דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

רחביה ההתחרדות שמשנה את ציוויון השכונה

 
רחביה ההתחרדות שמשנה את ציוויון השכונה
שינוי דמוגרפי עצום חל בשכונת רחביה ממעוז של חילונים וחילוניות ,הפכה אט אט השכונה למקום המגורים של יהודים בעלי ממון לתושבים עולים חדשים בעיקר מאמריקה ומאירופה ואף מאוסטרליה הרחוקה .
 
יהודים אמידים השיכים לחצרות של רבנים מפורסמים רכשו דירות מתפנות ומרכוש של תושביה הוותיקים של רחביה שהלכו לעולמם, למעלה מתשעים אחוז מעסקאות הקנייה והשכירות של שכונת רחביה מתבצעת עם אנשים דתיים , למעשה השכונה מתחרדת ומפנה את תושביה החילוניים למקומות אחרים.
 
בין הרוכשים החדשים, נמנים בעלי מקצועות חופשיים , אנשי עסקים ובעלי ממון, מרפאות השיניים ומשרדי עורכי הדין שאפיינו את העלייה הגרמנית לשכונה נעלמים מהשכונה לטובת ישיבות וחצרות של רבנים , מצוקת הדיור של החסידים של החצרות ופתיחת הישיבות יצרו מחסור במקומות מגורים ,לכן כול מבנה שמתפנה ליד חצר אחד הרבים מתמלא מיד במגורים לאברכים ותלמידי הישיבות .
 
התחלת ההתחרדות של השכונה
ספור ההתחרדות בשלבים 
 
שלושה גלים מאפיינים את ההגירה החרדית לשכונה :
 
תחילת המעשה בשכונת שערי חסד הסמוכה אשר תחילתה בשנת 1908 שהוקמה מרצונם של מספר נדבנים לעזור ולבנות שכונה למחוסרי ממון דתיים אשכנזיים מהפרושים בבניית בתיהם במחיר נמוך בהתיישבותם בשכונות מחוץ לחומות העיר העתיקה בעת גלי העלייה לישראל, השכונה דמתה במבנה לשכונת מאה שערים שנבנתה קודם לכן .
 
בשנות השבעים הקימו בקרבת השכונה את שכונת וולפסון על מגדליה ,בין רוכשי הדירות היו בעלי ממון יהודיים שנדרשו להם מוסדות הדת הסמוכים בשכונת שערי חסד, אליהם התווספו עולים חדשים שהחלו לרכוש מבנים בשכונה ולשפצם, נהירה זאת לאזור של חרדים בעיקר תושבים מחול, לאחר שנגמרו אפשרויות מגורים אלו החלו לרכוש חרדים אלו בתים מפאתי רחביה הסמוכים ומהר מאוד הפכה הנהירה למגפה ולרכישה של בתים ברחובות מרכזיים בשכונת רחביה ,בעקבות תמותת זקני השכונה דור המייסדים וברצון יורשיהם לממש את הרכוש שצריכתו ההיסטרית הכניסה ממון רב לכיסיהם .
 
לאחר פטירת הרב שלמה זלמן אוייעבך  שהתגורר בשכונת שערי חסד ובעל ישיבה בשכונה, החליט אחד מחסידיו העשירים לרכוש מבנה ברחוב שפרוט ,להרסו ולבנות במקומו מבנה מפואר לחסידיו , כיוון שלרב היו חסידים בחצרו הם נזקקו למגורים ורכשו את הדירות מסביב או שכרו אותם בעבור תלמידיו , בישיבה זאת למדו בעיקר נערים דתיים מאמריקה .
 
הדרישה למקום לימוד בישיבה עלה על המצופה ולכן נרכש מבנה ברחוב אוסישקין , ששימש עד אז בית הכנסת הספרדי ברחביה אוהל אברהם, ששמה הפך כישיבה נוספת ונקרא ישיבת שמואל ובה מאות חסידים, כמובן שמעשה זה גרם לרכישה ולשכירת בתים בסביבת הישיבה
 
לשכונה נתווסף גם הצבע בזכות בית הכנסת ובית התלמוד של חבד ברחוב שפרוט 6 , גם חנות הדגים שקדמה לישיבה בעבר ,הוסיפה צבע לשכונה ומי שרוצה ללמוד מוזמן ואולי יזכה לאיזה ברכה בעת הטיש של מוצאי שבת .
 
הכיבוש המשמעותי ,חל בעת רכישת בית השופט גד פרומקין ,ברחוב רמבן פינת רחוב אבן עזרא  ,בידי הרב גרוסמן שהפך אותו לישיבה , הוסיף עליה חלקים למבנה וגומר לשפצה מחדש בשנת 2011 ,בואם של אברכי הישיבה והחסידים ,גרמה לקניית ושכירת הדירות הפנויות ברחובות הסמוכים לישיבה .
 
ונותרנו אנו חרדים ברחביה להתחרדות

 
 
 
בניית אתרים - שרקור