את מגדלור תל אביב בשנת 1936 בחלקו הצפוני של חצי האי הירקוני מדרומה של תחנת הכוח רידינג כיום, בעת חפירות יסודות המגדלור נתגלו אבנים וחלקים של שתי מצודות שהגנו על קו החוף מפלישות.

תערוך המצודה הראשונה במאות העשירית והתשיעית לפני הספירה, המבנה היה כחומה שנבנתה מאבני כורכר גדולים עובייה היה כשנים וחצי מטר,שהקיפה חצר עם חדרים שממנו נותרו שרידים של שישה חדרים.

משערים כי מצודה זאת נהרסה בימיו של מלך אשור תגלת פלאסר השלישי שכבש חלקים מארץ פלשת בשנת 732 לפני הספירה, כן נתגלו שרידי קיר מתקופת הכיבוש הפרסי במרחק של כעשרים מטר משרידי חומת המצודה ובנוסף שרידי בריכה עם שרידי פסיפס .

המצודה השנייה נבנתה במאות השמינית שביעית לפני הספירה על יסודות המצודה השנייה שנהרסה,ושימשה גם את היהודים בימי בית ראשון ,להגנת המעגנה לאוניות באזור שפך הירקון ,משפך נחל הירקון שימש הנחל כנתיב שייט לתל קסילה ותל גריסה הסמוכים לשפך.

לצידו של המגדלור מצידו השמאלי ניצב עמוד שיש במרכז המצודה ,המנציח את צליחת נחל הירקון בימי מלחמת העולם הראשונה בידי הגנרל היל כאשר חייליו האוסטרליים מחטיבת 157 חצו בנקודה זאת את המקום לכיבוש העמדות התורכיות מעבר לנהר הירקון בקו שהתבצר בו בחלק הצפוני של הירקון , קיימים עוד שני עמודי זיכרון כאלה אחד במרחק קילומטר מנקודה זאת והשני במרחק שבעה קילומטר באזור אצטדיון רמת גן.

בשנת 1937 כאשר החל רוטנברג להקים את תחנת הכוח ליצור חשמל ברידינג ,ממש לפני שנפתחה התחנה הוקם גשר מעל לשפך הירקון לים,לשימוש רכבים ולמעבר לצפון תל אביב עד שנות השבעים ,כאשר החלו בשיפוץ נמל תל אביב גשר ברזל שעליו אדני עץ זה הוחלף ושופץ כגשר להולכי רגל ורוכבי אופנים .
 

ישופץ המגדלור ובו יוצגו מיצגים וסרטים ,פתיחה משוערת ספטמבר 2012. 

הקמת רציף הקבע

כיוון שכסף רב לא היה לעיריית תל אביב והשלטון הבריטי, פחד שההוצאות הרבות להקמת הנמל יפלו עליו לבסוף,לכן אישר השלטון בסוף שנת 1936 ,הקמת חברה בשם אוצר מפעלי ים בע"מ , על מנת שימכור מניות לציבור ומכסף זה ימומן הקמת הנמל ותפעולו,את החברה הקימו בנק אפק ולשכת המסחר וגופים ציבוריים ומסחריים , בקרב הישוב היהודי דחפו מנהיגי היישוב לרכישת מניות ולהשתתף בהקמת הנמל,בתחילה נמכרו קרוב לארבעים אלף מניות ובהמשך לאחר שנים ספורות כבר נמכרו מעל למאה שמונים אלף מניות.

כמובן שהנמל הזמני שהוקם היה איטי ומסורבל , דרך הפריקה מספינה שעוגנת בקרבה לחוף והעברנה לסירות ומשם בהעמסה על הכתפיים ,גרמה לחשוב על דרך יעילה ומודרנית יותר לפתוח נמל חדש, הכספים שהגיעו לאחר מכירת המניות ,אפשרו תכנון והקמת נמל פתוח בחלק הצפוני של העיר לבניית המגדלור בחלק הצפוני של הנמל ,מיקום הנמל נקבע גם במחשבה לקרבתו הפיזית,  לפרדסי התפוזים וליצוא העיקרי של המדינה ענף התפוזים, לצורך זה הוחלט להמשיך לפרוק את הספינות בקרבה לחוף, אך לאפשר לסירות שהובילו את הסחורה מהאוניות להיכנס לתעלה מוגנת שנחפרה עם שובר גלים , ובתחילת שנת 1937 הושלמה המלאכה ביחד עם מעגן רציפים,מחסני סחורות ומספנה לתיקונים .

הבנייה באזור הנמל ולהרחבתו המשיכה ובשנת 1938 כאשר נפתח מסוף הנוסעים נקרא הנמל שער ציון, באותה תקופה הוקמו גם העגורנים, נוספו מחסנים ובית מכס, נסללה גם מסילת ברזל עליה נעו קרונות מרציפי העגינה שעליהם הועמסו הסחורות , בדרכם למחסני הנמל .

לאורך כול שנות המנדט הבריטי ,המשיך הנמל להתרחב  וכאשר השלטונות נתנו רישיון להפעלת נמל  לנוסעים, לתיירות ולעולים חדשים,חגגו תושביה היהודים של ישראל ,בעת שהושלם השלב הראשון של הנמל החדש , בוצע משלוח התפוזים הראשון הגדול לבריטניה בסוף שנת 1936 ,נשלחה תיבת תפוזים כמחווה למלך גורג הבריטי.
העבודה בנמל התבססה על עבודה עברית שבוצעה בידי יהודים שהגיעו מסלוניקי וחלקם יובאו מנמל חיפה לטובת הנמל התל אביבי, שהפך להיות ,לארץ יוון הקטנה במנהגים ופולקלור , תגבורת רבה של יהודים מסלוניקי הגיעו בעת השואה ואחריה .
 
הקמת מסוף הנוסעים

בתחילת 1938 הוקם ונחנך מסוף נמל הנוסעים והיוצאים ,כמובן באותה שיטה עגינת ספינה בקרבה לחוף,הורדה לסירות והופה שייט למעגן הנוסעים,נאומים חוצבי להבות ורגש נישאו בידי מנהיגי הישוב ביום חג זה בנמל תל אביב , אלא שהים כדרכו אמר את המילה האחרונה וסער,והנוסעים הראשונים פורקו בנמל חיפה.

בשנת 1947 הגיעה אוניית הנוסעים קדמה , האוניה הראשונה של החברה הלאומית צים , בתקופת מלחמת העולם השנייה שותקה רוב עבודת הנמל , בנמל עגנו בעיקר ספינות דייג , לצורך מימון התקופה חלק גדול מהציוד שנבנה הושכר או נמכר לצבא הבריטי,חלק מהעובדים התגייסו לחיל הים הבריטי,בעיקר בספינות התובלה,אפילו בעת המלחמה נבנו שתי ספינות קטנות מעץ לשימוש של שליית מוקשים לצי הבריטי,לאחר המלחמה החלה תנועה קטנה של אוניות לפקוד את נמל תל אביב,המחסור בציוד שנמכר וחוסר השמירה על הקיים ביחד עם העבודה המצומצמת בעת המלחמה נתנו את אותותיה בתפעול הנמל שוב.

למרות שבתקופת המלחמה העבודה צומצמה ,נפרקו בנמל בעיקר סחורות ומזון וכיוונן שהוא היה הנמל היחידי בשליטה שהבעלות עליו והעובדים היו יהודיים , המשיך לפעול בתקופת המלחמה בשני פרצופים, אחד החוקי במשך היום ובמסתור בהסלקת נשקים בתוך סחורות , נשקים אלו שהיו דרושים כחמצן הוברחו לאזורים וישובים במצור בעת מלחמת העצמאות נפגע הנמל ונהרגו ארבעה עובדים בעת הפצצת מטוסים מצריים על הנמל .
 
סיפורם הקצר של כ"ד יורדי הסירה
עוד אזכור קטן מנמל זה התאמנו  כ"ד לוחמי הפל ים אנשי המחלקה הערבית ,כאשר מוסיפים את הקצין הבריטי פלמר, בחודש מאי 1941 ,לפעולתם לחבל בבתי הזיקוק בטריפולי בלבנון , הבית הלבן מימין למגרש הכדור רגל של ילדי מכבי .
סיפורם בקצרה של כ"ד יורדי הסירה

בחודש מאי שנת 1941 הוחלט על הקמת הפלמח בראשו של יצחק שדה, מטרת הקמת הפלמח על מנת להגן על תושבי המדינה ,ובחינת שיתוף פעולה וסיוע לצבא הבריטי בפעולות חבלה זעירות שהצבא הבריטי נמנע מלעשות מחוץ לשטחי המדינה.

אחת הפעולות שנבחרה הייתה פעולת חבלה בדרך הים, במתקני הזיקוק של הערבים בעיר טריפולי בלבנון,שהיו בחסות צבא וישי הצרפתי ,שהיה כפוף לצבא הגרמני באותה העת, הפעולה הייתה צריכה להתבצע בשיט בסירת משוטים עם כוח של כג לוחמים בפיקודו של צבי ספקטור ובפיקוח הקצין הבריטי אנטוני פלמר.

את אימוני הפעולה עשו אנשי היחידה בנמל תל אביב ,במבנה שלאחר מכן שימש לתערוכת יריד המזרח בשנת 1944 ,חברי הצוות שנבחרו היו אנשי המחלקה הערבית של הפלמח, שהחל להתאמן בתחילת שנת 1941 , סדר הפעולה היה להגיע לטריפולי , להוריד סירות קלות וכול אנשי היחידה פרט לשלושה שיישארו על סירת האם,התרגיל המסכם באזור קיסריה הצליח .

לאור הצלחת תרגיל ההדמיה , הועבר הצוות לנמל חברת חשמל בחיפה,ובמחצית מאי 1941 יצאו אנשי היחידה הכ"ד לפעולה ,שם הסירה שנבחר היה ארי הים, אנשי היחידה לא הגיעו מעולם ליעדם למרות מבצע החיפוש הפיזי הגדול והפעלת מחקר מודיעיני לקבלת מידע כול שהוא ,בלע הים את הסוד הנורא לגורלם .

הכישלון הצורב שבו אבדו ממיטב אנשי הים השפיע על מורל העם באותה תקופה ומהדהד עד היום בחוסר הידיעה מה עלה בגורלם ,אנדרטה בצורת סירה לזכרם ממוקמת בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים , כאשר בשנים האחרונות התווסף לרשימת החללים על גבי האנדרטה, גם שמו של הקצין פלמר בטקס בנוכחות אלמנתו, אנדרטה מברזל קיימת גם אל מול הים בדרך המוליכה בשכון ל לתחנת הכוח רידינג, מצבה ושמות הנספים מוצבת על גדות הירקון .
 
חזרת הנמל לפעולה לאחר מלחמת העולם
הבעיה העיקרית של הנמל וחזרתו לתפוקה רגילה הייתה התחרות אל מול נמל חיפה שהאפיל על הנמל התל אביבי,הועלו תוכניות מגירה לחפירת נמל מים עמוקים כדוגמת נמל חיפה ,ממשלת ישראל התלבטה ולבסוף גזרה גזר דין מוות לנמל בהחלטתה לפתוח נמל באשדוד , שנת 1965 תיזכר כשנת המתת הנמל ולסגירתו , התחליף שנוצר לאחר שנות שממון לפתח בו אזור בילוי וחנויות ,בניית רציף עץ לאורכו החייה במעט את המקום היידה סלוניקי .
תחילת 2012 יצא מכרז להקמת מעגנה לסירות ויאכטות לאחר תוספת שוברי גלים חדשים אנכית לחוף הים בהמשך למזחים הקיימים, יבנה מזח חדש לתוך הים שיאפשר צפייה בכול קו החוף עד חוף נמל יפו, ישופץ המגדלור ובו יוצגו מיצגים וסרטים ,פתיחה משוערת ספטמבר 2012. 
 
 

בשיפוץ שטח היריד וחיבורו למתחם נמל תל אביב, מתכוננים המתכננים והעירייה לשנות את התפיסה הנוכחית של המתחמים,התוצאה המקווה לא רק מתחם בילוי לצעירים ,אלא מקום בילוי לאורך שעות היום ושעות הערב .

התוכנית מקווה ליצור מקום בילוי משפחתי ולילדים,חלק מתוכניות הבילוי והתכנים יהיו בסיוע מחלקות התרבות של השגרירויות ,אשר יארגנו ימי בילוי בסגנון התרבות של אותה השגרירות התורנית,במיצגים ותוכניות לאופי הארצות המציגות.

במקום יוקם אמפי שיכלול מושבים לכאלף איש לצורך מופעי תרבות שונים,יפתחו אולמות קולנוע לשלוב בילוי וצפייה בסרטים,כול המבנים יבנו בגדלים אחידים,באותם גבהים ,המבנים יצבעו בגוון לבן אחיד ברוח הסיסמא של העיר תל אביב  העיר הלבנה.

על פי התוכניות תיאסר כניסת רכבים למתחם יוקם מתחם חניה והסעה למבקרים מהחניון למתחם הנמל.

 
 

 
 
 
בניית אתרים - שרקור