דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

מנזר רטיסבון ספור גדוד העבודה 2

 

המשך העבודות של גדוד העבודה הירושלמי ופירוקו של הגדוד העבודה הראשונה המשמעותית לסתתי הגדוד ,הייתה הזמנת השלטון הבריטי בשנת 1922 למצבות לחללי הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה שנטמנו בבית הקברות בבאר שבע בניית ישיבת פורת יוסף,הכשרת האדמה להקמת קבוץ קריית ענבים ונטיעת יער באזור הכנות תשתית וכביש בשכונת בית הכרם.

בשנת 1923 הכנת תשתית להקמת הגימנסיה העברית,סלילת הכביש בשכונת רחביה  בניית הבתים הראשונים בשכונה,הכנת והקמת בית ההבראה ארזה, סלילת כביש רחוב בן יהודה וכך הלאה והלאה ברשימה ארוכה המונה את העבודות לפי שנות הפעילות מההקמה

פלוגת רטיסבון נחלקה לשני מחנות החלק השמאלי שטען שצריך לבנות את ארץ ישראל וליישבה בידי יהודים בעבודה עברית וחיי קומונה משותפים , החלק השני פנה לרעיונות הסוציאליסטיים הקומוניסטים של מהפכת אוקטובר , בימי הזוהר של הפלוגה היא מנתה כ 250 חברים.

בהמשך הדרך הגיעה קבוצה לגדוד מתל יוסף, הם הגיעו בקבוצה מעורבת של חלוצים וחלוצות והביאו אתם שמונה פרות להקמת משק חקלאי לתצרוכת חלב לאנשי הגדוד,הרפת גם הוקמה במטרה לייצר חלב ולמכרו לאנשי ירושלים.הבעיה העיקרית ,הייתה בעיית הוויכוחים האידיאולוגיים והפוליטיים בין פלגי הפלוגה, בנוסף לבעיות הקשות של הפרנסה והתנאים הקשים,צפיפות ותנאי המגורים , ההבדל ההשקפות יצר חיכוכים קשים שהקשו ביותר על חברי הפלוגה.

בשנת 1926 נפל הפור והקבוצות החליטו כי הניגוד בהשקפות עולמם בתוספת למשבר הכלכלי ,בנוסף החלו בקיעים רציניים עם הנהגת ההסתדרות ,שטענה כי הזרם האידיאולוגי פונה יותר מדי שמאלה כתוצאה מכך החלה חזית עקרוניות של כוח ונקם כנגד הרעיון הלאומני ציוני של חלק מהקבוצה.

מצב זה פילג את הקבוצות לשתי קבוצות עיקריות , קבוצת הגדוד וקבוצת אנשי קבוץ עין חרוד , כיוון שמוסדות הערימו קשיים ומנעו מקבוצת הגדוד אפשרות לקבל עבודה , נוצר שבר כללי קשה בחלקה של קבוצת הגדוד בהנהגת הורוביץ , המשתלה שהיוותה ענף חקלאי נלקחה ונהפכה בסיס להקמת עוד שבעה משקי חלוצות בארץ.

מצב זה הביא את יהודה קפילוביץ שהיה אחד ממנהיגי הגדוד בשנת 1926 ,להישלח לשליחות בחול לדרישה של קבלת אדמות מידי הקק"ל בעבור גדוד העבודה הירושלמי בישיבת הנהלת הקק"ל באירופה.שליחות זאת הוכתרה בהצלחה והוא הצליח לקבל הן כספים והן שטח אדמה של שמונים דונם לטובת התיישבות הגדוד בשכונת רחביה.

על מנת לשמר זכות זאת מיהרו חברי הפלוגה הירושלמית להקים מספר אוהלים בג'נגוריה העילית הלוא היא רחביה, חברי הגדוד גרו באוהלים שהוקמו על פי התיאור שחברי הגדוד קראו לו ההתיישבות .התיישבות זאת התקיימה , כול עוד נמשכה עבודתם של חברי הגדוד בעבודות בירושלים, לצורך ההתיישבות זה אף שלחו חברי קבוצת תל יוסף מחרשה ופרדות על מנת לחרוש ולעבד כארבעים דונם על הקרקע קבלו מהקק"ל ולנטוע בה כרמי גפנים ומטעי עצים,אולם בסוף 1926 הסתיים הפרק של גדוד העבודה ופלוגת רטיסבון בירושלים.

פירוק הגדוד העברי ברטיסבון

הפירוד הבלתי נמנע ומלחמת החברים ,פרק את אחרוני החבריים שנשארו בגדוד ומנו כמאה עשרים איש, כארבעים נותרו וכשלושים מהם התיישבו והקימו את קבוץ רמת רחל, הקבוצה השנייה שהונהגה בידי מנדל אלקינד ואשר הגיעו בעיקר מהגדוד של תל יוסף מנתה כשבעים חברים.

הפילוג בגדוד על רקע אידיאולוגי , בין הורוביץ ומנחם אלקינד והנהייה של חלק מהחברים אחרי שמש העמים סטלין והדעות הבולשביקיות קומוניסטיות , מנהיגם היה מנחם אלקינד שעבר משבר רעיוני והפסיק להאמין ברעיון הסוציאליזם הציוני,הוא ניסה לשכנע את השלטונות הקומוניסטים שיתמכו באגודתו בישראל ,על פי הערכים הקומוניסטיים הטהורים ולא על פי ערכי המפלגה הקומוניסטית הישראלית היהודית.

מהחברים שפרשו בקבוצת מנדל אלקיינד ושדגלו ברעיון הסוציאליסטי הרוסי החליטו לחזור לברית המועצות , לצורך מימון הנסיעה ,יש הטוענים כי חברי הקבוצה מכרו את מאגר הנשק של הגדוד לידי ערבים.אחרוני האנשים בפלוגת רטיסבון מקבוצת השמאל עזבו את המקום בשנת 1929 ,למרות שחלקם לא דגלו ברעיונות הקיצוניים של השמאל ודעותיהם היו לכוון המרכז,ההסתדרות עדיין נלחמה בהם והמיתה את הרעיון באי נתינת עבודה ומניעת נתינת עבודה עברית לחבריה.

הספור לחזרה של אנשי הגדוד העברי ולהתנחלות ברוסיה

אלקינד שסחף עימו מעל לשבעים חברים שהחליטו לחזור לרוסיה ולהוות גדוד ציוני במפלגה הקומוניסטית , חלקם של החברים נותר בארץ כבודדים ,סופם של החברים שחזרו לרוסיה היה מר, חלקם בעיקר המנהיגים ,הושלך לסיביר בעת הטיהורים הגדולים של סטלין, חלקם נפלו במלחמת העולם השנייה , חלקם נפטר מאחורי מסך הברזל , לאחר נפילת מסך הברזל שארית הפליטה הזקנים חזרו לישראל ,בהבינם כי שגו ומה הייתה האפשרות שלהם להגיע להישגים ולחומריות אילו נשארו.

כאשר הגיעו חברי הקבוצה לרוסיה , קבלו חבריה שטח אדמה מוזנח ,וקראו לו ויו נובה - הדרך החדשה,באספרנטו הם החלו בעבודה חקלאית על פי ערכי הקומונה, אך בשנת 1928 הוצאה אגודת השומר מחוץ לחוק הרוסי.

אז החלו ההתנכלויות לחברי גדוד העבודה, חברי הגדוד סיגלו לעצמם את השפה העברית ודחו את היידיש המסורתית היהודית , השלטון הסובייטי לא היה מוכן לקבל דעות חדשניות אלו ,של שיחזור העבודה וסגנון הרעיון הארץ ישראלי בארצם,ומאידך האמונה של חברי גדוד העבודה בדרכם החדשה .

אלקינד עצמו נעלם ברבות השנים ,יש הטוענים כי הוצא להורג, חלק טוענים שמת ממחלה לאחרי תום מלחמת העולם השנייה.

 


 
 
 
בניית אתרים - שרקור