דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

אבן עזרא 6 ביתו של לניאדו אברהם

 

בשנת 1937 גר גם במבנה : מרגלית מאיר פקיד במשרדי הממשלה הבריטית כיום בית ההקדש של סימה בליליוס.

המבנה נבנה בידי לניאדו אברהם ,עוד בשנת 1937 היה המבנה על שמו, לאחר מכן רכשה את המבנה ,עמותה לעיזבון של משפחת בליליוס העשירה, שנבנה מכספי העיזבון של סימה בליליוס, יהודייה עשירה שעשתה את כספה מניהול בתי אירוח לגברים, המבנה הישן עבר שינוי ונבנה מעליו מבנה חדש ומודרני ,

על המבנה כיום ממוקמת טבלה המציינת את המבנה כבית בליליוס .סימה - שמחה בליליוס הייתה יהודייה עשירה שגרה בכלכותה ועשתה את כספה מניהול בתי אירוח לגברים,סימה נפטרה בערי  הונג קונג , בשנת 1926  העבירה סימה בליליוס, סכום כסף של 80.000 לירות ישראליות, לידי וועד העדה הספרדית  כהקדש,בכסף השתמשו חברי הועד ,לרכישת ארבע בניינים עם חנויות ודירות, שנבנו במספר שכונות: הקדש סימה בליליוס כלל את  המבנים ברחוב לונץ 4 ורחוב דורות ראשונים 10,מבנה ברחוב ישעיהו 10-14 בשכונת זיכרון משה והמבנה ברחוב אבן עזרא 6 ברחביה .

 

סימה בליליוס נפטרה בהונג קונג בסוף שנת 1926,על שמה קרוי רחוב סימה בליליוס בגאולה שכונת גאולה - מרחוב ישעיהו בחלקו הימני  עד רחוב נתן שטראוס.

בית הספר למלאכה בליליוס

בשנת 1935 הוחלט לפתוח בבית אוסטר ברחוב בן יהודה 6 ,בית ספר ללימוד מלאכה ומקצוע לילדי עניים, ההחלטה נעשתה בידי בידי חברי נאמני ירושת סימה בבליוס (שמכספה נקנו ארבעה הקדשים בירושלים )את בית הספר "בליליוס "ללימוד והכשרת ילדי עניים במלאכת יד כמקצוע שבו יתפרנסו בבגרותם , בבית הספר למלאכה בליליוס, נקבע כי חומר הלימוד יהיה בתחילה במקצועות : נגרות,חשמלאות ואינסטלציה מים וביוב ,כמו כן למדו הנערים עברית וחשבון, הנערים שיתקבלו לבית הספר יהיו בני ארבע עשר שנה.

לאחר מותה הורישה את שארית הונה לבית הכנסת בירושלים, הכסף הוקדש לנזקקי ירושלים מכל העדות היהודיות שבה, מנהלי העיזבון נקראו מועצת עיזבון המנוחה סימה בליליוס נ"ע בירושלים , המועצה הורכבה מנשיא, שני סגנים וגזבר מעדת הספרדים. מאשרי חוזה ההקדש היו מהרבנות הראשית לארץ ישראל, בהם הרב אברהם אביכזר נשיא הכבוד של עדת המערבים בעקבות הסכסוך החל משפט בבית הדין בהונג קונג שהגיע לפשרה בין הצדדים ולהלן

 

הפשרה המנהלת את הקדש העיזבון של סימה בליליוס

ההקדש שניתן על סמך הצוואה 23.8.1926 , כוללת פיקוח של מועצת הרבנות , שתמנה ועד שיקרא ועד הביקורת , שיכלול 12 חברים , תשעה חברים ימונו בידי מועצת הרבנות על פי הצעת ועד בית הכנסת  של יוחנן בן זכאי ושלושה בידי ועד בית הכנסת של בית יעקב חרבת רבי יהודה  החסיד.

 

כרגיל בין יהודים , לאחר הפילוג בוועד העדה הספרדית עקב חילוקי דעות, בשנת 1936 התלונן ועד העדה המערבית , בפני מועצת עיזבון בליליוס , על עיכוב בהעברת כספים שהגיעו מפירות העיזבון ,שהיו שייכים לעדה המערבית, לדברי אברהם אלמאליח, הייתה הפלייה בחלוקת הכסף, היות שעדה אחת קיבלה את כל הסכום שהגיעה לה, ואילו עדה אחרת לא קיבלה מאום. הוא ביקש לקבל את הכסף שהגיע לעדה במשך חמישה חודשים. באותו חודש קיבלו המערבים 100 לירות ארץ-ישראליות מהקדש עיזבון בליליוס..

 

עוד הוחלט כי ההכנסה השנתית של ההקדש תחולק , לעניים והנצרכים של הספרדים בחלק של שבעים וחמישה אחוז ויתר העשרים וחמישה אחוז יחולקו לאשכנזים,ועד בית הכנסת יוחנן בן זכאי יגישו בכול שנה דוח ופרוט על ההכנסות של ההקדש של סימה בליליוס ואופן החלוקה ,תוגש ראשית הנכסים השייכים להקדש מרכוש ואדמות השייכות בירושלים להקדש סימה בליליוס.


 
 
 
בניית אתרים - שרקור