דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

רחביה תחנת הרוח הישנה ברחוב רמבן 8

 

טחנת הרוח הישנה ברחוב רמבן ברחביה

טלפון 02-5612007

התחנה פתוחה לביקורים בשעות היום עד מאוחר .

תחנת רוח זאת נבנתה והוקמה במחצית השנייה של המאה ה 18, בידי הפטריארכיה היוונית בדוגמת טחנת הרוח של משה מוטיפיורי בימין משה,התחנה פעלה לטחינת קמח בשנים 1880-1860, על קיום התחנה ניתן לקרוא בזיכרונותיו של מונטיפיורי, התחנה הוקמה על מנת לטחון את התבואה שגודלה על מדרון הגבעה הטרשית מכוון מנזר רטיסבון לכוון גן הפעמון של היום, חיטה זאת נזרעה ונקצרה בידי הנזירים של הכנסייה היוונית הלבנה .

 

בסוף המאה ה 19  נתווסף כוח מניע מוטורי למנגנון הפעלת אבני הרחיים בנוסף לכנפי הרוח שהותקנו בתחנה מלכתחילה בעת הקמתה, כאשר החלו להבנות תחנות קמח קטוריות כדוגמת תחנת הקמח של הטמפלרי מתאוס ובעיר העתיקה , חדלה התחנה לעבוד .

לאחר מהפכת הבולשביקית - קומוניסטית ברוסיה ,נקלעה הכנסייה היוונית לבעיית פרעון חובות,לצורך פתרון לבעיה החלה הכנסייה למכור שטחים מרכושה ,כמו תלפיות,רחביה ועוד,את ההזדמנות נצלו גורמים מיישבים יהודיים בישראל וכמובן הקקל ורכשו את השטח באזור תחנת הרוח,והתחנה נותרה שוממה בעת ההיא ,בסיפורי הזקנים של רחביה הם מתארים כי ילדי שכונת רחביה עלו על מגדל התחנה והסירו את סמל הצלב שהיה קבוע עליו.

 

המבנה עמד שומם עד שנות השישים שאז שכר את המקום שגריר הולנד , בשנת 1970 רכש את המבנה קבלן שהתעתד לבנות ואף קיבל אישור להריסת מבנה התחנה ולבנות במקומו בית מגורים , כיום במקום חנויות מסעדה ומוזיאון קטן המספר את תולדות המקום.

 

למעשה המבנה ניצל מהריסה ובניית בית מגורים גדול במקום, במקום ההריסה נרתמו השלטונות לשימור המקום ,תוכנית זאת כללה שינוי סטטוס המבנה ממגורים למסחר, דרך זאת סללה את התוספת של אגף אחורי למהנה וקומת מרתף , היזם ורוכש המבנה בשנת 1990 אדוארד רייכמן ,אימץ את תוכניות השימור, בקומת המסחר תוכננו חנויות יוקרה להפתח בשנת 1987 , בפועל כיום במקום מרפאה ומסעדה , הכניסה לתוך מגדל התחנה חסום ואין אפשרות לטפס אליו, במבוא קומת הקרקע ,הותקנה תצוגת קבע המתארת את תולדות המקום, תוכניות השימור ,מצב בעבר אל מול מצב נוכחי לאחר השיפוץ.

 

תאור מצב לסוף 2011 , מחזירי הדת של ארגון חבד החליטו לפתוח במקום כצעד מתגרה מוסד להחזרה בתשובה, אל מול החילונים שעוד נותרו בשכונה,כרגע מתארגנות פעולות להוצאתם מהמקום ,האמת שמאחר והמקום לא התרומם מסחרית , ניצלו זאת הדתיים להשתלט על עוד מבנה בשכונה המאבדת את צביונה החילוני. חשבתי מה יקרה אם ארגון חילוני יפתח באחת השכונות החרדיות מוסד להחזרה בשאלה.

 

האדריכל אריך מנדלסון

הדייר שעבר להתגורר במבנה תחנת הרוח לאחר עלייתו לארץ בשנת 1935 היה האדריכל היהודי המפורסם אריך מנדלסון ,חברם של אנשי הרוח האמנים והמדענים היהודיים כמו אינשטיין,שעבדו ופעלו בגרמניה ערב עליית הנאצים .

 

מעט על חיו של אריך מנדלסון :

אריך מנדלסון למד אדריכלות בגרמניה, היה ממקדמי הרעיון של תנועת הבהאוס בגרמניה, הוא נחשב לאדריכל חדשני ופורה מאוד, יש הטוענים על סף הגאונות בתחומו, הוא תכנן והקים בתים רבים בגרמניה בעיקר בעיר ברלין כולל מוסדות ציבור רבים.

 

בשנת 1934 בעת התגברות תורת הגזע בגרמניה , קבל אריך מכתב מאגודת האדריכלים שהוציאה אותו משרותיה ,עקב היותו יהודי, עוד באותו הלילה ארזו הוא ואשתו מזוודה אחת ונמלטו להולנד,לאחר שהייה קצרה עברו הוא ומשפחתו להתגורר באנגליה.

 

בשהותו באנגליה בשנת 1934,התמודד אריך מנדלסון על מכרז לתכנון מבנה ציבורי שנקרא דלוור ביקסוויל,מבנה ששימש לצרכי הקהילה והתרבות ,בעיירה הכפרית ביקסוויל ,הוא זכה במכרז והקים את המבנה הציבורי המודרני ביותר באנגליה של אותם השנים,מבנה מיוחד בן מספר קומות עם חזית עגולה וחלונות זכוכית לרוב . מזכיר במעט את חזית בית החולים הדסה הר הצופים, מבנה זה הוכרז לשימור בשנת 1998.

 

בתקופת שהייתו באנגליה ועם התגברות התנועה הציונית לקבלת פלשתינה של אז כמדינה לאומית של העם היהודי, חבר למנהיגי הרעיון ובמיוחד לויצמן ,נשיא המדינה שבדרך, בעקבות ההשפעה לרעיון הקמת המדינה , עלה בתחילה בגפו לישראל ,והחל לעסוק באדריכלות בארץ ישראל.

 

בזכות חברותו עם ויצמן ,שכנע אותו מנדלסון לבנות את ביתו של ויצמן  בשנת 1937,הבית נבנה ,על גבעה בולטת בשטח מכון ויצמן של היום ברחובות,הוא בחר במבנה בן כמה קומות גדול ומרשים בעיצובו ובשימוש במתווה הסגנון הבהאוס או הבנייה הארץ ישראלית, לטענתו של מנדלסון ,יש לבנות מבנה מרשים ,גדול ומיוחד כיאה לאירוח אישים ומכובדים מרחבי עולם למי שהיה ראש התנועה הציונית בארץ ישראל.

 

נופי המדבר ובמיוחד מהרי יהודה לכוון ים המלח ,יצרו אצל מנדלסון ליצור סגנון של סינתזה בחיבור בין הסגנון המערבי לסגנון המזרחי בארץ ישראל,בשלב הזה של חיו עבר להתגורר במבנה תחנת הרוח והקמח הישנה של היוונים ברחביה.

 

מנדלסון התמלא בעבודה והחליט להביא את משפחתו מאנגליה ולהשתקע בתחנה , הוא רכש אותה בשנת 1935 והפך אותה לסטודיו בקומה העליונה מתחת לכנפי התחנה , לצורך מגוריו הוא הוסיף בחלקה המזרחי של המבנה קומת מגורים נוספת, תוך שימור אופיו של המבנה בתכנונו הראשוני כתחנת רוח.

 

מנדלסון החל לתכנן את בית החולים הדסה בהר הצופים ,ולאחר מכן ביקש לתכנן את כול מבני האוניברסיטה העברית בהר הצופים ללא מכרז,בקשתו זאת לא צלחה וחבר נאמני המוסד בחרו אדריכלים אחרים לתכנון.

 

את חותמו בעבודה של הסגנון הארץ ישראלי,ניתן לראות במבנים רבים בירושלים ,אך רבים משרטוטיו הפכו לבתים בסגנונו המיוחד באזור רחוב הירקון בתל אביב, ניצחונות הצבא הגרמני במלחמתו באפריקה והתקרבותו לכיבוש מצרים, גרמו למשפחת מנדלסון לעזוב את ישראל וביתם בתחנת הרוח ברחביה ולהגר לאמריקה.

 

תחילה התגורר בניו יורק וחבר לחבריו אנשי הרוח והמדענים שהיגרו לארצות הברית בעת עליית התנועה הנאצית לשלטון בגרמניה, בכדי להשיג הכרה לעבודתו החליט לערוך תערוכה לעבודותיו ושרטוטיו במוזיאון המטרופולין בניו יורק, מזלו הרע בגד בו כאשר ביום פתיחת התערוכה החדשנית ,תקפה יפן את ארצות הברית בפרל הרבור , והאנשים לא הגיעו לתערוכה ובכך איבד את הפרסום וההכרה לעבודותיו שכה קיווה להם.

 

מנדלסון ומספר אדריכלים פנו למשרד הביטחון האמריקאני ,על מנת לעזור להם בתכנון אדריכלי ככול שיידרש,הצבא האמריקאני שהתלבט באותה העת באיזה פצצות תבערה להשתמש להפצצות ערי גרמניה על מנת להכניעם,ביקש לבנות עיר הדמיה של המבנים האופיינים וסוגי החומרים האופיינים שבהם השתמשו בגרמניה לבניה.

 

מנדלסון שעמד בראש קבוצת מתכננים ואדריכלים הקים את הכפר הגרמני , בשטח מחנה צבאי בקונטיקט,על המודל הזה ניסה חיל האוויר האמריקאני את השפעתם היעילה של ההפצצות, לאחר ניסויים אלו נמצא המתכון הנכון והחלה הפצצת ערי גרמניה.

 

צחוק הגורל שבעזרתו בבניית המודל של הכפר הגרמני, הושמדו רבים מהבתים שתכנן בעיקר בברלין כולל בתו האישי ,בעת ההפצצות של חיל האוויר האמריקאני במלחמה, בשנת 1952 נפטר אריך מנדלסון בבייתו בקונטיקט , בצוואתם ביקשו בני הזוג , כי גופתם תישרף ואפרם יפוזר מתחת לגשר הזהב בסאן פרנסיסקו, עוד הוסיפו בני הזוג כי אינם מעוניינים שיציבו מצבה וקבר בעבורם, רק הסיפור על חייו המיוחדים של גאון אדריכליי יישאר עמנו עד שיעלם.  


 
 
 
בניית אתרים - שרקור