דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

רחוב אוסישקין 7 פינת רמב"ן 32 בית אושיסקין מחנים

 
רחוב אוסישקין 7 פינת רמבן 32 בית אוסשקין - מחנים 2
ביתו השני של אושיסקין שנבנה בהתרסה כנגד השלטון הבריטי ברחביה ,לאחר שאולץ לעזוב את ביתו ברחוב הנביאים לטובת המושל הבריטי בישראל .
רחוב אוסישקין מספר 7 ביתו של  מנחם אוסישקין נשיא קקל
אחיו עורך הדין שמואל אוסישקין גר עימו.
אנשים שהתגוררו במבנה בשנת 1935 : פרופסור בודנהיימר פריץ הזאולוג.
אנשים שהתגוררו במבנה בשנת 1936 : פרופסור בודנהיימר פריץ הזאולוג.
אנשים שהתגוררו במבנה בשנת 1937 : פרופסור בודנהיימר פריץ הזאולוג.
 
סיפור שאינו ידוע על ביתו הראשון של מנחם אוסישקין בתל אביב משנת 1921 ,שניצב בפינת הרחובות אלנבי ורחוב הירקון ,קשור למתכן הבית האדריכל לוי אלכסנדר יליד גרמניה, לתזכורת סגנונו של האדריכל לוי ,אזכיר את בית הפגודה המבנה הניצב ברחוב רוטשילד בתל אביב, מבנה ששימש בהמשך את השגרירות הרוסית בישראל ,לאחר שאוסישקין היה מרוצה מתכנון ביתו בתל אביב , החליט לאחר שרכש חלקת קרקע בשכונת רחביה סמוך למינויו כיושב ראש הקקל בירושלים.
 
על חלקה זאת נתבקש האדריכל לוי אלכסנדר לתכן מבנה חדש, האדריכל תכנן שתי תוכניות לביתו החדש של אוסישקין, אלא שאיתרע מזלו הרע של האדריכל כאשר נגמר כספו של אוסישקין והתוכניות לבניה נדחו, בסופו של דבר אוסישקין , בשנת 1931 החליט אוסישקין על בניית ביתו החדש וכיוון שהאדריכל לוי עבד באותה העת בגרמניה, נמסר תכנון ובניית הבית לידי האדריכל ריכארד קאופמן שאף השלים אותו בשנת 1931.
 
סיפור ידוע הוא בירושלים שנושא הכבוד של מנחם אוסישקין  ,הביא אותו לגרום לשינוי שמו של הרחוב שבו בנה את ביתו כאשר מלאו לו שבעים שנה, לקביעת שמו עצמו לרחוב עוד בחייו,לעומת זאת יש הטוענים כי שם הרחוב שונה בהליך מסודר של הקק"ל, וחתנחשו מי היה מנהלה באותה העת.      
 
ביתו של מנחם אוסישקין שנבנה בשנת 1931,תוכנן בידי ריכארד קאופמן בסגנון הבין לאומי  המבנה כלל שתי דירות בקומת הקרקע לילדיו ובדירה אשר בקומה השנייה התגורר הוא עצמו, למבנה נוספו חלקים בתקופה מאוחרת יותר, הכניסה החזיתית למבנה היא מכוון רחוב רמבן , ברחוב אוסישקין קיימת רחבת חניה וחצר אחורית .
 
על חזית ביתו חרט אוסישקין את השלט מחניים בעברית , על שם דירתו הקודמת ברחוב הנביאים שמעל למשקוף הכניסה חרוט באנגלית השם מחניים,את הבית ברחוב הנביאים נאלץ לעזוב לטובת מגורי המושל הבריטי בישראל באותה תקופה .
 
מנחם אוסישקין היה איש שהכבוד חשוב היה לו במעלה הראשונה,איש של חזון ומידך גיסא איש לוחם ללא גבולות , על פי המשפט אין דבר העומד בפני הרצון, מעלותיו אלו וחסרונותיו הוליכו אותו במסלול החיים במסלולים של התנגשות.
 
מנחם אוסישקין עלה לישראל בעקבות פרעות קישינוב בשנת 1903, בהגיעו לישראל עסק בגאולת אדמות בעיקר באזור עמק יזרעאל  , אירגן והקים את הסתדרות המורים בישראל, פעל ביחד עם בן יהודה להנחלת הלשון העברית בארצנו, עזר ברעיון הקמת האוניברסיטה העברית .  

 בית הנכאת לחקלאות וטבע של ההסתדרות הציונית        

בשנת 1920 ביקר הנציב העליון בביתו של אוסישקין והתבונן במוזיאון לחקלאות בביתו של אוסישקין,( בית מחניים) במסגרת הסיור ביקר הנציב בחדר הארכיב שבו הוצגו בתמונות מפות ומידע על ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, וחומר שנאסף על המושבות הראשונות בארץ ישראל.

לאחר הביקור בחדר הארכיון עברו לבקר בחדר אוסף תולדות הירקות והפירות בארץ ישאל כולל שיטות עיבוד וגידול והסוגים הנשתלים והמפותחים בארץ ישראל,התלווה בסיור האחראי על האגף הבוטני האגרונום אטינגר ,בסיור הוצגו בפני הנציב פירות וירקות שפותחו בארץ ישראל, בין היתר סקר תערוכת ציורי צמחים,פירות ופרחי ארץ ישראל של הצייר אהרון הלוי , בחדר ניתן היה להתבונן   במפות שתילת עצי פרי בחבלי ארץ ישראל .

בחדר התצוגה הבוטני של הצמחים הוצמד שמו של הצמח וההסבר המדעי שלו, כולל שמו הלטיני ושמו העברי אוסף שנאסף גם בידי ציזיק ,ואוסף הספרות והכתבות שנכתבו על הצמחייה והבוטניקה בארץ ישראל,

בחדר המפות והתיעוד הנוסף עמד והתבונן במפות ההתיישבות היהודית בארץ ישראל משנת 1800 ועד שנת 1914   ( בעת שמשרדי הטבו נסגרו לרישום   עקב תחילת המלחמה בארץ ישראל) כולל רכישת קרקעות מידי הערבים ,מספרי אוכלוסיה וגידולה לאורך השנים עד השלטון הבריטי ובתקופתו ופילוח הארצות שמהם הגיעו לארץ ישראל.

לסיום הביקור נתכבד הנציב להיכנס לחדר השימורים שבו הודגמה מלאכת שימור פירות בפחיות שימורים ונערכה הדגמת טעימות לפירות המשומרים מארץ ישראל.

בשנים 1920-1922   ביקרו במוזיאון למעלה מתשעת אלפים מבקרים , אשר באו לראות את הזנים החדשים שפותחו בארץ ישראל, זני פירות,תבואות,חיות ותרנגולות .              

שמו של רחוב רבי יהודה הלוי הוסר משכונת רחביה , למרות זאת בירושלים נמצאה הדרך לקרוא לרחוב על שמו , כאשר נכבשה העיר העתיקה ומשעול המדרגות המוליכים מהרובע היהודי לכותל נקרא רבי יהודה הלוי.      
 
המשורר יהודה הלוי ,לא קיבל רחוב חדש על שמו ברחביה, קברניטי השכונה נתנו למשורר את הזכות לקרוא לגן ברחוב הקקל 19 והיורד ומתחבר לגן רחביה ,כפי שאנו הותיקים זוכרים כגן הכוזרי על שם ספרו של המשורר הכוזרי, גן זה נקרא כיום גן הכוזרי , אלא שהכיתוב על לוח טבלת השיש בתחילתו ,הוחלף בידי הקרן לירושלים לגן עד ,על שם יפה ושלמה אייזנברג , אפילו בנקודה זאת נגזל מיהודה הלוי אזכור שמו ברחביה .
 
כיוון שראה אוסישקין כי בכוחו השרירותי הוא יכול לעשות כרצונו בשכונת רחביה , החליט אוסישקין לשנות את שם הרחוב שמואל הנגיד ,שבו היה מהלך לעבודתו במוסדות הלאומיים לשם של הקרן הקיימת , בשלטי קרמיקה שהוטבעו על קיר מבנה הקקל , למזלו של רחוב שמואל הנגיד כיוון שהיה בסמוך מחוץ לרחביה , בקרבה לבית הספר בצלאל , בית הכנסת ישורון ומנזר רטיסבון נשאר שמו כשמואל הנגיד.
 
שמות הרחובות בשכונת רחביה ,ניתנו להוגי דעות ומשוררים מתקופת דור הזהב , חלק משמות הרחובות ברחביה ,שונה לשמות אישים אחרים ובמקרה אחד מפורסם עוד בימי חיו של אדם מסוים.
סיפור בית מחנים הראשון ואוסישקין הראשון ברחוב הנביאים

 
 
 
בניית אתרים - שרקור