דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים בית הספר של הבישופ גובט Bishop Gobat

 

בית הספר של בישופ גובט   Bishop Gobat

בשנת 1846 מונה גובאט לבישוף הפרוטסטנטי של ירושלים,לאחר כהונתו במלטה, מינוי זה נבע מפשרה בין גרמניה לאנגליה בדבר בחירתו של הבישוף הראשון הפרוטסטנטי של ירושלים, בתפקידו זה שימש במשך למעלה משלושים שנה.

 

בנוסף לתפקידו בתקופה הזאת, פעל גובוט גם לביסוסה של הכנסייה הפרוטסטנטית בארץ ישראל ואף בעבר הירדן המזרחי, לשם כך ערך גובוט מסעות להפצת האמונה הנוצרית הפרוטסטנטית, כחלק מפועלו המיסיונרי, גובאט גם הקים בארץ ישראל בתי ספר רבים שלימדו קרוא וכתוב בקרב תושבי הארץ, נוצרים ואף מוסלמים,  בין המוסדות הללו היה בית ספר תיכון לנערים על הר ציון שהוקם בשנת 1855 , מוסד זה כונה על שמו של גובט ופעל במשך שנים ארוכות לאחר מותו. בין כתליו למדו יחדיו נוצרים, מוסלמים ואף מעט תלמידים יהודים.

 

כיום בית גובט ידוע כסמינר ללימוד תולדות ארץ ישראל וארכיאולוגיה ארץ ישראלית , מאחורי בית גובט נבנה בית הקברות הפרוטסטנטי נקנה כבר בשנת 1813 ,ומאז נערכו בו קבורות, נערכו בו קבורות ,בהמשך  נקברו בו ידוענים רבים מבני הקהילה הפרוטסטנטית כמו הבישופים הפרוטסטנטים הראשונים בארץ ישראל , בנוסף דמויות מפורסמות נוספות הם  הקבורים בבית קברות זה הארכיאולוגים החשובים סיר פלינדרס פיטרי וגיימס לסלי סטרקי , מערות חבל עדולם ואזור בית שמש.

 

על הרבה מצבות עתיקות מופיע הכיתוב העברי , כמו על מצבת הבישוף הראשון אלכסנדר הכתובת עליה בארבעה שפות : עברית,אנגלית יוונית וגרמנית, גם על מצבת גובוט יש כיתוב בעברית, בין המצבות קיימת מצבה בעברית אשר עליה כתוב אברהם בן משה פירחיה, במקום גם קבורים רופאים גרמניים מבתי החולים של רחוב הנביאים כמו דר מקס סנדיריצקי בתחילה בבית החולים הגרמני – שערי צדק של היום ולאחר מכן הקים את בית החולים לילדים שבו גם התאבד עקב מחלה קשה שסבל ממנה,

 

בנקודת הזמן הזאת  שזקני ההתיישבות הטמפלרית וילדיהם הקטנים החלו למות , ניתנה הרשות לקוברם במקום , אלא שלאחר תקופת מה , החליטו בקהילה הפרוטסטנטית כי דתם הנוצרית של הטמפלרים ,אינה תואמת את אמונת בני העדה הפרוטסטנטית  והם אסרו על הטמפלרים לקבור את מתיהם בבית הקברות הזה.

 

בין הקברות של הקהילה המשיחית הוקם לפני בית הקברות הטמפלרי , הוא הוקם בשנת 1810 כאשר הגיעו הפרוטסטנטים הראשונים בשליחות לעבודת האל משום שהאמינו שהמשיח בא יבוא והוא בדרכו לישראל, את הקמת המקום יצרו בני הקהילה הפרוטסטנטית מאמריקה בעיקר מאזור שיקגו, שחיו בעיר העתיקה במושבה האמריקאית ותרמו את הכסף לקניית האדמות במושבה הגרמנית, הקבורה הממשית של בני הקהילה המשיחית שחלו ומתו התחילה בשנת 1835 .

 

הטמפלרים רכשו את מחצית החלקה בשנת 1878 על ידי  אלמנת פטר שמידט הטמפלרי ואז החלו את קבורת מתיהם בחלקתם במושבה הגרמנית , בית הקברות הטמפלרי נפתח בשנת 1878 ,בעזרת רכישת האדמה בידי אלמנת פטר שמידט , הצורך בפתיחת בית הקברות, נבע מסגירת בית הקברות הפרוטסטנטי מאחורי בית הספר בישופ גובט בהר ציון מחוץ לחומות , לאחר היתר שימוש לקבורת הטמפלרים שניתן למספר שנים לטמפלרים ושהופסק עקב הבדלי האמונה בנצרות של הטמפלרים אל מול שאר הנוצרים ( מזכיר לנו משהו ביהדות ).

 

קשר נוסף שלדעתי חשוב הקשור למקום הוא סיפורו של המורה בבית הספר המיסיונר הנרי בלנדסברג והדבורנות בישראל

הנרי בלנדסברג נולד בשנת 1826 באלזס בגבול גרמניה צרפת,הצטרף למיסיון הולכי הרגל הפרוטסטנטי ,שנוסד בבזל,הם שאפו להקים מושבות של מיסיונרים שישבו ברחבי המזרח למחייתם יעבדו במקצועות החקלאות ויפיצו את אמונתם בין תושבי המקומות ההתיישבות במזרח,במסגרת הזאת נשלחה קבוצה של מיסיונרים צעירים לירושלים בינם קונרד שיק,יוהן לודוויג שנלר,הנרי בלדנספרגר ואחרים,שהגיע בשנת 1948 התגורר בבית האחים, ועזב להיות שותפו של היהודי המומר שהיו לו אדמות בכפר ארטס ליד בית לחם.

 

בשנת 1849 עבר הנרי בלנדסברג לגור בכפר ארטס והיה האירופאי הראשון שגר באזור , במהרה הקים בית מגורים בכפר,והעביר לשם את אשתו קרולין, הנרי בלנדסברג הקים משק חקלאי ליד היהודי המומר משולם ,שמוצאו מאנגליה והמיר את דתו ,כאשר שהה במלטה והתיידד עם גובוט ששכנע אותו להתנצר  .

 

בשנת 1851 הוזמן הנרי בלנדסברג על ידי סמואל גובט לשמש כמורה בבית ספרו , לעבוד בבית הספר לארכיאולוגיה ותורת ארץ ישראל בהר ציון, הוא עבר עם משפחתו למגורים בבית הספר ,אך בני המשפחה הזוג וחמשת ילידיהם , המשיכו לעבד את האדמות ולחזור לביתם בארטס בחופשות, כשבגרו ששת ילדיו הבת וחמשת הנערים, ילדיו עברו למגורי קבע בביתם בכפר והמשיכו לפתח את המשק החקלאי, ,בכפר ארטס הייתה מסורת של גידול דבורים לדבש,אך את הכוורות החזיקו בקרבת למצודת בריכות שלמה, וגם בניו החלו בניסיונות לגידול דבורים בצורה מסחרית.

 

המשפחה צברה ניסיון ומוניטין והיו ידועים בדבורנות בקהילה האירופאית בישראל,  בשנת 1880 הגיעו לביקור בישראל שני דבוראים,  גונס מקנדה ופראנק מארצות הברית על מנת לבחון את הדבורה המזרחית על מנת לייצאה לעולם, הפגישה בין בלנדסבגר לבין הדבוראים האורחים,  הולידה את המפנה של גידול להקות דבורים שהיה עד אז, בכדי חרס בשיטה הפלאחית למעבר לגידול דבורים בכוורות עץ מתפרקות וניידות העוברות לאזורי פריחה שונים, לאות תודה בנו ארבעה כוורת עץ ומלאו בהן להקת דבורים מזרחיות העבירו אותה על גבי חמורים לנמל יפו (ארבעה כוורות במקום בכדים ) ומשם לקח אותם גונס בהפלגה לקנדה.

 

הבן פיליפ שחזר לאחר חמש שנות צבא בצבא צרפת ,חזר לארץ עלה לבירות שהה תקופת מה בחברתו של האמריקאני בנטון ולמד בצורה מקצועית את גידול הדבורים כפי שהיו נהוגות בקפריסין ובדמשק, עד שנת 1881 עסקו בני המשפחה בחוותם בכפר אטרס בכול ענפי החקלאות בביתם בכפר ארטס ואז החליטו להשכיר את חלקותיהם החקלאיות ולעבור ולהקים כענף עיקרי,  כוורנות מודרנית הכוללת תיבות עץ מתקפלות וניידות,  הנודדות על פי הפריחה ברחבי הארץ, הכוורת הראשונה הוקמה בכפרם ולאחר מכן בעקבות הפרדסים פתחו גם בפרדסי יפו.

 

סיפורו של ענף הדברנות בארצנו בנס ציונה  

שמו של הפרדס בנחלתו של ראובן לרר פשט בארץ ישראל ואף הגיעה לאוזניו של המיסיונר נוצרי בשם הנרי בלנדספרגר שעלה לארץ בשנת 1848 ,לאחר שהות בירושלים עבר לגור ואף בנה בית וטיפח משק חקלאי בכפר הערבי ארטס בדרום בית לחם, בהמשך עבר ללמד בבית הספר גובט הנוצרי לרגלי הר ציון,בניו שהמשיכו לפתח את ענף הכוורות של המשפחה וזנחו את ענפי החקלאות האחרים ,הם החזיקו את כוורותיהם באזור בריכות שלמה.

 

בהמחותם זאת צברו ארבעת האחים  ניסיון ומוניטין בענף הדברנות בישראל ושמם אף נפוץ ברחבי אירופה,בפיתוח שיטת הכוורנות הנודדת של ארגזי עץ לפי עונות ולפי סוגי הפריחה באזורים שונים על מנת להשביח את טעמו של הדבש .

 

הסיפור לתחילת ענף המכוורת בישראל בידי היהודים , מתחיל בעלייה הראשונה מתחיל בנחלת ראובן לרר בנס ציונה, על פי הסיפורים רכש ראובן לרר מאה כוורות ,או בסיפור השני קבל מאתים כוורות תמורת הזכות להניח את הכוורות של האחים בשטחי הנחלה בינות לפרדסים ,אך העיקר הוא  בסוף הסיפור שבנחלת ראובן לרר בנס ציונה החל ענף הכוורנות הציוני החדש והמסחרי .


 
 
 
בניית אתרים - שרקור